מקורות:
הנה ידוע שיום פורים (פורים הרגיל – ובהמשך נדבר על פורים קטן) הוא יום גדול ונשגב מאוד ובכלל זה הוא יום מסוגל מאוד לקיבול תפילות. ומה שמוזכר בהלכה (ירושלמי מגילה פ”א ה”ד ונפסק בשו”ע או”ח סי’ תרצ”ד סע’ ג’) לענין פורים ש”כל הפושט יד נותנים לו” (כלומר בפורים כל אדם שמבקש צדקה צריכים לתת לו בלי לבדוק אחריו אם הוא באמת עני או לא, בניגוד לשאר ימות השנה שניתן לתורם הרשות לבדוק אחר המבקש אם אכן נזקק אי לאו) כתבו (ספר סגולת ישראל מע’ פ’ אות ד’) בשם תלמידי הבעל שם טוב זיע”א שהוא נכון גם כלפי שמיא, שביום פורים אנחנו יכולים לבקש מהקב”ה בקשות והוא יתן לנו בלי לבדוק אם אנחנו ראויים או לא (וכתב הג”ר יהושע מאמאן זצוק”ל בשו”ת עמק יהושע ח”ז בסופו בקו’ שער יהושע עמ’ פ’ וז”ל “ואכן היו הרבה עדויות, שאלֶּה שביום פורים הרבו תפלות, הן בחיזוק התפלות והן באמירת התהלים והן בבקשה ממנו בלשונם, שנתקבלה בקשתם במשך זמן קצר אחר פורים.” עכ”ל. וכמובן שהכל באופן יחסי לשאר ימות שהשנה כי אף הפורים סוף סוף לא כל בקשה מתקבלת במלואה בהכרח ממש ובפרט שלא כל דבר שאנחנו מבקשים הוא באמת טוב עבורינו באותו זמן ואפשר שיהיה טוב בזמן מאוחר יותר ואכמ”ל).
ולענין פורים קטן אם קיימת מעלה זו אי לאו, אמר בענין זה הגאון הגדול האדמו”ר מקלויזנבורג (צאנז) בעל שו”ת דברי יציב זלה”ה (הביאו בספר נטעי גבריאל פרק ט”ז סע’ י’) עפ”י מה לשון חז”ל במסכת מגילה דף ו’ ע”ב “אין בין אדר א’ לב’ אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים” דמשמע דבשאר הנושאים הם שוןים, ולמד מזה גם לענין המעלה של קיבול התפילה ש”כל הפושט יד (להקב”ה) נותנים לו” נאמר גם לענין פורים קטן עיי”ש. וע”ע שם בנטעי גבריאל בשם ספר פרי צדיק להגה”ק רבי צדוק הכהן מלובלין זלה”ה עיי”ש
ובפרט אם האדם יתנהג בפועל גם לענין צדקה, שביום פורים קטן כל מי שמבקש ממנו הוא נותן בלי לברר אחריו, מסתבר בוודאי דיש בזה כח לעורר גם כלפי שמיא שכך יהיה לענין תפילותיו, מידה כנגד מידה.
ויש לצרף בזה שיטת הגר”א והחת”ס (עיין בשו”ת חת”ס או”ח סי’ י”ד וסי’ ע”ז וסי’ קס”ג) דבאמת מעיקר הדין היה ראוי שיהיה פורים גם באדר א’ וגם באדר ב’ אלא דרק מפני שלא רצו חז”ל להטריח נדחה לאדר ב’ להסמיך גאולה לגאולה, וראה גם להרב זרע שמשון נחמני זיע”א על מגילת אסתר אות י”ז, שאדר א’ ואדר ב’ הם שני חצאים של חודש אדר ולא שני חודשים ולכן גם “פורים” נקרא בלשון רבים כי הוא מתחלק לשניים עיי”ש היטב (וכמדומני שכדברים האלו כתב ג”כ בספר קדושת הלוי ועוד), ועל כן מסתבר מאוד שגם לענין מעלת קיבול התפילות לא יגרע חלקו של פורים קטן.
