מקורות ונימוקים:
במשנה בבכורות דף מ"ו. איתא, איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר נפלים אף על פי שיצא את ראשו חי. כן פסק השולחן ערוך יורה דעה סימן ש"ה סעיף כ"ב.
טעם הדבר הואיל והתורה הטילה פדיון הבן אך ורק לבכור שפטר את הרחם ולא היו לפניו נפלים, כלשון הפסוק בשמות פרק י"ג פסוק ב': קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא.
אמנם במשנה בבכורות דף מ"ז: התבאר כי לא נחשב מפלת אלא לאחר ארבעים יום, ואילו המפלת ליום ארבעים הבא אחריהם בכור לנחלה ולכהן. כן פסק השו"ע יו"ד סימן ש"ה סעיף כ"ג.
טעם הדבר הוא, הואיל וקודם ארבעים יום אין העובר מוגדר כעובר אלא מיא בעלמא, כפי שמבואר בדברי הגמרא ביבמות דף ס"ט:
חשוב לציין שארבעים יום מחשבים מתאריך קליטת העובר ולא מתאריך הווסת האחרונה כפי שנוהגים היום לחשב הרופאים, ולחומרא מחשבים את מניין הימים מיום הטבילה במקווה.
הואיל וכך בנידון השאלה שלפנינו כיון שלא חלפו יותר משלושים ושלשה ימים מיום הטבילה במקווה, אין ספק שההפלה איננה מוגדרת הפלה על פי ההלכה, וודאי שבתוך ארבעים יום ליצירה הוא ואינו אלא מיא בעלמא.
