תיקון הנפטרים – מה זה? הנוסח וכל מה שצריך לדעת עפ"י המקורות

הצורך בתיקון לנפטרים

כבר אמר שלמה המלך ע"ה בקהלת (פרק ז' פסוק כ'): "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" – גם האדם הצדיק ביותר, במשך ימי חייו נכשל באיזה חטא לפי דרגתו, ואם נפטר ללא תשובה על אותו חטא, בהכרח יצטרך להענש על כך כדי להזדכך מטומאת העוון, כי בשמים לא מוותרים לאדם על שום חטא (בבא בתרא דף נ' ע"א). וכל שכן אדם שאינו צדיק כל כך, שנשמתו צריכה לתת דין וחשבון על עוונות שונים.

וכדי שנוכל מכאן, מהעולם הזה, לעזור לנשמות הנפטרים להציל אותם מעונשים, תיקנו גדולי המקובלים אופנים שונים של "תיקון הנפטרים", אשר על ידם אפשר להקל מעל העונשים של נפשות יקרינו.

אחד מגדולי הדוגלים ב"תיקון הנפטרים" (מפני שהיה לו קשר עם נשמות מעולם האמת ונוכח לדעת כיצד התיקון השפיע עליהם לטובה להקל מעליהם את עונשם) היה המקובל מוהר"ר יהודה פתייה זלה"ה, שבספרו מנחת יהודה (דף ל"ח ע"א בדפוס בגדד) הביא את סדר התיקון שיסד, ושם בספרו (דף ס"ח ע"א בדפוס בגדד) כתב אודות הצורך בתיקון הנזכר:

"אחר פטירת האדם נפרעין ממנו על חטאיו קודם שיכניסוהו בגהינם, בהרבה מציאות של עונש וכו', וכמעט רוב בני אדם לא ימלטו וכו'. לכן אם היורשים רצונם לעשות נחת רוח למת להושיעו ולהצילו מכף הקלע, ומגלגולי הדומם צומח חי מדבר, ומדינה של גהינם שהוא נידון בהם, אין שום אופן כי אם לשפוך שיחה ולדרוש סליחה ממלכו של עולם בעד המת ההוא, והוא כי יקבצו עשרה אנשים כשרים יודעי ספר ויעשו למת סדר התיקון שכתבנו וכו'." עכ"ל.

והמקובל הגר"ש דרזי זצ"ל (בסוף ספרו רפואת הנפש עמ' מ"ב) כתב וז"ל:

"ואפילו אם המנוח הוא צדיק גמור, טוב לעשות לו את תיקון הנפטרים כדי שעי"ז יתעלה בעוד דרגות בגן העדן וכו'. כי כל הנשמות צריכים להתקן וזה יחיש הגאולה, לכן צריך כל אחד להשתדל לעשות התקון לנפטרים במשפחתו ואפי' שנפטרו לפני שנים רבות" עכ"ל.

האם מספיק לעשות את תיקון הנפטרים פעם אחת?

• מנוח שהיה מוחזק בכשרות, ולא ראו אותו בחלום כשנראה חולה או עצוב או עירום, יעשו לו את התיקון לפחות פעם אחת (כך יוצא מדברי הרב מנחת יהודה הנ"ל אם כי אינו מפורש).
• מנוח שאינו מוחזק לאדם שומר תורה ומצוות כראוי, יעשו עבורו את התיקון 3 או 4 פעמים, "עד שיראו אותו בחלום שלובש בגדים ואינו חולה ואינו עצב". (מנחת יהודה פתייה). וטוב לעשות את התיקון ג' ימים רצופים (הגר"ש דרזי זצ"ל בספרו רפואת הנפש עמ' מ"ב).
• וישנם מקרים נדירים שנצרכו לעשות את התיקון אפי' 13 פעמים עד שסוף סוף ראוהו בחלום ש"נתרפא" ולבש בגדים. (מנחת יהודה פתייה)

מתי עושים את תיקון הנפטרים?

