להלן מספר תפילות לרפואה בע”ה. [וכמובן ישנם גם פרקי תהילים המסוגלים מאוד לרפואת החולה, וכן תהלים החיד”א מסוגל ביותר לרפואה בע”ה, אך כאן נזכיר נוסחי תפילות לרפואה, שהם בעצם תוספת משמעותית על קריאת התהילים].
רשימת תפילות לרפואה:
- תפילה לפני לקיחת תרופה (מחז”ל[1]): “יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהֹוָה, אֱלֹהַי [וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי[2]], שֶׁיְּהֵא [עֵסֶק[3]] זֶה לִי לִרְפוּאָה, כִּי רוֹפֵא חִנָּם אָתָּה”. [ולאחר לקיחת התרופה, טוב[4] לומר: “בָּרוּךְ רוֹפֵא חוֹלִים”].
- תפילה לבריאות ממרן החיד”א[5]: הֲרֵנִי מִתְנַדֵּב (בְּלִי נֶדֶר לָתֵת) שֶׁמֶן לַמָּאוֹר (הערה: בימינו אפשר לומר: : צְדָקָה לְתַשְׁלוּם מְאוֹר הַחַשְׁמַל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת) לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, כְּדֵי שהקב”ה בִּזְכוּת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס יַצִּילֵנִי לִי וּלְאִשְׁתִּי מִכָּל חֹלִי וּמִכָּל כְּאֵב וְנִהְיָה בְּרִיאִים דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים וּשְׁקֵטִים, וְיַצִּילֵנוּ מִכָּל פֻּרְעָנִיּוֹת, וְיַאֲרִיךְ יְמִינוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. אֱלָהָא דְּ(רַבִּי) מֵאִיר עַנְנֵי, אֱלָהָא דְּ(רַבִּי) מֵאִיר עַנְנֵי, אֱלָהָא דְּ(רַבִּי) מֵאִיר עַנְנֵי. אֶקְרָא לָאֱלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גּוֹמֵר עָלַי. חָנֵּנִי ה’, כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם. עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה’ צוּרִי וְגֹאֲלִי.
- תפילה על החולה מספר אורחות חיים מלוניל[6]: “ה’ אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, מוֹשֵׁל בְּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים [יַרְבֶּה], זָכוּר לָנוּ הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם בְּרִית אָבוֹת רִאשׁוֹנִים, וּבְרִית י”ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וְתַחֲנוּנִים הַכְּתוּבוֹת בְּתוֹרָתְךָ עַל יְדֵי צִיר אֱמוּנִים. [אם אין מנין, אומר בטעמי המקרא כקורא בתורה, ובלילה ידלג על זה:] ה’, ה’ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה. הָאֵל הַנֶּאֱמָן, הָאָב הָרַחֲמָן, הָרוֹפֵא לְכָל תַּחֲלוּאֵי עֲבָדָיו, וּמְחַבֵּשׁ לְמַכְאוֹבֵי יְדִידָיו, הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיֵּי חֲסִידָיו, הַמַּצִּיל מִמָּוֶת נֶפֶשׁ מוֹרְדָיו, הוּא בְּרוֹב חֲנִינָה וְחֶמְלָה, רְפוּאוֹת תַּעֲלֶה אֶל תַּחֲלוּאֵי פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי, וּלְכָל מַכְאוֹבָיו כִּרְצוֹנוֹ וְכִרְצוֹן כָּל אוֹהֲבָיו. מֶלֶךְ בְּרַחֲמָיו יַחֲיֵהוּ וְיַחְלְמֵהוּ. מֶלֶךְ בַּחֲסָדָיו יְרַחֲמֵהוּ וְיִשְׁלַח דְּבָרוֹ וִירַפְּאֵהוּ. מֶלֶךְ בְּרַחֲמָיו יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי, לְבִלְתִּי הֱיוֹת רָשׁ לְחֹלִי, וְלִבּוֹ – לֵבָב דַּוָּי. מֶלֶךְ בְּרַחֲמָיו יִשְׁלַח לוֹ מִמְּרוֹמָיו, מַרְפֵּא בְּרָכָה, מַרְפֵּא רָצוֹן וּנְדָבָה, מְרַפֵּא חֶסֶד וְאַהֲבָה, מְרַפֵּא תְּרוּפָה, וְתַעֲלֶה מַרְפֵּא חֲנִינָה וְחֶמְלָה, מְרַפֵּא רַחֲמִים גְּלוּיִים וִידוּעִים, מַרְפֵּא שָׁלוֹם וְחַיִּים. מֶלֶךְ בְּרַחֲמָיו, יְקַיֵּם בּוֹ מִקְרָאוֹת הַכְּתוּבִים רְפָאֵנִי ה’ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה, וְעוֹד כְּתִיב בּוֹרֵא נוב נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו, וְעוֹד כְּתִיב וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק, וְעוֹד כְּתִיב אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה’ יַאַסְפֶךָ, וְעוֹד כָּתוּב כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה’, וְעוֹד כְּתִיב וְהֵסִיר ה’ מִמְּךָ כָּל חֹלִי, וְעוֹד כְּתִיב וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה’ אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֹתָיו וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻקָּיו כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה’ רֹפְאֶךָ. וְכָל חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בִּכְלַל הַבְּרָכָה וְהַחַיִּים וְהָרְחָמִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן”. ע”כ.
