חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארגנטינה

שאלה:

האם מותר לספרדים לשמוע מוסיקה ביום ל”ג בערב כלומר בליל ל”ד?

תשובה:

הגם שלבני ספרד אין להסתפר עד ל”ד בבוקר, מ”מ נהגו בני ספרד להקל ולשמוע מוזיקה החל מליל ל”ג ואילך, ויש להם שפיר על מה שיסמוכו.
 
מקורות:
א). הנה אע”ג דלדידן בני ספרד אין להקל ולהסתפר וכן לעשות נישואין קודם ל”ד בבוקר וכמבואר בשו”ע (סי’ תצג סעיף ב’), מ”מ מכיון ששמיעת מוזיקה אינה אסורה מעיקר הדין שהרי השו”ע לא הביא איסור זה של ריקודין ומחולות בימים הספירה, אלא תספורת ונישואין, וכ”כ בשו”ת אור לציון ח”ג (פי”ז תשובה א’). ואע”ג שכבר נהגו מצד המנהג להחמיר ע”ע ולאסור גם דברים אלו, מ”מ במוצאי ל”ג בעומר לא החמירו, ופוק חזי מאי עמא דבר. וכנראה שהוא משום שכיון שהותרה הותרה, וכיון שהותר לשמוע מוזיקה בל”ג בעומר מחמת עיצומו של יום  ושמחתו של רשב”י, וכן אין אומרים בו תחנון מטעם זה וראה עוד ברחיד”א בספר טוב עין (סימן חי) ובכה”ח (ס”ק כז) בשם שעה”כ, ע”כ נמשכו בהיתר זה שאינו גם בליל ל”ד לפי שאינו אסור מעיקר הדין.

ותדע, שהרי הפוסקים תמהו מדוע לא נהגו לומר תחנון החל כבר מערב ל”ג בעומר, ומאידך נהגו שלא להסתפר עד ל”ד, וכן תמה בשיורי כנה”ג (הגב”י סי’ תצג או’ ב’), והפרי חדש (שם), הב”ד הכה”ח (ס”ק כט) ומאן פלג ליה שלא ליפול על פניהם ומאידך שלא להסתפר, וע”כ כתב, דמי שנהג להסתפר בל”ג יש לו ע”מ שיסמוך. וכ”כ החק יעקב (או’ ו’) והגר”ז (או’ ה’) דלנוהגים שלא לומר תחנון המנחה של ערב ל”ג בעומר, מותרים גם להסתפר. אמנם הרב בית דוד (סי’ ערב) כתב ליישב את המנהג, דהכא והכא לחומרא, כלומר כיון שאם לא יסתפר אין בזה איסור, ומאידך אם לא יפול על פניו, אין איסור. ולפי”ד יש לומר כן גם בנד”ד שגם שמיעת מוזיקה אין בה איסור גמור מצד הדין, וע”כ נהגו להקל בזה כדין נפילת אפיים ואע”פ שלענין תספורת החמירו עד ל”ד.

ב). עוד היה נראה בעניותי ליישב מנהג ישראל תורה, ע”פ מה שנחלקו הראשונים הובא בטור ובב”י (יו”ד סי’ שצה) האם אמרינן מקצת לילה ככולו לענין יציאה מהאבלות תיכף בליל ז’, שהרא”ש בפסקיו (מו”ק פ”ג סי’ ל) הביא שהריב”ם הסתפק בזה אי אמרינן מקצת לילה ככולו, וגם הרמב”ן בתורת האדם (דף רטו) כתב, שלא כדברי התוס’ אלא שאמרינן מקצת לילה ככל היום. וגם ר”ת הובא בדרישה (שם סק”א) כתב שנהגו להקל בליל שביעי בשעת הדחק ברחיצה ובשאר דברים האסורים בשישי. ונראה דגם הרמב”ם והר”מ מרוטנבורג הנז’ (שם) בטור ובב”י דפליגי וס”ל דלא אמרינן הכי, וכן הכריע השו”ע כוותיהו שרק במקצת יום שביעי בטל דיני האבלות ולא בלילה, מ”מ היינו היכא שמסירים מעצמם בליל שביעי כל דיני האבלות, והכי מוכח מהרא”ש (שם) דהריב”ם דס”ל דלא אמרינן מקצת הלילה היינו משום שבעינן שיהא מוכח האבלות גם בלילה. ואם באבלות חדשה דחמירי מקילים בכך ומטעם זה נהגו האבלים הבאים לבית הכנסת בליל השבעה לישב ע”ג כסאות ואין פוצה פה, ואע”ג שהאבל אסור כל שבעה בכפיית המיטה, וכן בשאר דיני האבלות, וע”כ שנהגו לסמוך על סברא זו של מקצת לילה ככולו, וכל שממשיך לנהגו שאר דיני אבלות אין בכך כלום, ועי’ מה שהארכתי בזה בתשובה בשו”ת תורת מאיר ח”ב. ומיניה לנד”ד במכל שכן שהיא אבלות ישנה ואין בשמיעת מוסיקה איסור מעיקר הדין.