• העדיפות הראשונה, היא לעשות כבר בתוך שבעת ימי האבלות, שאז יכול להציל את המנוח גם מצער חיבוט הקבר (מנחת יהודה פתייה)
• וגם ביום השלושים, ובמשך שנת האבל, טוב לעשות תיקון זה (הרה"צ רבי אברהם חי זלה"ה בספרו שערי המוריה עמ' תקצ"ו).
• וגם לאחר שנת האבלות, טוב לעשות תיקון זה בכל ערב ראש חודש אלול, ובכל ערב ראש חודש ניסן, שחודשים אלו מסוגלים לתיקון הנשמות כמובאר בזוה"ק. ויש נוהגים לעשות תיקון זה בכל ערב ראש חודש. ועכ"פ בכל זמן שרוצים לעשות את התיקון, אפשר לעשותו (שערי המוריה שם).
• אם הנפטר הגיע בחלום לאחד מידידיו או כל שכן לקרוביו, כאשר הוא נראה עצוב או יחף או עירום או חולה וכדומה, יש לבצע עבורו "תיקון הנפטרים" עד שיבוא שוב בחלום כאשר הוא רגוע ולבוש כראוי. (מנחת יהודה פתייה)
• ואפי' לאחר שנים רבות מהפטירה, מועיל עשיית תיקון הנפטרים (כך מתבאר מדברי הרב מנחת יהודה הנ"ל).

מי יכול לעשות תיקון הנפטרים?

אין צורך שדוקא בניו של המנוח יעשו את התיקון, אלא כל אחד יכול לעשותו (מנחת יהודה פתייה)

כיצד הוא "סדר תיקון הנפטרים"

סדר תיקון הנפטרים של מוה"ר יהודה פתייה (הארוך והקצר)

בספרו מנחת יהודה (דף ל"ח) הביא את הסדר כדלהלן:

עשרה אנשים אומרים את ספר התהילים כולו עם שבעה כורתי ברית כמו שמודפס במחזורים לליל הושענא רבה, אלא שבשבעה כורתי ברית עושים ג"כ שבעת הקפות מסביב לתיבה (עם ספר התורה על התיבה) כפי שעושים ביום הושענא רבה (ואומרים כל פעם "שמע ישראל" "ה' הוא האלקים" "ה' מלך", וכן "דעני לאברהם וכו'" בהתאם להקפה), ובמהלך ההקפה אומרים מזמור "יושב בסתר", ומזמור "יענך", ו"אנא בכח" כולו. ויקפידו שגם בתוך ההיכל יהיה ספר תורה אחר בזמן התיקון. ובסיום כל הקפה יאמרו נוסח ה"יהי רצון" שתיקן שם, ותוקעים תשר"ת, ומפרישים צדקה לעילוי נשמת המנוח, וידליקו נר לעילוי נשמת בעל ההקפה (אברהם יצחק יעקב וכו'), ויאמרו "מי אל כמוך נושא עוון וגו'" – כל זה בסוף כל הקפה. ובסיום הכל אומרים "רבי חנניה בן עקשיא" וקדיש על ישראל לעילוי נשמת הנפטר.

ולהלן נוסח התפילה שתיקן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת, הַמְּרַחֵם עַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת הָרְשָׁעִים הַנִּדּוֹנִים בַּגֵּיהִנָּם, וְהַמְּגֻלְגָּלִים בַּדּוֹמֵם וּבַצּוֹמֵחַ וּבַחַי בִּלְתִּי מְדַבֵּר וּבַחַי מְדַבֵּר, וְעַל כָּל נְפָשׁוֹת רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת הָעַרְטְלָאִין הַמְּשׁוֹטְטִים בָּעוֹלָם וְהוֹלְכִים מִדֶּחִי אֶל דֶּחִי בְּיַד מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וְנִקְלָעִים בְּכַף הַקֶּלַע, וּבִכְלָלָם תְּרַחֵם עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל (פְּלוֹנִי\ת בֶּן\בַּת פְּלוֹנִית). אֵל מָלֵא רַחֲמִים, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עֲלֵיהֶם, וְהָקֵל אֶת הָעֹנֶשׁ הַמֻּטָּל עֲלֵיהֶם, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ וְעָווּ וּפָשְׁעוּ לְפָנֶיךָ, וּפָגְמוּ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וּבְשָׁרְשֵׁי נַפְשָׁם רוּחָם וְנִשְׁמָתָם, הֲלֹא אֵין מַעֲצוֹר לְפָנֶיךָ לְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלָּהֶם, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַפְּשׁוּטִים, וְתִמְחֹק אֶת שִׁטְרֵי חוֹבָם מֵעֲלֵיהֶם, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם.

