מקורות ונימוקים:
ראה בספר עזר מקודש (אהע”ז סי’ קטו ס”ד), ובשו”ת שבט הלוי חלק י’ (סימן קמב) בדין ראיית כתם גדול מכשיעור ע”ג בגד צבוע, וע”ע בספר אבני שהם – פנירי (סימן קצ ס”א עמ’ שעד).
בחודשים האחרונים המחזור שלי לא מסודר כל כך לפעמים מקדים ביום יומיים לפעמים מאחר יום יומיים, ויוצא שמתחיל כתמים כמה ימים לפני הזמן הפרישה איך אני יכולה לדעת מתי הכתם אוסר כל מגע וצריך להתחיל הרחקות? כמובן שאסור לשמש
שלום וברכה,
אכן באמת בימינו שאין הרגשות קשה לדעת מהי ראייה ומחזור, ומהו כתם ואכן התחבטו בזה גדולי הפוסקים, ומסקנתם: שאם הכתם הוא גדול משלשה גריסים (כל גריס הרי הוא כמטבע ‘שנקל’), הרי היא טמאה ועליהם לפרוש מכל דבר, אולם אם הוא פחות משיעור זה, יש להקל בשאר קריבות, ואסורים בתשמיש.
מקורות ונימוקים:
ראה בספר עזר מקודש (אהע”ז סי’ קטו ס”ד), ובשו”ת שבט הלוי חלק י’ (סימן קמב) בדין ראיית כתם גדול מכשיעור ע”ג בגד צבוע, וע”ע בספר אבני שהם – פנירי (סימן קצ ס”א עמ’ שעד).
בטח יעניין אתכם!
לתשומת לב הגולשים:
אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.
מאמרים אחרונים
י”ג – יום חמישי – תענית אסתר: גם בירושלים ובשאר עיירות המוקפות, קוראים בשנה זו את המגילה במוצאי התענית ולמחרת
הלכות “פורים משולש” עפ”י פסקי מרן הראש”ל רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל כאשר חל יום ט”ו באדר בשבת קדוש, אזי בירושלים
בשבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן, מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בשני פרשת שקלים – בראש סדר כי תשא,
במסגרת הסכמים ובפשרות משפטיות בין הצדדים, קיימת מציאות שצד אחד מסכים “להודות” על דבר “על תנאי” שהצד השני יוותר על
[א] כתב מרן בשו”ע סימן ר”ד סעיף י’: מי שהיה לו חוב אצל חבירו ואמר ליה: מכור לי מטלטלין אלו
[א] חקירה ביסוד הקנין ביסוד סיטומתא עלה בדעתי לחקור בס”ד: האם זה עוד מעשה קנין. או רק תוצאה של קנין
כל הזכויות של התשובות והמאמרים שמורים לרבנים המשיבים שליט"א
