הרב מאיר פנחסי

שאלה

מעשה בבית הכנסת שלא היה כוס זכוכית ועמד אחד וקידש על גוף בקבוק המיץ ענבים שהיה מלא ומזה שפך לכוס חד פעמי ושתה, ונעשה רעש גדול מזה, ויש לעיין האם עשה כהוגן?

תשובה

נראה ששפיר עבד, ובעת הצורך רשאי לקדש על בקבוק יין. ונראה עוד, שזה עדיף מלקדש על כוס חד פעמי.

מקורות ונימוקים:

                                                                  קידוש על בקבוק יין

א). יש לחקור האם צריך "כלי" לקידוש כמו דבעינן כלי לנט"י, או שמא שהצריכו כוס הוא כדי שיחזיק  את היין, ואין צריך שיהיה דיני כלי. והשער הציון (סי' קפג ס"ק יד) הבין ממשמעות הרמב"ם (פרק כט מהל' שבת הלכה ז') שכתב, כיצד הוא עושה "לוקח כוס שהוא מחזיק רביעית או יתר" ומדיחו מבפנים ושוטפו מבחוץ וממלאהו יין ואוחזו בימינו וכו', הרי שצריך דיני כלי שיחזיק רביעית, וממילא אם יש חור בתחתית כלי, לאו שמיה הכלי ואפילו בדיעבד לא יוצא בו ידי חובה.  מיהו בשו"ת שבט הלוי ח"ט (סי' עא) דחה ראיית השעה"צ מהרמב"ם וכתב דמעולם לא הבין דבריו דמהכת"ת להצריך דיני כלי לקידוש, והר"מ לא בא אלא להשמיענו את כמות היין שצריך לקדש עליו.

ולפי"ד י"ל שמה שכתב השו"ע (סי' קפג סעיף ג') צריך לחזר אחר כוס שלם. הינו למצווה מן המובחר בעלמא וכדמוכח לשון "לחזר" שכתב. וכ"כ המ"ב (סק"י). ובאמת שכדברי השבה"ל מוכח להדיא מאליה רבה (שם ס"ק ה') דלא בעינן כלי כנט"י. ומ"מ מדברי המג"א (שם ס"ק ה') בשם מהרי"ל, משמע דבעינן כלי, וכן ממה שדנו הפוסקים אם שרי לקדש על כוס חד פעמי בשעת הדחק, נראה דפשיטא להו דבעינן כלי, ויתבאר בהמשך.

ב). מיהו גם אם ננקוט דבעינן כלי, הנה לא נתנו חז"ל שיעור לגודל הכוס, ואטו אדם שיקח סיר קדרה ויקדש עליו נימא שלא יצא יד"ח. ומהכ"ת דבעינן שיקדש על כוס ששותה ממנו דווקא. והכי מוכח ממאי דאמר רב נחמן לילתא כל האי נבגא דברכתא היא. (ברכות דף נא עמוד ב') ופרש"י: כל האי נבגא דברכתא היא – כל יין שבחבית ככוס של ברכה הוא, שתי ממנו. מיהו עיי"ש במהרש"א שאמר לה זאת כדי לפייסה. ועי' רוקח (סי' שכט) ובא"ר שם. ועי' היטב במ"ב (סי' רעא סוס"ק עח) ובשער הציון (ס"ק פו).

ג). וכשם שבנטילת ידיים מותר ליטול ידיים מבקבוק פלסטיק או מבקבוק זכוכית וכמ"ש בשו"ת אור לציון ח"ב (פמ"ו או' ו'), בס' שערים המצוינים בהלכה (סי' מ) ובס' ילקוט יוסף (סי' קנט סעיף ב') בשם אביו הגרע"י זצ"ל. ואע"ג שהפיה שם צרה, עי' במ"ב (סי' קסב סק"ל) ואין המים באים בשפיכה אחת מ"מ נשפכים ללא הפסק על כל שטח היד.  וכ"ש לענין קידוש דאפשר דלא בעינן כלי.

ד). ואע"ג שאינו שותה מהכלי שמקדש עליו, אין בזה חסרון ומה שכתבו הגאונים בתשובה (חמדה גנוזה סי' קיח) שיש לשתות מכוס המקדש, לא באו אלא לאפוקי אותם שמוזגים מהקנקן ושותים למצווה מן המובחר. וראה בס' קצות השולחן (סימן מו סעיף יא).

