מקורות:
המקור האמיתי לסגולה זו, הוא מעשה שהיה בימי האדמו”ר פועל ישועות הרה”ק ר’ יששכר בער בראון זצוק”ל המכונה הסבא קדישא מראדושיץ זיע”א, ומובא בשם אמרו בספר מנפלאות הסבא קדישא ח”א פרק מושיען של ישראל אות י”ב, וז”ל: “מהחסיד המופלג מו”ה ישעיה לערמאן (נ”י) ז”ל, מאחיו אדמ”ר רש”ב (שליט”א) זצ”ל מקראשניעוויץ: פעם אחת בא כפרי אחד והתנצל לפני הסבא קדישא שיש לו משפט קשה בערכאות שלהם, וצוה לו ליתן י”ט פרוטות לצדקה ויצליח. ולפי ריהטא היה הדבר לפליאה, וענה כתיב (דברים ב’ כ”ח) “גוי” אובד. וכך היה שהצליח במשפטו, והגוי אבד מן העולם. עכל”ק.” עכ”ל. ומזה מבואר לכאו’ שהסגולה היא רק להפריש י”ט פרוטות לצדקה, ותו לא מידי (וכל הנאמר לגבי הפסוק “כי גוי אובד עצות וגו'” אינו אלא נימוקו של האדמו”ר זצ”ל אבל לא חלק מאופן ביצוע הסגולה).
אלא דאם ממעשה זה לחוד, היה מקום להסתפק אם בכלל שייך ללמוד מזה “סגולה לדורות”, דהרי דשמא הסגולה עלתה לו לאותו יהודי מפני שכיון על דעת הרבי זצ”ל, והרבי כיוון לרמז מהפסוק “כי גוי אובד עצות וגו'”, משא”כ אם רק מפרישים י”ט פרוטות לצדקה לא מהני. ולכן יש להמליץ טוב על מה שמצינו בדורות מאוחרות יותר, שהצריכו גם לקרוא את הפסוק הנ”ל (לעורר את הרמז להדיא), ולא רק לתרום י”ט פרוטות לצדקה, כמו שמצינו לדוגמא בספר זה דודי פרשת וישב וז”ל: “י”ט כמנין גוי, וכדאיתא סגולה להתגבר על גוי, בשם הסבא קדישא מראדושיץ זי”ע, שבא אליו כפרי אחד שיש לו משפט קשה בערכאות שלהם, וצוה ליתן י”ט פרוטות לצדקה ויצליח, ויאמר הכתוב כי גוי אובד עצות המה.” עכ”ל.
ובספר סגולות אברהם (הוא הספר שפירסם לראשונה את הסגולה הידוע על ח”י נרות לעילוי נשמת רבי מתיא בן חרש) בעמ’ י’ הביא בשם “שמעתי” שאופן הסגולה שהזכרתם היא באופן זה: “אם יש לו עסק עם גוי ידליק נר לטובת נשמתו של הרה”ק יששכר בער בהר”ר יצחק רדושיצער זי”ע, ויתן תשע עשרה פרוטות לצדקה, ויאמר כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה.” עכ”ל. והנה מה שהצריך להדליק נר לעילוי נשמת הרבי יישכר בער מראדושיץ זצוק”ל, בוודאי אינו חלק מהסגולה כפי שמופיעה במקור כנ”ל, אלא שהוא בהחלט “שידרוג” שמסתבר מאוד, שהרי כפי שכבר הזכרנו הסגולה לא נאמר להדיא “לדורות” אלא היה מעשה אצל יהודי מסוים, ושמא אותו יהודי זכה לישועה זו רק מפני תפילתו וזכותו של הצדיק הסבא קדישא מראדושיץ זלה”ה אשר הוא ציווה עליו ויעמוד שיתרום אותם י”ט פרוטות, ומי אימא לן דגם ללא זכות הצדיק שתועיל סגולה זו, ועל זה יפה הנהיגו ישראל קדושים (אפשר עפ”י חכמים, וגם אי לאו, אם אינם נביאים בני נביאים הם) לעורר זכות הצדיק ע”י הדלקת הנר לעילוי נשמתו. או באופן שכתבתם בשאלה, ע”י שמפרישים את ה-י”ט פרוטות לעילוי נשמתו. ושני הדרכים כאחד טובים.
ואגב גם מה שנקט בספר סגולות אברהם, שהסגולה היא לכל מי שיש לו איזה ענין עם גוי (ולאו דוקא למשפט) הוא דבר נאה ומתקבל על דעת לפי הנימוק שנימק הסבא קדישא זצ”ל עפ”י הפסוק כי גוי אובד וגו’, ומ”מ רק לענין זה ולא לישועות אחרות וז”פ.
בהצלחה רבה!