ובספר אבן ישראל גרוסוורדיין דף נ”א מייתי דהאדמו”ר ר’ מרדכי מנדבורנא זצ”ל היה נוהג ביום פורים קטן להדליק הרבה נרות והיה אומר שביום זה יש בו הארה גדולה בעולמות העליונים. עיי”ש. ועל זה הדרך, בספר שערי אור עמ’ ק”פ כתב חידוש גדול בשם הרב בעל שו”ת יגדיל תורה זצ”ל, שכתב לבאר באריכות שיום פורים קטן הוא המקור לשמחה תמידית במשך כל השנה, וגם בשנים שאינם שנה מעוברת, שאין בהם פורים קטן, מקור השמחה התמידית שלהם הוא מיום פורים קטן שבשנה מעוברת עד לשנה המעוברת הבאה עיי”ש. ואם כך היא מעלתו של יום פורים קטן, בוודאי דהדעת נוטה דהוא יום מסוגל לקיבול תפילות, דאף אי נימא דאין בו דין “כל הפשוט יד נותנים לו”, סוף סוף יום נשגב הוא ומקור להשפעות גדולות.
ואולם בעיקר הנידון דנן, נשאל בזה גם הגר”ח קנייבסקי זצ”ל ומובא בספר דברי שי”ח על פורים עמ’ ע”ג וז”ל: “שאלה: האם גם בפורים קטן אמרינן את המאמר שמובא בספרים הקדושים ‘כל הפושט יד נותנים לו’ (והכוונה שמבקש ושואל מאת הקב”ה שיפתח לו שערי שמים ברוחניות)? תשובה: לא מצינו.” עכ”ל. והוא כמו שהזכרנו בתוך עיקר התשובה, שבאמת בפשטנים ומקובלים לא מצינו ענין מיוחדת כל כך בפורים קטן, פרט למה שהחמיר הרמ”א להרבות קצת בסעודה ושמחה כנ”ל.
איברא דיש להביא קצת סמך אף מדברי הפסוקים דפורים קטן יש בו בחינת פורים ממש, שהרי כתבו האחרונים חביבים (עיין משנ”ב סי’ תרצ”ז סק”א) דמי שטעה ואמר בפורים קטן “ועל הניסים” בתפילת העמידה, דאין מחזירין אותו, והטעם לשבח כתב בשער הציון שם סק”ב דמדינא היה ראוי לעשות פורים באדר ראשון כמש”כ הפוסקים, אלא שמסמך גאולה לגאולה עדיף, א”כ הוי מענין המאורע. אלמא דאף לאחר שחז”ל קבעו לסמיך גאולה לגאולה, עדיין בפורים קטן שם פורים עליו כפי שהיה ראוי לו.
ובאמת נראה שגם הגרח”ק הנ”ל לא חולק על הרב דברי יציב הנ”ל, דהרי לא כתב אלא דלא מצינו, ואילו הרב דברי יציב כן מצא לזה קצת סמך בלשון חז”ל, ונראה דבאמת כיון שעיקר הנידון הוא לענין המעלה הרוחנית של פורים קטן (וממילא כחו הסגולי לקיבול תפילות) מה שלא מצינו בפשטנים ענין זה אינו ראיה כי הם עסקו בדינים ולא בעניינים רוחניים בעלמא, ואף המקובלים עסקו בעיקר במה שיש נ”מ לכוונות וכיו”ב, ועל כן מקום הניחו לגדולי החסידות שהם יעסקו בעצם מעלת הימים במובן הרוחני, ולפיכך י”ל דאין בזה מחלקות כלל אלא אלו ואלו דברי אלקים חיים.
ועכ”פ אין הפסד בדבר אם “יחמיר” להרבות בתפילות ובקשות ביום פורים קטן, כי גם בשאר ימות השנה כל תפילה עושה רושם וא”כ כל שכן ביום פורים קטן. ודומה הדבר למה שכתב הרמ”א הנ”ל דיש להחמיר לעשות קצת סעודה בפורים קטן משום ד”טוב לב משתה תמיד” (משלי ט”ו, ט”ו) כלומר שיש בזה רק מעלה ולא צד הפסד וק”ל.
