הרב יוסף חי סימן טוב משיב כהלכה
Country: ישראל

שאלה

מי ששכח להדליק נר שבת או נר חנוכה, האם קונסים אותו מכאן ואילך להוסיף כל ימיו בהדלקה שמן או להדליק עוד נרות?

תשובה

  1. גבי נר שבת קנסו את השוכח, שאשה ששכחה ולא הדליקה נר שבת, מכאן ואילך צריכה כל ימיה להוסיף על נר של מצוה, יותר ממה שהיתה רגילה להדליק עוד נר אחד, כגון אם שכחה פעם אחת מדלקת כל ימיה ג' נרות, כמו שכתב הרמ"א בדרכי משה ובשו"ע (או"ח רס"ג ס"א), בשם המהרי"ל (הל' שבת סע' א').
  2. בזמנינו שמדליקים חשמל להאיר את הבית, אשה ששכחה להדליק נרות שבת, דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה שאינה צריכה להוסיף כלל, שלפי שהיה אור בביתה בשבת אין כאן משום הפרת שלום ביתו, וברכות אינן מעכבות. כן כתב הרב בספרו חזון עובדיה (שבת ח"א עמ' קע"ד), והביא שכן כתבו עוד מפוסקי הדור הקודם, ושהגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל בשבט הלוי (ח"ה סי' ל"ג), ושו"ת ציץ אליעזר (חלק כ"א סימן י"א) חולקים, וסוברים שגם בזמן הזה קנסו.
  3. בשעת הדחק או כגון מי שבושה שיראו חברותיה ששכחה, יכולה להקל להוסיף מכאן ואילך שמן בנרות, במקום לייחד עוד נר אחד, וכן כתב המשנה ברורה שם בשם האליה רבה, שתוסיף כל ימיה מעט שמן בנרות, ואם רגילה להדליק בנרות, תדליק בנר ארוך יותר, וכ"כ בכף החיים.
  4. כמו כן כתב מרן החיד"א (בשיורי ברכה אות א'), ובכף החיים (ס"ק י"ג), וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה בספרו חזון עובדיה שבת (ח"א עמ' קע"ה), שיכולה לספק שמן לענייה שתדליק בה נרות שבת, במקום להוסיף נר או שמן בנרות שלה.
  5. אשה שהיתה אנוסה, כגון יולדת וכדומה שלא הדליקה נרות שבת, לא קנסו אותה להוסיף נר, כן כתב המג"א, אליה רבה, תוספת שבת, ועוד הרבה פוסקים. ובכלל זה אשה עניה שלא היה לה כסף לקנות נרות שבת, כן כתב בחזון עובדיה שם, ועוד כתב לחדש שגם אשה שהיתה עסוקה בערב שבת בצורכי הבית, והיתה סבורה שיש לה שהות לסיים העסק שבידה, ולהדליק נרות, אלא שעבר הזמן לפני שתספיק לעשות כן, הרי היא אנוסה, כמו שמצינו כיו"ב לעניין מי שהפסיד תפילת מנחה בהיותו סבור שיש לו עדיין פנאי, וביך כך עבר זמן התפילה, שיש לו תשלומין, כמו שפסק מרן השו"ע (או"ח סי' ק"ח ס"ח).
  6. בעלת תשובה, לא צריכה להוסיף עוד נרות כנגד כל השבתות שלא הדליקה, וגם לא צריכה להוסיף נר אחד, דלא קנסו אלא למי שרגיל להדליק שלא יתרשל בהדלקה, ואין מזרזין אלא למזורזין, אבל לא למי שלא היה נזהר כלל בשמירת שבת, וכמו שכתב שם הב"ח שתוספת הנר לא הוי כפרה, אלא קנס כדי לזרזם במצוות, ואדרבה בעלת תשובה שקיבלה על עצמה מכאן ואילך שמירת שבת, אין ראוי לקונסה. ועוד שהרי מצינו כמה תקנות שעשו חכמים כדי שלא לנעול דלת בפני בעלי תשובה, אל עחת כמה וכמה שלא קנסו לבעל תשובה שמקבל על עצמו שמירת שבת מכאן ואילך.
  7. בנר חנוכה לא קנסו את השוכח להוסיף שמן בנר[1], או להדליק עוד חנוכיה. ובטעם הדבר נראה דשונה מצות נר חנוכה, שהיא מצוה חביבה, לכן לא חששו שיבוא אדם לשכוח להדליק נר חנוכה, וכמ"ש הרמב"ם[2].

