נימוקים בקצרה:
אשיבך על קנ”ך בקצ”ר אמיץ כי אפס הפנאי. הנה ישנם ד’ סיבות שמחמתם אי אפשר לקיים מצות הדלקת נרות חנוכה באמצעות הדלקת הפנס שבמטוס:
א. אמנם דעת מרן הגרע”י שמועיל הדלקת נרות שבת ע”י נורה חשמלית, מ”מ לענין נרות חנוכה פסק שהדבר הוא בספק, מפני שבנרות שבת עיקר התקנה היתה שיהיה תאורה לכבוד שבת ולכן כל עוד שיש חוט להט במנורה הרי זה כאש וסגי לקיום התקנה. משא”כ לענין נר חנוכה שהתקנה היתה כדי לזכור ולפרס נר הדלקת המנורה, אפשר שצריך להבה ממש ולא מועיל חוט להט בעלמא. וכבר שהבאנו בספרי הדל ללקוט שושנים ח”ה שורש ב’ נספח ב’ ב”קונטרס החשמל”, קחנו משם. וכעת נדפס גם ספר חזון עובדיה הל’ חנוכה, ושם בעמ’ צ”ז בהערה כתב להדיא לענין מטוס, שאין להדליק בברכה את נורת החשמל, אך כיון שאין דרך אחרת עכ”פ ידליק בלי ברכה זכר לנס, עיי”ש. [ועיין שו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ ל”ח].
ב. בשו”ת יביע אומר ח”ג חאו”ח סי’ ל”ג, כתב ג”כ שאין להדליק בברכה נרות חנוכה בנורות חשמלית, ושם בסוף התשובה הוסיף פרט חשוב בזה (הנוגע מאוד לענין הנורה שיש במטוס), שהמדליק נרות חנוכה בנורות חשמל ללא ברכה, עליו להדליק במקום שאין רגילים להדליק בו נרות חשמליות כל השנה, כדי שיהיה היכר, עיי”ש. ומרן הראש”ל הרה”ג ר’ יצחק יוסף שליט”א בספרו הבהיר ילקו”י דיני חנוכה (מהדו”ב) עמ’ ר”א האריך בענין הדלקת נורה חשמלית במטוס, וכתב לערער על יעילותה מחמת טענה זו, דבעינן “ניכר” שהוא נרות חנוכה, ואילו בפנס הנ”ל הרי לא ניכר כלל (ואולם בסוף התשובה נראה קצת דקיבל הסברא דאין צורך ב”ניכר”).
ג. אף לענין נרות שבת, ההיתר של מרן הגרע”י זלה”ה היה בזמנו כאשר הנורות היו נורות להט (“אגס”), ואילו מנורת פלואורסנט וליד לא ברור בכלל שאפשר לקיים בה מצות נרות שבת (וכל שכן חנוכה), וכפי שכתבנו לבאר בס”ד בספר ללקוט שושנים, ושם הבאנו שהרה”ג ר’ ישראל יונה שאל את מרן הגרע”י בעצמו והורה כפי שכתבנו בדלותנו בללקוט שושנים ח”ה עמ’ תצ”ד ואילך, קחנו משם.
ד. דעת הרבה ראשונים שחיוב נרות חנוכה הוא דין ב”בית”, ומטוס הוא אוהל זרוק ולא בית, ודינו כמי שמתהלך בדרך, וכפי שהבאנו בזה בעניינו בקובץ “בתורתו” על חנוכה עמ’ פ”ב פרק ו’, קחנו משם.
אך אם מדליקים עליו בביתו, אפשר לסמוך על הדלקתם.