- מביאים את החולה לבית הכנסת, ועושים עמו ז’ הקפות מסביב לתיבה, משמאל לימין (והיינו הכיוון ההפוך ממה שעושים בהושענות ובשמחת תורה). ובמהלך כל ההקפות יבקשו מהקב”ה רחמים על החולה. וגם כל מי שנמצא בבית הכנסת בעת ההיא, יאמר: “המשרה שכינתו בבית הזה ישלח רפואה שלימה לחולה הזה”. גם טוב לומר ג”כ הפסוק: “ויצעק משה אל ה’ לאמר אל נא רפא נא לה”. ובכל הקפה יגידו שורה אחת מה”אנא בכח”, ויכוונו שכל הקפה היא כנגד אחת משבעת הספירות התחתונות (חסד גבורה תפארת וכו’)[7].
- כשמבקר את החולה, אומר לו: “המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל”[8]. ובסידור יעב”ץ[9] כתב נוסח זה עם הוספות: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. רְפָאֵנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה. יְֽהוָ֗ה יִ֭סְעָדֶנּוּ עַל-עֶ֣רֶשׂ דְּוָ֑י כָּל-מִ֝שְׁכָּב֗וֹ הָפַ֥כְתָּ בְחָלְיֽוֹ. הַמָּקוֹם יְרַחֵם עָלֶיךָ בְּתוֹךְ כָּל חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל.”
- מכתבי היד של המקובל מוהר”ר יצחק כדורי זלה”ה[10]: כשמתפלל על חולה (כל אחד בלשונו), יבקש בזכות השמות הקדושים היוצאים מהפסוק: “כֹּה אָמַר הָאֵל יְהֹוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ”.
- תפילה לרפואה לחולה אנוש – ממרן החיד”א
- תפילה לרפואה מהמקובל רבי אברהם חמווי זצ”ל ומהרב יצחק כדורי זצ”ל
- תפילה לרפואה בזכות “קל וחומר” – מהרב בן איש חי
- וכתב הגאון מוהר”ר חיים פלאג’י זלה”ה[11], שטוב שהחולה (אם הוא חולה מסוכן) יאמר כל יום תפילה זו: מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁמִּיתָתִי בְּיָדְךָ, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁתְּמַלֵּא מִסְפָּר יָמַי לְטוֹבָה, וְתַצִּילֵנִי מִמִּיתָה חֲטוּפָה, וּמִכָּל מִיתָה מְשֻׁנָּה, וְתַאֲרִיךְ יְמֵי חַיֵּי. וְאִם אָמוּת חַס וְשָׁלוֹם, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
טיפים בנושא תפילות לרפואה:
ויש לשים לב, שאמנם יש מעלה גדולה להתפלל בנוסחאות שכתבו רבותינו המוקבלים (כפי שהובאו לעיל), מפני שהם מיוסדים עפ”י הסוד והמילים פועלות פעולות בשמים שאין לנו הבנה בהם, מ”מ יש מעלה גם לתפילה של כל אחד בלשון שלו, איך שיוצא לו מהלב, כי לתפילה מהלב יש כח עצום מאוד. אז על כגון זה נאמר “תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך”, כלומר שכדאי וממולץ מאוד גם להתפלל מתוך הנוסחאות הקבועות וגם להתפלל כל אחד בלשונו כבן המבקש מאביו.