[1] הנה הגם שודאי א"א לקנוס שיוסיף עוד נר, שהרי הדלקת הנרות בכל יום לפי אותו היום, ויש חשש שיניח הנר הנוסף ע"י הנר הקבוע, ויהיה ריבוי בנרות, יותר מדין הנרות שמדליק באותו היום. אולם עדיין יש לקנוס שיוסיף שמן בנר, דהנה בגמ' שבת (כא:) מבואר בשני תירוצי הגמ', שלדעה אחת החיוב להדליק תוך חצי שעה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ואם לא הדליק בתחילה, מדליק והולך כל זמן זה, שאין דין שהנרות ידלקו חצי שעה, וא"כ לתירוץ זה שייך לקנוס, שיוסיף שמן שידלוק כל החצי שעה. ועוד לפי התירוץ השני כל מ"ש זמן זה, זה רק לשיעור השמן שצריך לדלוק, והיינו חצי שעה, ואפשר להדליק גם אחרי הזמן הנ"ל, וא"כ שפיר שייך לקנוס שיוסיף שמן בנר. נמצא שלפי ב' תירוצי הגמ' שייך לקנוס להוסיף שמן בנר. וכן יש להביא ראיה ממ"ש האגודה, והובא גם במשנ"ב בשם י"א, שאכסנאי משתתף בפריטי להוסיף מעט שמן. הרי ששייך פרסומי ניסא בתוספת הזמן. ויל"ע דלכאו' אם לא היה פרסומי ניסא בתוספת שמן וזמן ההדלקה, היה שייך בל תוסיף בריבוי השמן. ועוד י"ל דהוי דומיא דמנורה, דאדרבה אם בא להדליק כל הלילה, זכור לטוב. ועוד דאדרבה ידוע שהגרי"ז מדייק ברמב"ם, שבמקום שתכלה רגל מן השוק, הוי יותר מחצי שעה, צריך ליתן שיעור שמן לכל זמן זה.

[2] ז"ל בפ"ד הלכה י"ב: "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו, אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק".

מקורות:

נראה עוד דשאני נר שבת שקנסו את השוכחת, והחמירו בו, לפי שהדלקתו משום שלום בית, הקפידו בו ביותר, וכמ"ש בנדרים (סו:) שחכמי ישראל דרשו בעצמם, ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים המאררים בספק, אנו על אחת כמה וכמה, ע"ש. וכיו"ב איתא בשבת (כג:), אמר רבא, פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו עדיף, משום שלום ביתו. ועוד נראה, כיון דנר חנוכה הוא משום פרסומי ניסא, ומדליקים אותו ברוב עם, ובפני הרבים, ובני הבית, אין חשש כ"כ שישכח להדליק, כי המצוה מסורה לרבים, ואינה מצוה פרטית כמו בנר שבת, שהאשה מדלקת בפני עצמה. ולכן אם ישכח להדליק נר חנוכה, יזכירוהו בני ביתו, וכעין מ"ש המאירי (מגילה ד:) ליישב קושיית התוס' (שם), מדוע גזרו רק על שופר ומגילה בשבת שמא ילך אצל חכם ויבוא להוציא ד' אמות ברה"ר, ובמילה לא גזרו, שהמילה מסורה לאבי הבן והמוהל ומצוי שיהיו זריזין בה. וראה עוד מה שהארכתי בזה בחיבורי "אשכול יוסף" מועדים סימן נ"ח.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

צור קשר

מזכירות: