מקורות ונימוקים:
כן מבואר במשנה ברורה (סי’ קעח ס”ק כה) דאם עמד בתוך היקף מחיצות אף שאין רואה את מקומו, אין צריך לברך. דחשיב הכל כמקום אחד. וכן מבואר בשו”ע (שם סעיף ג’) שאם היה בגן ורוצה לאכול מפירות כל אילן ואילן, כיון שברך על אילן אחד אינו צריך לברך על אחרים, והוא שבשעה שברך היה דעתו לאכול מאחרים. וכתב המ”ב (ס”ק לז) דאפילו אין רואה מקומו שהאילנות מפסיקין, לא דמי לאוכל במזרחה של תאנה וכו’ שצריף לברך, דכאן מיירי שמוקף מחיצות. וכן כתבו גדולי האחרונים.