ועתה לאחר חתימה ראיתי שכן היתה דעתו של מרן הגר”ע יוסף זצ”ל הובא בשו”ת מעין אומר ח”ג (פ”ג סי’ יב) שהשיב לערוצי הקודש שיש להקל להשמיע לציבור מוזיקה ביום ל”ג בעומר ובליל ל”ד בעומר, ולא נימק טעמו. ולפי האמור אתי שפיר טעמו. וכ”כ בירחון יתר המאיר (אייר תשע”ב עמ’ 48) ששמע מפורש מפי קדשו בשיעור כי מותר לכתחילה לשמוע שירים גם לספרדים החל מל”ג בעומר. ונימק: דמאחר ומרן השו”ע לא הזכיר איסור שמיעת שירים בימים אלו, ורק איסור נישואין ותספורת על כן א”צ להחמיר. ובוא כפי שכתבנו וב”ש. ומ”ש בספר הליכות עולם ח”ב (עמ’ קלט), “עד ל”ד בעומר”. לאו דווקא נקט.  ומה שהתחבט והתלבט הרבה בנידון זה ידידי הגר”ש כהן שליט”א בקונט’ ”עורי דבורה’ ח”ה (סי’ ה’), לדידי הדברים פשוטים, וצ”ע.

 

 

בס”ד

שאלה: האם מותר לספרדים לשמוע מוסיקה ביום ל”ג בערב כלומר בליל ל”ד?

תשובה: הגם שלבני ספרד אין להסתפר עד ל”ד בבוקר, מ”מ נהגו בני ספרד להקל ולשמוע מוזיקה החל מליל ל”ג ואילך, ויש להם שפיר על מה שיסמוכו.

 

מקורות:

א). הנה אע”ג דלדידן בני ספרד אין להקל ולהסתפר וכן לעשות נישואין קודם ל”ד בבוקר וכמבואר בשו”ע (סי’ תצג סעיף ב’), מ”מ מכיון ששמיעת מוזיקה אינה אסורה מעיקר הדין שהרי השו”ע לא הביא איסור זה של ריקודין ומחולות בימים הספירה, אלא תספורת ונישואין, וכ”כ בשו”ת אור לציון ח”ג (פי”ז תשובה א’). ואע”ג שכבר נהגו מצד המנהג להחמיר ע”ע ולאסור גם דברים אלו, מ”מ במוצאי ל”ג בעומר לא החמירו, ופוק חזי מאי עמא דבר. וכנראה שהוא משום שכיון שהותרה הותרה, וכיון שהותר לשמוע מוזיקה בל”ג בעומר מחמת עיצומו של יום  ושמחתו של רשב”י, וכן אין אומרים בו תחנון מטעם זה וראה עוד ברחיד”א בספר טוב עין (סימן חי) ובכה”ח (ס”ק כז) בשם שעה”כ, ע”כ נמשכו בהיתר זה שאינו גם בליל ל”ד לפי שאינו אסור מעיקר הדין.