וכמו כן חשוב לדעת, שמצד אחד חז”ל ציינו את החשיבות של החולה שיתפלל על עצמו (כאשר הדבר אפשרי), שיש בזה כח שאין לתפילה של אחרים, ומצד שני ציינו שיש כח לאחרים שאין לחולה עצמו כמשל האסיר שאינו יכול לשחרר את עצמו מבית האסורים. ואין בזה סתירה, כי באמת כל אחד יש לו את המעלה שלו ואחד משלים את השני (ויש לזה גם ישוב נוסף ל”סתירה” וכתבנו על זה במקום אחר), וממילא גם על זה נאמר “תאחוז בזה וגם מזה אל תנח ידיך”, שראוי שגם החולה (אם יכול לדבר ממש בשפתיו עדיף אך לפחות שיחשוב בלבו) יתפלל על עצמו, וגם אחרים יתפללו עבורו.
וכמובן גם יבקש מתלמיד חכם להתפלל על החולה, וכמו שאמרו חז”ל[12] “דרש ר’ פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים”.
רפואה שלמה בע”ה!
מקורות:
[1] כל זה בגמ’ בברכות דף ס’ ע”א ובשו”ע או”ח סי’ ר”ל סע’ ד’ (ובש”ס עצמו ישנם כמה וכמה גירסאות בראשונים בפרטים קטנים בנוסח זה, והבאנו כאן גירסת מרן השו”ע), ואע”פ ששם נכתב כן לענין המקיז דם, כתב שם המג”א והמשנ”ב ושאר האחרונים דהוא הדין והוא הטעם לכל פעולה רפואית (ודלא כהא”ר ואכמ”ל).
[2] הוספה זו היא מהרב חיי אדם ח”א ס”ה א’, וכך הנוסח בכל הבקשות שרגילים לבקש, כדי לעורר גם זכות אבות.
[3] בגמ’ מופיעה מילה “עסק”, אך כאמור שם מיירי התם לענין הקזה, שהיא פעולה (“עסק”), משא”כ לענין נטילת תרופה י”ל דאין זה מוגדר כ”עסק” אלא יש לבקש שתהיה התרופה עצמה לרפואה, וכן נקט בערוך השלחן האשכנזי או”ח סי’ ר”ל אות ה’. ומ”מ האומר “עסק” גם בנטילת תרופה, בוודאי שיש לו על מה לסמוך, כי סוף סוף פעולת בליעת התרופה שייך עליה שם “עסק” קצת, ואפשר דבאמת אין ראוי לשנות מנוסח הש”ס כיון שהכל מיוסד עפ”י הסוד וכל מילה היא חשובה.
[4] כתבנו בלשון “טוב” ולא בסתמא, מפני שלענין זה לא ברור אם יש לדמות להקזת דם, כי בהקזת דם לאחר ההקזה כבר הסתיימה כל הפעולה, משא”כ לענין לקיחת תרופה הרי עדיין לא החלה התרופה לעשות מאומה עד לאחר שתתעקל וכו’. ומ”מ כיון שסוף סוף מוזכר בש”ס לשון זה, לכאו’ טוב לאמרו, דאם לא יועיל לא יזיק. ועכ”פ יאמר ללא שם ומלכות, דגם לרמב”ם שגורס כאן “ברוך אתה ה'” (ולמרן הב”י שכתב לומר גם מלכות) כאן יש לחלק, וגם יש לחוש לא”ר כנ”ל, וגם שייך בזה טענה הרב אשל אברהם מבוטשאטש זצ”ל דלקיחת תרופה עפ”י כרוכה בחילוקי דעות בין הרופאים (כגון רופאים טבעוניים שלא ממליצים כלל על תרופות) ואינו כהקזת דם דהוא מילתא דפסיקתא, ועל כן אין לברך בשם ומלכות.
[5] בספרו כף אחת מהדו”ב סי’ ל”ב.
[6] בהל’ ביקור חולים.
[7] שו”ת תורה לשמה סימן תק”ך עפ”י מסכת שמחות פרק ו’ הלכה י”א.
[8] רבי יוסי בשבת דף י”ב ע”ב. שו”ע יו”ד סי’ של”ה סע’ ו’.
[9] סידור בית יעקב הל’ ביקור חולים דף שצ”ג ע”ב.
[10] קדושת יצחק כדורי ח”ה עמ’ שנ”ח.
[11] ספר רפואה וחיים פרק א’ אות כ”ה. והוא מספר תורת חיים בתיקון לשבועות לדף י”ג.
[12] בבא בתרא דף קט”ז ע”א.
