נימוקים ומקורות:
כיצד פועלות משאבות אלו כיום:
כיום משתמשים במשאבות לחץ קבוע, אלו מערכות שמסוגלות לשמור על הלחץ הרצוי בדיוק גבוה.
חיישן הלחץ במערכות אלו הוא רכיב פיזיואלקטרי שמודד בדיוק רב את הלחץ בצינור, הלחץ נקלט ע"י בקר אלקטרוני שמנהל את המערכת.
אם הוגדר למשל שהלחץ הרצוי יהיה 5.5 בר, הבקר יפסיק את המשאבה ב-5.5 בר, אם מישהו פתח ברז והלחץ מתחיל לרדת מעט, הבקר יפעיל את המשאבה במהירות נמוכה. אם יש יותר ברזים פתוחים הבקר יגביר את מהירות המשאבה בהתאם. ויותר מזה, אם יש ביקוש גבוה וגם המהירות המרבית לא מצליחה לספק את הביקוש, הבקר יפעיל משאבה נוספת.(ע"פ נתוני "משמרת השבת" ומכון "צומת").
אולם יש להדגיש שלא בכל מצב של פתייחת הברז המשאבה תידלק שפעמים רבות בעת פתיחת הברז המשאבה כבר דולקת ואינו גורם אלא להאריך את מצבה הנוכחי שלא תכבה. וגם חשוב להדגיש, שייתכן שצריכת המים לא תוריד את לחץ המים בשיעור הנדרש להפעלה מחדש של המשאבה. באופן שאינו פסיק רישא שעושה פעולה של איסור בפתיחת המשאבה, ובאופן כזה הרי הדבר מוגדר כספק פסיק רישא, שכתב הט"ז הב"ד המ"ב (סי' שטז ס"ק טז) שהדבר מותר, והאריך בפרט בזה בביאור הלכה (ד"ה ולכאורה) ושכ"כ הגרע"א (בהגהו' ליו"ד סימן פז). ואע"ג שבאיסור תורה נכון להחמיר גם בהאי גוונא ושלא כט"ז וכפי שמדויק מהמ"ב (שם) מ"מ באיסור דרבנן לכו"ע שרי. וכן כתב מרן בספרו לוית חן (סימן מא), ובס' חזו"ע ח"א (עמ' קלה). לענין פתיחת מקרר כשיש ספק אם האור שם דולק.
וכן כתבו בנד"ד בשו"ת בית אבי ח"ב (סימן נו) ובשו"ת משנה הלכות ח"ח (סימן מז). והראש"ל הרב יצחק יוסף במכתב (בכתובת: /975550net.katzr://https), ובשיעור מוקלט (בכתובת: 7344dc/net.katzr://https), ובסוף השיעור אמר: 'מותר להשתמש מעיקר הדין במים אלה בשבת ללא כל חשש. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים ח"ג (סימן רסב).
ובפרט שלפי כמה פוסקים אין בהגברת זרם בשבת איסור, וכל האיסור הוא ביצירת הזרם, וראה בספר מאור אור להגרש"ז אוירבך זצ"ל לענין הגברת זרם במגבר וכיוצ"ב.
ועוד יש לדון בזה משום גרמא בדרבנן דיש להקל לדעת כמה פוסקים אפילו שלא במקום הפסד, וכמ"ש בשו"ת יביע אומר ח"י (חאו"ח סימן כו) ובס' חזו"ע – שבת ח"ו (עמ' קמא). והכא אין זה אלא הסרת מונע – הברז ועי' בזה בשו"ת אור לציון ח"ב (פרק ל הערה ב' בביאורים), ובתרי דרבנן, הגברת זרם וגרמא יש להקל וכמ"ש שם.