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לְפָנֶיךָ עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל עַבְדֶּךָ\אֲמָתְךָ פְּלוֹנִי\ת בֶּן\בַּת פְּלוֹנִית, אָנָּא אַב הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת סְלַח נָא לְחַטָּאתוֹ וְלַעֲווֹנוֹ, וּמְחֵה וְהֶעָבָר אֶת כָּל פְּשָׁעָיו מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ כְּגֹדֶל חֲסָדֶיךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן עָלָיו דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִהְיוֹת מְחֻיָּב לְהֵעָנֵשׁ בָּעֳנָשִׁים קַלִּים אוֹ חֲמוֹרִים הֲלֹא לְךָ יְהוָה הַחֶסֶד לָתֵת עָלָיו חֶסֶד שֶׁל חִנָּם וְתִקְרַע אֶת רֹעַ גְּזַר דִּינוֹ מֵעָלָיו, וְיַעֲלֶה וְיָבוֹא וְיַגִּיעַ וְיִרְאֶה וְיִרְצֶה לְפָנֶיךָ שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ לִזְכֹּר בְּזִכְרוֹן טוֹב אֶת כָּל הַמִּצְווֹת וְהַזְּכוּיוֹת וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁעָשָׂה פְּלוֹנִי\ת בֵּן\בַּת פְּלוֹנִית בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים, וּלְצָרְפָם עִם תְּפִלָּתֵנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים לְפָנֶיךָ, לְהַמְשִׁיךְ וּלְהַשְׁפִּיעַ חֶסֶד וְחֶמְלָה וַחֲנִינָה לְנַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְהַרְגִּיעוֹ מִכָּל מְחַבְּלִים וּמַשְׁחִיתִים וּמְקַטְרְגִים הַמְּמֻנִּים עָלָיו לְדוּנוֹ כְּפִי הָעֳנָשִׁים אֲשֶׁר הֻשְׁתּוּ עָלָיו, וְלֹא יִזְכְּרוּ לוֹ עוֹד חַטֹּאתָיו עֲוֹנֹתָיו וּפְשָׁעָיו אֲשֶׁר חָטָא עָוָה וָפָשַׁע לְפָנֶיךָ, וָשָׂא נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁעָשָׂה הֵן עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְהֵן שֶׁגָּרַם לַאֲחֵרִים לַחְטֹא, וּתְתַקֵּן לוֹ חָלוּק וּמַלְבּוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ וּלְהִתְכַּסּוֹת בָּהֶם נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בִּבְחִינַת עֵרוֹם וְעֶרְיָה, וְיִהְיֶה לוֹ מְנוּחָה וְשָׁלְוָה וְהַשֶּׁקֶט, כַּכָּתוּב יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם לְאוֹר בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ עוֹלָם, וְתִהְיֶה מְנוּחָתוֹ כָּבוֹד בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן עִם הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים שֶׁבַּגַּן עֵדֶן. וְתִהְיֶה חֲשׁוּבָה וּרְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶת לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ כְּרֵיחַ קְטֹרֶת הַסַּמִּים הַנִּקְטָר בְּהֵיכָלְךָ עַל מִזְבַּח הַזָּהָב, וּמִלְּפָנֶיךָ מַלְכֵּנוּ רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵנוּ, חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ לְמַעַן שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ (יכון שם זה במחשבה בלבד: אראריתא) הָרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת אָנָּא רַחֲמֶיךָ אֶת רָגְזְךָ יִכְבֹּשׁוּ תַּעֲבִיר אַשְׁמוֹתֵינוּ, כִּי אַל שׁוֹמֵעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אַתָּה, וְיִגּוֹלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ בְּזָכְרֵנוּ לְפָנֶיךָ י"ג מִדּוֹת הַכְּתוּבִים עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ [אם יש עשרה יאמר כאן י"ג מידות, או יאמר בטעמים]. וּשְׁמַע אֶת תְּפִלָּתֵנוּ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.

ובספרו מנחת יהודה דף ס"ח ע"ב (וכן בספרו נשמות מספרות דף ס"ה ע"ב) הביא ג"כ סדר קצר, כאשר אין אפשרות לעשות את הסדר הארוך, ועדיף לעשותו על קבר המנוח:

א. פרשת פטום הקטורת. ב. "ויהי נועם" ומזמור צ"א "יושב בסתר". ג. סדר אנא בכח. ד'. פתח אליהו. ה'. "יהי רצון" שתיקן בסדר הארוך.

וכתב שהסדר הקצר הנ"ל אפשר לעשות גם בלי עשרה (אפשר לעשותו עם שלושה או אפי' ביחיד), ובלי שופרות.

ואם מי שעושה את הסדר מקבל תשלום על כך, כתב שם להוסיף גם תפילה זו (מספר חסידים סי' רמ"ב): "והוא רחום יכפר עון, בזאת ההנאה שאני נהנה על אודות פלוני בן פלונית, תכופר, ונפשו בטוב תלין, ותנוח על גורל הצדיקים, ורוחו תרגיע עם חלק הטובים, בטוב המטיבים היורשים בעדו, אמן.

סדר תיקון הנפטרים עפ"י הרש"ש

מנהג רבים מן המקובלים (וכך מבואר ג"כ בספר לשון חכמים ח"ב סי' מ"ו, וכן היה נוהג מוהר"י אלפייה זלה"ה ומוהר"ר סלמאן מוצפי זלה"ה, כפי שהארכנו במקום אחר), לעשות עבור הנפטר את סדר פדיון נפש, עם ההתאמה הראויה לנפטרים כפי שתיקן שם בלשון חכמים ובספר דברי שלום ועוד. היתרון בתיקון הזה, שלא רק מבקשים רחמים על הנפטר כפי שהוא בסדר מהר"י פתייה, אלא גם בפועל מתקנים את שמות הקודש שנפטר פגם בהם בחיי חיותו. והעושים כסדר הזה ג"כ מעידים שפעמים רבות הנפטרים מופיעים אח"כ בחלום עם בגדים יפים כדי לרמוז שכעת מצבם השתפר ובזה מביעים הכרת הטוב.

סדר תיקון הנפטרים של רבינו בעל הבן איש חי

הגאון רבי יוסף חיים זלה"ה בעל ספר הבן איש, ג"כ תיקן בספר לשון חכמים ח"ב סי' ל"ד, תיקן ג"כ סדר תיקון נפטרים (וכתב שם שהוא עבור נפשות שאין להם מנוחה אחר מיתתם, וככל הנראה הכוונה היא שנודע על מצוקתם ע"י הופעתם בחלום הלילה וכדרך שכתב תלמידו הגר"י פתייה וכנ"ל). התיקון הוא ע"י קבלת תענית, ולימוד כל הלילה בסדר הדומה לליל שבועות (תנ"ך בקריאי מועד, תרי"ג מצות, אדרא רבא ואדרא זוטא) בתוספת לימוד משניות. ואח"כ ביום ילמד תנ"ך בקריאי מועד, וכל ספר התהילים. ותיקן שם תפילות לומר לפני ואחרי הלימוד בלילה וביום. עיי"ש.

תיקון זה לא התקבל כל כך בין המקובלים, ככל הנראה בשל הזמן הרב הנדרש עבורו (כל הלילה וחלק גדול מהיום) מלבד הצורך בקבלת התענית.

תיקון לנפטר שאינו מודע שנפטר

ישנו תיקון ספציפי עבור נפטרים שעונשם הוא בכך שהם סבורים שהם עדיין בחיים (ומשוטטים בעולם של דמיונות בהם הם פועלים כאילו עדיין בחיים אך עם צרות רבות ורעות). במקום אחר הבאנו הדרכים לזהות (כאשר הנפטר מופיע בחלום) שהמנוח סבור שעודנו בחיים. במקרים כאלו, הדרך לתיקון, עפ"י מה שכתב רבינו יוסף חיים (בעל הבן איש חי) זלה"ה בספרו מים חיים הנדמ"ח עמ' פ"ג, הוא ע"י שעשרה אנשים הולכים לקברו, ואומרים לו שם ג' פעמים "אתה מת", ואח"כ השכבה ופרקי תהילים, ועושים כן (לבוא לקברו ולעשות כסדר הנ"ל) עוד פעמיים (כל פעם ביום אחר, סך הכל שלושה פעמים), ואם מזהים צורך אז באים גם פעמים נוספות.

ויהי רצון שנזכה בקרוב לתחיית המתים, ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים, בב"א.