מקורות וציונים:
בגמרא במסכת עבודה זרה דף נד עמוד א מבואר כי השתחוויה לעבודה זרה באונס איננה השתחוויה הנחשבת כעבודה לעבודה זרה עליה נאמר יהרג ואל יעבור, רק בפרהסיא אסרו אפי’ באונס.
ז”ל הגמרא שם, ורמינהי איזהו נעבד כל שעובדים אותו בין בשוגג ובין במזיד בין באונס ובין ברצון האי אונס היכי דמי לאו כגון דאנס בהמת חבירו והשתחוה לה, אמר רמי בר חמא לא כגון שאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמתו דידיה. מתקיף לה רבי זירא אונס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דבר, אלא אמר רבא הכל היו בכלל לא תעבדם וכשפרט לך הכתוב וחי בהם ולא שימות בהם יצא אונס, והדר כתב רחמנא ולא תחללו את שם קדשי דאפילו באונס הא כיצד הא בצנעא והא בפרהסיא. כן פסק השולחן ערוך יו”ד סימן קנ”ז סעיף א’.
אכן בנידון דידן אין נפילה נחשבת השתחוויה אפילו באונס, שהרי לא הייתה כאן השתחוויה אלא נפילה. אלא שמלבד איסור עבודה זרה ישנו איסור מראית העין בעבודה זרה.
כפי המבואר בשולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן ק”נ, ישב לו קוץ ברגלו בפני עבודת כוכבים, או נתפזרו לו מעות לפניה, לא יתכופף להסיר הקוץ וליטול המעות, מפני שנראה כמשתחוה לה, אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד עבודת כוכבים, ואחר כך יטול.
מבואר כי גם כאשר אין איסור השתחוויה כגון כאשר מתכופף ליטול מעות שנפלו לו לפני עבודה זרה וכדו’, ישנו איסור משום מראית העין.
אכן גם איסור זה איננו אלא כאשר לבני האדם נראה הוא כמשתחווה, אולם בנפילה שאין נראה כלל לבני האדם כמשתחווה אפילו איסור מראית העין אין כאן, לכן אין בכך איסור כלל.
אמנם צריך לשים לב לקום מיד ולא לשהות יותר מהנדרש על מנת להתאושש ולקום, כי אם ישהה יעבור על האיסור משום מראית העין.