ה). ואע"ג שאינו שותה רוב כוס, אין זה אלא לענין ד' כוסות וכמבואר בשו"ע (סי' תעב סעיף ט') ובמ"ב (ס"ק לג) אבל בשבת לכו"ע א"צ לשתות רביעית.

ו). ואע"ג שכתב ברמ"א (סי' קפג ס"ד) שאין לקדש על כוס שפייה צר, מ"מ היינו טעמא כמבואר במ"ב (ס"ק יח) שהוא משום שבעינן שיתן עיניו ביין וכשהוא צר לא יוכל להסתכל, ולפי"ז בבקבוק זכוכית ליכא להאי חששא. וע"ע ברמ"א (סי' תעב סעיף טו) שאין לשתות בכוס שפיו צרה משום שאינו יכול לשתות רביעית כאחת. ולפי"ז אם מעביר את היין לכוס אחרת ושותה רביעית בבת אחת אין לחוש. ועי' בפוסקים שיכול ליטול ידיו לכתחילה בבקבוק עי' משנ"ב (סימן קס"ב ס"ק ל').

ז). ואע"פ שהיין שבבקבוק אינו מלא עד למעלה ממש, ובכוס של ברכה בעינן שיהא מלא על גדותיו וכמבואר ברמ"א (סי' קפג ס"ב). מ"מ אין זה אלא למצווה לכתחילה ואינו מעכב וכמ"ש (שם) המ"ב. ובלא"ה מדברי הט"ז (סי' קפ"ב ס"ק ג'), והמג"א (שם ס"ק ז') משמע שאין צריך מלא ממש. ובפרט שמן הסתם אזלינן בתר דרך העולם וכן מטו בשמיה דמרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, וכל שדרך העולם לקרותו מלא די בכך, ולפי"ז כיון שהדרך שלא למלא בקבוקים על למעלה די בזה.

ח). ולענ"ד נראה דיש להעדיף לקדש על בקבוק מאשר על כוס חד פעמי, לפי שיש אומרים שכוס חד פעמי אינו לכתחילה לפי שהדרך לזורקו ואינו מקבל טומאה ואינו צריכה טבילה, ראה בשו"ת מנחת יצחק חלק י' (סימן כג), ולפי"ז בקבוקים אלו שפעמים רבות אנשים ממחזרים או מאחסנים בהם שנית דברי שתייה, כ"ש שאיכא בהו מעלה יותר.

וגם לפמ"ש בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק ג' סי' לט) שאין לקדש כל כוס חד פעמית לפי שהוא כוס גרוע ואנו עומד, לפי"ז בקבוק טוב יותר. ואע"ג שבימינו הכוסות חד פעמי טובים יותר ממה שהיו בזמנים עברו, מ"מ מדין כוס שלם שכתב השו"ע, נראה דכוס זכוכית עדיפא, ואף שרובם נזרקים, מ"מ  מאחר וכתבנו שגם לבקבוק יש דין כוס שהרי לא נתנו חז"ל שיעור לגדול לכוס, הרי דאף אם נזרקים הם, מ"מ הרי הם ככוסות זכוכית שיזרקו דפשיטא שעדיפים על כוסות חד פעמי שנזרקים.

ט). ובחפשי בזה בפוסקים, מצאתי שכן עשה מעשה הגר"מ פינשטיין זצ"ל הב"ד  הגר"א גרינבלאט בשו"ת רבבות ויובלות ח"ד (סי' קז עמוד קסו), וכ"כ בספר מועדי הגר"ח גבאי (עמוד קסא) שכ"כ לו הגר"א נבנצל שליט"א. וכ"כ למעשה בשו"ת אדני פז ח"ב (חלק יו"ד סי' לב), וכן כתב בס' שמירת שבת כהלכתה ח"ב (פמ"ז או' יא) שרשאי לקדש על בקבוק היין, אלא שכתב שאם אין לו כוס חד פעמי, יעשה קידוש על הבקבוק (ואע"פ שכתב שלכתחילה לא ישתמש בכוס חד פעמי), ולפי מה שנתבאר אדרבה יש להעדיף לקדש על בקבוק מכוס חד פעמי או עכ"פ דינם שווה.

 

 

 

 

ראש הטופס

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

חיפוש חכם בתוך האתר ×
העברת שמות לתפילה

צור קשר

מזכירות: