בנדיון הלזה שרוצים להשתמש בכספי המכירה לסייע בבניית בית הכנסת (….) בעוב"י ס. פאולו, אכן יש מקום להסתייגות, שבית הכנסת (…) החדש כבר יש לו תורמים שמוכנים לבנות את כולו, והיתה דעתם לכך מוגמרת שכך יעשו, אלא שעכשיו נתעוררו שאפשר למכור את בית הכנסת בגוארוג'ה כדי לסייע בבנייה מכספי המכירה, במקרה הזה י"ל דגרע טפי (כלפי הסניף הראשון הנ"ל וכל שכן כלפי הסניף השני), דהרי נמצא שאין להקדש כל רווח במכירת בית הכנסת הראשון, כי בלא"ה כבר היתה דעתם גמורה לבנות את בית הכנסת החדש גם בלא דמים אלו (ובמילים אחרות, מכירת בית הכנסת באה כדי לחסוך בכיסם של התורמים, ולא להועיל להקדש מאומה), וכבר הזכרנו חילוק זה בדעת המג"א סי' קנ"ג סקט"ז דכל ההיתר לבנות הוא דוקא היכא ד"ניחא להו" לעולם במכירת בית הכנסת הראשון (כי יש רווח לציבור בכך) משא"כ היכא דרק "לא איכפת להו" לא מהני, וגדולה מזו הבאנו מהפרמ"ג בא"א שם די"ל דתמיד "לא ניחא להו" לציבור להוריד בית הכנסת מקדושתו אם אין רווח להקדש בכך, ולפ"ז באמת עיקר ההיתר למכור בית הכנסת שאינו פעיל היינו באופן שיעשו עם כספי המכירה דבר שלא היה לזה תורמים מסודרים מראש, כגון לסייע בבניית בית הכנסת שעדיין לא נמצא לה תורמים לסכום המלא, או לבנות בית הכנסת חדש שלא חשבו לבנותו.
וראה גם בשו"ת חלקת יעקב ח"א חאו"ח סי' ל"ז, בנידון בית הכנסת בשכונה שהיהודים כבר לא גרים שם ואין מנין אם מותר למכרו, דלאחר שכתב לבאר נימוקי ההיתר למכרו, כתב וז"ל: "ולפענ"ד זה רק כשיש להם צורך במכירה זו, שצריך להם המעות לצורך בנין אחר של מקום תפילה, אבל כשאין להם צורך במעות, וכו', יסגרו בית הכנסת [כלומר ישאירו בית הכנסת סגור ללא מכירה] עד כמה שאפשר." עכ"ל.
ובשו"ת עמק שאלה חאו"ח סי' ד' דף ד' ע"א האריך לבאר דיש חילוק בין היכא דבתחילת בניית ביהכנ"ס השני כבר היתה דעתם למכור את הראשון, להיכא דלא היתה דעתם כן מתחילה. עיי"ש.
ואולם לפי טעמו של המשאת בנימין ומשפטי שמואל נראה לכאו' דיש להתיר אף בכה"ג. ובנידון של שו"ת הנודע ביהודה שהבאנו לעיל, מפורש היה מדובר גם בבית הכנסת שהלא"ה בונים אותו גם אם לא היתה אפשרות למכור את הישן, אלא דמאידך נידונו שם קיל טפי דלא היה לו ברור שהוא ביהכנ"ס של כרכים (כפי שהזכרנו לעיל בדעתו), ולכן באמת הצריך למכור בפני כל בני העיר, משא"כ בנ"ד, וכנ"ל.
ועוי"ל אף לדעת המג"א וכו', דאע"פ שהיו תורמים שהיתה דעתם לבנות את בית הכנסת השני אף ללא מכירת הראשון, בדברים כאלו (שהם ענין של התנדבות ורצון ולא התחייבות) לעולם לא נחשב כדבר "ודאי" עד שיקרה בפועל, וממילא ניחא ליה להקדש שיוסיפו מכספי מכירת בית הכנסת הישן כדי שהבנייה תהיה בטוחה יותר, ועל כן הדר דינא דאיכא אומדנא דניחא להו לכל העולם שימכרו את ביהכנ"ס הראשון הסגור ע"מ להשתמש בכספו לבניית ביהכנ"ס השני החדש הפעיל.
היעוד הנכון יותר לכספי מכירת בית הכנסת
ונמצא דאם רוצים בכל זאת לעביר את כסף מכירת ביהכנ"ס שבגוארוג'ה לצורך בניית ביהכנ"ס בית יעקב החדש, יש להם על מה שיסמוכו ואי אפשר למחות בידם (ונכון שעכ"פ יעשו התרת נדרים על מה שגמרו בדעתם לתת מכיסם את מלא הסכום הנדרש לבנית בית הכנסת החדש), אך לו ישראל שומע לי היה עדיף שיתרמו לבניית בתי הכנסיות אחרים שעדיין לא הצליחו להגיע לסכום הנדרש להם להשלמת הבניה. ולפי מה שידוע לי כעת, בעיר ס. פאולו הולכים ונבנים שלושה בתי כנסיות (חוץ מק"ק בית יעקב החדשה הנ"ל), והם ביהכנ"ס "מקום" שע"י ידידינו מזכה הרבים הרב שלמה ספרא שליט"א, וביהכנ"ס "אורי" שע"י ידידינו נעים זמירות ישראל הרב אריאל משענייה שליט"א, וביהכנ"ס "בית הסופר" שע"י ידידינו היקר הרב ויקטור כהן שליט"א, ועכ"פ השניים הראשונים עדיין נאבקים להשיג תרומות להשלים את מלאכת הקודש ואין לאל ידם (ואולי אף השלישי הנז' אבל אין לי מידע אודותיו), ולכאו' אפשר לחלק את דמי מכירת בית הכנסת אשר בגוארוג'ה בין הפרוייקטים הנ"ל.
[ומרן ג"ע מוהר"ר עובדיה יוסף זצוק"ל כתב ביביע אומר הנ"ל אודות מכירת בית הכנסת אבולוסאם בעיר ס. פאולו, שיש לתרום את דמיו לבניית בית הכנסת בעיה"ק ירושלים תובב"א, וז"ל: "ומה טוב ומה נעים אם יוקדשו לבניית בתי כנסת חדשים בשכונות החדשות שבירושלים, המאוכלסות בעשרות אלפים מישראל, כן ירבו, ובפרט מהעולים החדשים, ואשר אין שם בית כנסת ראוי לשמו, וצעירי הצאן מתפזרים בכל עבר ללא מקום תפלה, וכבר אמרו (בירושלמי סוף ברכות) יום תעזבני יומים אעזבך. והגאון רבי חיים פלאג'י בספר חיים (סימן מ"ה) האריך למעניתו להוכיח שעל ידי בנין בית כנסת בכל אתר ואתר לתפלה ולתורה, נמנעים מלבוא על ישראל גזירות קשות ורעות וכל מיני אסונות. וכעין מ"ש כיו"ב במדרש שמואל, כל אותם אוכלוסים שנפלו במגפה בימי דוד, לא נפלו אלא על ידי שלא תבעו את בנין בהמ"ק. ולכן התקינו הנביאים לומר בתפלה, והשב העבודה לדביר ביתך, ותחזינה עינינו בשובך לציון וכו'. וכן הוא לגבי מקדש מעט של בהכ"נ. וכו'. עש"ב. וכל המסייעים במצוה רבה זו המקרבת את ישראל לצור מחצבתם, ישאו ברכה מאת ה' וקרנם תרום בכבוד, ויזכו לעלות לציון ברנה ושמחת עולם על ראשם. בברכת התורה ובאהבה רבה עובדיה יוסף ראשון לציון הרב הראשי לישראל." עכ"ל. ובשו"ת יביע אומר מהדורת תשע"ה, בסוף התשובה הנ"ל, כתב להשתמש בכסף של מכירת בית הכנסת לעשות מזה קרן (כלומר להשקיע בדבריו המניב רווחים מידי פעם בפעם) ועם הפירות של הקרן הזה להחזיק אברכים תלמידי חכמים שילמדו תורה, עפ"י הנספק בשו"ע או"ח סי' קנ"ג סע' ו' שמותר למכור בית הכנסת כדי להחזיק בזה תלמידי חכמים (א"ה ושם אמנם מיירי לענין בית הכנסת של עיר ולא של כרכים, אבל למד מזה מרן מוהרע"י דלאחר שסוף סוף הותר למכור את בית הכנסת, יש זה מעליותא להחזיק עם הכסף אברכים עמלי תורה, אלא שעצה טובה קמ"ל כתב בזה שלא יחלקו את כל הכספים על אתר באופן שיכלו אלא יעשו מזה קרן ומהפירות יחזיקו את הלומדים לאורך ימים). עיי"ש. ומ"מ כל הנ"ל נאמר בזמנו ובמקומו, אבל ביודעי ובמכירי קאמינא שכיום בני הקהילה (מחמת חוסר ידיעה) עלולים להתקומם אם כספי מכירת בית הכנסת בברזיל ישמש למטרה שאיננה בית הכנסת בברזיל, ולכן הצעתי בעניי לחלק את הכסף בין בתי הכנסת ההולכים ונבנים בעירכם וכנ"ל, וזאת על אף שגם אנחנו בעיצומה של בניית בית הכנסת פה קרתא דדהבא ירושלים עיה"ק ואין לנו הנצרך לבניה וגם לשליש ולרביע לא שמענו, וגם זוכים בס"ד כאן להחזיק כולל אברכים של ת"ח מופלגים החשובים ביותר בארץ הקודש בן פורת יוסף, אך כאמור ידיעתי בינ"י ידעתי שמצד רוח אנשי הקהילה יהיה נכון יותר להפנות את הכספים לבניית בתי הכנסת שבעירכם וכנ"ל].