ותדע, שהרי הפוסקים תמהו מדוע לא נהגו לומר תחנון החל כבר מערב ל”ג בעומר, ומאידך נהגו שלא להסתפר עד ל”ד, וכן תמה בשיורי כנה”ג (הגב”י סי’ תצג או’ ב’), והפרי חדש (שם), הב”ד הכה”ח (ס”ק כט) ומאן פלג ליה שלא ליפול על פניהם ומאידך שלא להסתפר, וע”כ כתב, דמי שנהג להסתפר בל”ג יש לו ע”מ שיסמוך. וכ”כ החק יעקב (או’ ו’) והגר”ז (או’ ה’) דלנוהגים שלא לומר תחנון המנחה של ערב ל”ג בעומר, מותרים גם להסתפר. אמנם הרב בית דוד (סי’ ערב) כתב ליישב את המנהג, דהכא והכא לחומרא, כלומר כיון שאם לא יסתפר אין בזה איסור, ומאידך אם לא יפול על פניו, אין איסור. ולפי”ד יש לומר כן גם בנד”ד שגם שמיעת מוזיקה אין בה איסור גמור מצד הדין, וע”כ נהגו להקל בזה כדין נפילת אפיים ואע”פ שלענין תספורת החמירו עד ל”ד.

ב). עוד היה נראה בעניותי ליישב מנהג ישראל תורה, ע”פ מה שנחלקו הראשונים הובא בטור ובב”י (יו”ד סי’ שצה) האם אמרינן מקצת לילה ככולו לענין יציאה מהאבלות תיכף בליל ז’, שהרא”ש בפסקיו (מו”ק פ”ג סי’ ל) הביא שהריב”ם הסתפק בזה אי אמרינן מקצת לילה ככולו, וגם הרמב”ן בתורת האדם (דף רטו) כתב, שלא כדברי התוס’ אלא שאמרינן מקצת לילה ככל היום. וגם ר”ת הובא בדרישה (שם סק”א) כתב שנהגו להקל בליל שביעי בשעת הדחק ברחיצה ובשאר דברים האסורים בשישי. ונראה דגם הרמב”ם והר”מ מרוטנבורג הנז’ (שם) בטור ובב”י דפליגי וס”ל דלא אמרינן הכי, וכן הכריע השו”ע כוותיהו שרק במקצת יום שביעי בטל דיני האבלות ולא בלילה, מ”מ היינו היכא שמסירים מעצמם בליל שביעי כל דיני האבלות, והכי מוכח מהרא”ש (שם) דהריב”ם דס”ל דלא אמרינן מקצת הלילה היינו משום שבעינן שיהא מוכח האבלות גם בלילה. ואם באבלות חדשה דחמירי מקילים בכך ומטעם זה נהגו האבלים הבאים לבית הכנסת בליל השבעה לישב ע”ג כסאות ואין פוצה פה, ואע”ג שהאבל אסור כל שבעה בכפיית המיטה, וכן בשאר דיני האבלות, וע”כ שנהגו לסמוך על סברא זו של מקצת לילה ככולו, וכל שממשיך לנהגו שאר דיני אבלות אין בכך כלום, ועי’ מה שהארכתי בזה בתשובה בשו”ת תורת מאיר ח”ב. ומיניה לנד”ד במכל שכן שהיא אבלות ישנה ואין בשמיעת מוסיקה איסור מעיקר הדין.

ועתה לאחר חתימה ראיתי שכן היתה דעתו של מרן הגר”ע יוסף זצ”ל הובא בשו”ת מעין אומר ח”ג (פ”ג סי’ יב) שהשיב לערוצי הקודש שיש להקל להשמיע לציבור מוזיקה ביום ל”ג בעומר ובליל ל”ד בעומר, ולא נימק טעמו. ולפי האמור אתי שפיר טעמו. וכ”כ בירחון יתר המאיר (אייר תשע”ב עמ’ 48) ששמע מפורש מפי קדשו בשיעור כי מותר לכתחילה לשמוע שירים גם לספרדים החל מל”ג בעומר. ונימק: דמאחר ומרן השו”ע לא הזכיר איסור שמיעת שירים בימים אלו, ורק איסור נישואין ותספורת על כן א”צ להחמיר. ובוא כפי שכתבנו וב”ש. ומ”ש בספר הליכות עולם ח”ב (עמ’ קלט), “עד ל”ד בעומר”. לאו דווקא נקט.  ומה שהתחבט והתלבט הרבה בנידון זה ידידי הגר”ש כהן שליט”א בקונט’ ”עורי דבורה’ ח”ה (סי’ ה’), לדידי הדברים פשוטים, וצ”ע.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש