הבת שלי הכניסה תפו"א לתנור בשרי בתוך תבנית חלבית בת יומה מה דין המאכל ומה דין התבנית.
שלום וברכה לשואל הנכבד,
לענין דין המאכל: אם התנור הבשרי היה אינו בן יומו, כלומר שלא בישלו בו ב24 שעות האחרונות בשר, המאכל מותר לכל הדעות.[1]
אולם גם אם בישלו בו בשר בתוך 24 שעות, יש להתיר בין לבני ספרד ובין לבני אשכנז, ולא מבעיא אם היה אחד מהמאכלים מכוסה, היינו או הבשר או התפוחי אדמה. [2]
אלא אפילו אם שני המאכלים היו מגולים, יש להתיר בכל אופן דהוי נ"ט בר נ"ט. ובפרט שהרגילות היא להדליק במשך כרבע שעה את התנור על חום גבוה מעל כ150 מעלות קודם שמכניסים את המאכלים.[3] .
ולענין דין התבנית והתנור, אפילו אם התנור הבשרי בן יומו (כנ"ל כשבישלו בו בשר בתוך 24 ש'), יש להתיר משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהיתרא.[4]
בברכה רבה הרב מאיר פנחסי
[1] דהוי נטל"פ לפי שקיבל מטעם פגום של התנור וכמבואר בשו"ע (סי' צג). ואע"ג דברמ"א (שם) מבואר דנהגו לאסור בכיסוי שאינו ב"י ולדונו כב"י, ולפי"ז לפמ"ש הרמ"א (סי' קח ס"א) ברמ"א דדנים תנור ככיסוי של קדרה, יש לאסור. אולם זה אינו, ולא מבעיא לבני ספרד שמעולם לא נהגו בחומרא זו, ועי' כה"ח (שם). אלא אף לבני אשכנז יש להתיר, לפי שהתנורים נידונים ככיסוי רחב, ובזה גם לדעת המחמירים יש להקל וכמ"ש הש"ך (סק"ד) והט"ז (סק"ב) ע"פ המהרש"ל. וכ"פ הפרי חדש (סק"ה) והחו"ד (חידושים סק"ד).
[2] אם היו מכוסים בודאי יש להתיר, בצירוף ב' דברים, א. זיעת מאכל, שלפי"ד הפרי מגדים הנז' בפת"ש (סי' צב סעי' ח') וסיעתם יש להקל וראה עוד בשו"ת יבי"א ח"ה (יו"ד ס"ס ז'). . ב. כיסוי המאכל שאז הזעה אינה עולה וכמבואר ברמ"א (סי' צב סעי' ח'). ובצירוף ב' סברות אלו כתבו הפוסקים להקל, ראה בס' בדי השולחן (סס"ק קפג). וכן יוצא לפמ"ש בשו"ת יבי"א (שם). וראה גם בס' פסקים ותשובות (סי' צב הערה 268).
אולם גם אם אינם מכוסים, יש להתיר משום נ"ט בר נ"ט.
[3] דתלינן שמא נשרף והוי כליבון קל, ועי' בשו"ת ביי"א (ש)ם, ובצירוף דעת הפוסקים של זיעת אוכלים. וראה גם בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סו"ס מ) ג"כ שהיקל בזה מצד זיעת אוכלים ובספק שמא הזיעו, ובכה"ג שהדליק קיל טפי.
[4] ואע"ג דבדין כיסוי קדרה ב"י שהניח על גבי קדרה ב"י אסר הדרכי משה וברמ"א (סי' צג). התם היינו כיסוי של בשר על גבי כיסוי של חלב, אבל בנד"ד דהוי נ"ט בר נ"ט הרי להדיא התיר השו"ע (סי' צה סעי' ג'), גבי ב' קערות של בשר שהודחו ביורה של חלב אפילו היו שניהן בני יומן. משום דהוי נ"ט בר נ"ט. ואפילו לדעת הרמ"א שם יש להתיר, משום שכתב הפמ"ג (משבצ"ז סי' צב ס"ק כט) דהתם הוי ניצוק לפיכך חמיר טפי מזיעה, יעו"ש.
בטח יעניין אתכם!
לתשומת לב הגולשים:
אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.
מאמרים אחרונים

הלכות ומוסרים מרבינו הרש"ש זיע"א
קונרטס "אורות הרש"ש" מוסרים והלכות שמובנים גם למי שאין לו ידע בתורת הסוד, מלוקטים מדברי המקובל רבינו שלום שרעבי דידיע

"…ואין די באמירה [של פרשת המן] אלא שיתבונן מה שהוא אומר ויכיר נפלאות ד' וכן מה שאמרו בגמרא כל האומר

רעיונות של תחפושות לפורים – רעיונות קלים לישום, מקוריים ויצירתיים
אחת הגולשות של האתר "משיב כהלכה", שלחה לצוות האתר רשימה מקורית של רעיונות לתחפושות לפורים, כדי שנפרסם באתרנו לתועלת הרבים,
בירור מעמדם ההלכתי של קהילת בני מנשה שבהודו
פרק רביעי בירור מעמדם ההלכתי של קהילת בני מנשה שבהודו במאמרים הקודמים, סקרנו עדויות היסטוריות מנהגים קדומים, לצד מנהגים בהם

רשימת ספרים של אברכי ורבני כולל ברכת אברהם
להלן רשימת החיבורים של אברכי ובוגרי ורבני מוסדות ברכת אברהם יש לשים לב שכל שורה היא "שם" של ספר, אך
האם מצאנו את שבט מנשה – אודות קהילת בני מנשה בהודו
פרק שלישי האם מצאנו את שבט מנשה – אודות קהילת בני מנשה בהודו כיצד ניתן לזהות את צאצאי עשרת השבטים