מקורות:
נראה עוד דשאני נר שבת שקנסו את השוכחת, והחמירו בו, לפי שהדלקתו משום שלום בית, הקפידו בו ביותר, וכמ"ש בנדרים (סו:) שחכמי ישראל דרשו בעצמם, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, אנו על אחת כמה וכמה, ע"ש. וכיו"ב איתא בשבת (כג:), אמר רבא, פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. ועוד נראה, כיון דנר חנוכה הוא משום פרסומי ניסא, ומדליקים אותו ברוב עם, ובפני הרבים, ובני הבית, אין חשש כ"כ שישכח להדליק, כי המצוה מסורה לרבים, ואינה מצוה פרטית כמו בנר שבת, שהאשה מדלקת בפני עצמה. ולכן אם ישכח להדליק נר חנוכה, יזכירוהו בני ביתו, וכעין מ"ש המאירי (מגילה ד:) ליישב קושיית התוס' (שם), מדוע גזרו רק על שופר ומגילה בשבת שמא ילך אצל חכם ויבוא להוציא ד' אמות ברה"ר, ובמילה לא גזרו, שהמילה מסורה לאבי הבן והמוהל ומצוי שיהיו זריזין בה. וראה עוד מה שהארכתי בזה בחיבורי "אשכול יוסף" מועדים סימן נ"ח.
