חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה
Country: ברזיל

שאלה

מי שטעה וחטא באוננות, מה הוא אמור לעשות כדי לתקן? איזה תהילים או תפילה או תיקון?

תשובה

במאמר אודות ימי השובבי”ם, כתבנו בס”ד בענין התיקונים (“עננו של הרש”ש, פ”ד תעניות, פדיון התעניות, ועוד) הנצרכים (ובפרט בימי השובבי”ם) לתיקון החטא הנורא של זרע לבטלה ואוננות. אבל תחילה וראש יש לזכור, שגם מי שעוסק בתעניות ותיקונים ופדיונות, אין לו לשכוח את העיקר, שהיא התשובה ועזיבת החטא, ובכלל זה ההשתדלות לקבוע לעצמו גדרים סייגים לסייעו להתרחק מהעבירה, וכמו שכתב מרן החיד”א בספרו יוסף לחוק פרשת בשלח יום ב’ בענין זה של תיקוני השובבי”ם: “והעיקר הוא לעשות גדרים וסייגים מכאן ולהבא, שלא לבא לידי חטא, ואז תהיה תשובה חשובה ומרוצה, דאי לאו הכי לא עשה כלום, ודומה לנוטע נטיעות נאות ובידו גרזן לעקור הנטוע, כן הדבר הזה, מה יועיל בתשובתו אם לא ישמור עצמו ושמר רגליו מלכד פעם אחרת, ועל ה’ ישליך יהבו יאר עיניו להיות תשובתו תשובה גמורה ורצויה לפניו יתברך.” עכת”ד.

וכמובן שעיקר הגדר והסייג הוא להמנע מאינטרנט לא מסונן כהלכה (ואם אין לו צורך הכרחי באינטרנט, עדיף להימנע אף מהמסונן), וכל שכן שיש להמנע מהשימוש בסמארטפונים וכפי שכבר נאסר בתוקף ע”י גדולי הפוסקים ובכללם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל (שחתם על קריאת קודש בענין איסור השימוש בסמארטפונים, כפי שנדפס בסוף קובץ משנת יוסף תשרי תשע”ו, וחתמו עמו מרנן ורבנן חכם שלום כהן זצ”ל, והג”ר יהודה מועלם זצ”ל, והג”ר שמעון בעדני זצוק”ל, ואילח”ט הג”ר משה צדקה שליט”א). וע”ע בענין דעת מרן הגרע”י זצ”ל בענין זה, במה שכתב אבן יקרה בבית מדרשנו ברכת אברהם, הגרי”ח סימן טוב שליט”א, במאמרו לפרשת תזריע – עיין שם.

ומלבד החרטה על החטא, וקבלה לעזיבת החטא מכאן ולהבא, כידוע יש צורך גם ב”ווידוי” (לומר להקב”ה בפיו ממש “חטאתי”), וביתר פירוט:

אָנָּא יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ. וְאַל תִּתְעַלַּם מַלְכֵּנוּ מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יי אלהינו וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל חָטָאנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ וְאַנְשֵׁי בֵיתֵנוּ: פָּגַמְנוּ בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ. קִלְקַלְנוּ צִנּוֹרוֹת הַשֶּׁפַע. רָשַׁעְנוּ. רָעִים לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת הָיִינוּ. שִׁחַתְנוּ זֶרַע קֹדֶשׁ לְבַטָּלָה וּבָרָאנוּ מַשְׁחִית לְחַבֵּל. גַּם בִּכְנָפֵינוּ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים וְהִנֵּה דִמְעַת הָעֲשׁוּקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם. אוֹי לְרָשָׁע רָע, כִּי גְמוּל יָדָיו יֵעָשֶׂה לּוֹ. תָּעִינוּ וְתִעֲתַעְנוּ. וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

ועכ”פ לעצם השאלה, עוד איזה תיקונים קיימים לתיקון מידת היסוד (כלומר לתיקון חטא זרע לבטלה ואוננות), הנה בספרן של צדיקים הובאו רשימות ארוכות של דברים המועילים לתיקון מידת היסוד, וכגון בשל”ה הקדוש, ובספר הזכירה, ובציפון שמיר להגחיד”א, ובטהרת הקודש למוהר”ר אהרן ראטא זלה”ה, ובספר יסוד יוסף, ועוד. וראיתי לנכון להביא כאן לפחות התוכן של רשימת התיקונים ואזהרות שכתב רבינו מוהר”ר חיים פלאג’י זלה”ה בספרו מועד לכל חי פרק כ”ח (כיון שרשימה זו כוללת הרבה מהרשימות האחרות), ואלו תוכן דבריו במעט תוספת הסבר לפי הצורך:

הגאון רבי חיים פלאג'י
דמות תבניתו של הגאון רבי חיים פלאג’י זלה”ה
  • לקבל על עצמו דמוי מלקויות (כמו שנוהגים בערב יום כיפור) ובזמן המלקויות להתוודות על כל סוגי העוונות השייכים לפגם הברית.
  • טבילת כל גופו, ובפרט ביום שאירע לו מקרה לילה יטבול בו ביום כדי לבטל את מלאך החבלה שנברא בעוון זה (ועיין בספר שבט מוסר פרק מ’, ובצפורן שמיר סי’ ז’ אות ק”ד).
  • לומר קריאת שמע בכוונה.
  • לומר בכוונה את נוסח ה”יהי רצון” המופיע בסידורים (סידור “עבודת ה'” ועוד) בברכת “תקע בשופר” שבתפילת העמידה.
  • להתפלל בכוונה גדולה כל תפילותיו, ובבכיה.
  • כשאומר ברך עלינו באומרו “מכל מיני משחית” יכוין על השחתת זרע לבטלה.
  • להשתדל בציציות שלא יהיו פסולין.
  • להקפיד להניח גם תפילין של רבינו תם. כי מצוות התפילין מועילה מעוד לתיקון זה, כיון ש”קושר” בידיו שהוא היפך מה שהפריד העולמות.
  • שלא לאבד אפילו “אמן” אחד בכוונה.
  • לומר ברכת המזון מתוך הספר, ובקול רם, ובכוונה.
  • לאכול מפירורי הלחם שנפלו בשולחן בעת האכילה (ועיין עוד בכף החיים פלאג’י סימן כ”ג אות י”ג).
  • להקפיד ליטול מים אחרונים על גבי כלי.
  • שמירת שבת כהלכתו, ולענגו כפי יכולתו (ועיין צפורן שמיר סי’ ט’ אות קנ”ו).
  • להרבות נרות בשבת.
  • לעלות לספר תורה פעם אחת בחודש לפחות.
  • לומר נוסח “בריך שמיה” (בעת פתיחת ההיכל) בכוונה גדולה.
  • לראות מקרוב את האותיות של הספר תורה כאשר פותחים אותו לפני הקריאה.
  • להיות סנדק או מוהל.
  • להיות בהכנסת חתן וכלה.
  • לגדל יתום ויתומה בתוך ביתו.
  • לגדל בניו לתלמוד תורה.
  • לתת צדקה ולומר תפילה הסדורה בספר מעשה הצדקה.
  • יתן לצדקה ג’ פרוטות כשאומר הפסוק “ואתה מושל בכל” בתפילת שחרית כל יום.
  • להיות גבאי צדקה (ועיין צפורן שמיר אות לק”ט).
  • להיות מעשרה הראשונים שמגיעים לבית הנכסת (ועיין צפורן שמיר אות קל”ה).
  • לרוץ לכל דבר מצוה, אך באופן שלא יראה משונה בעיני הבריות.
  • להתחזק במידת הענוה ושפלות.
  • להזיע בעשיית מצוה, ובפרט בהליכה לברית מילה ושבע ברכות, וכן להזיע כשמשמש כשליח ציבור, ולהזיע ע”י חפירת קבר עבור מי שנפטר.
  • ללמוד ח”י פרקי משנה בכל יום.
  • ותיקון גדול להוצאת זרע לבטלה, ללומד משניות בניגון אחר חצות הלילה לאור נר של שמן זית. ובפרט בשעת האשמורת של יום טוב וראש חודש.
  • ללמוד בזוהר הקדוש ובתיקוני זוהר.
  • לקרוא את ספר התהלים, וכתב בספר מעשה הצדקה דף קל”א ע”א אות ב”ן
  • לחדש חידושים בתורה (ובהמשך כתב גם “לכתוב” חידושי תורה). ובספר שבט מוסר פרק מ”ד כתב שדבר זה חשוב ביותר לתיקון הנצרך, וכתב שאם אינו תלמיד חכם שיכול לחדש חידושים, יעשה “יששכר וזבולון” להחזיק תלמיד חכם שמחדש בתורה, או ישמש תלמיד חכם.
  • יעשה “תיקון כרת” (ללמוד כל הלילה) ובפרט בליל הששי.
  • בליל יום הכיפורים, לקנות ספר כל נדרי (כמבואר באריז”ל שזה תיקון לפגם היסוד).
  • לקראת חג הסוכות לקנות לולב לאחרים.
  • לזכות את הרבים ולהחזיר אנשים בתשובה.
  • לא לדבר כלל בבית הכנסת (כלומר גם שלא בשעת התפילה) אפילו לא לצורך דבר מצוה. חוץ מדברי תורה שזה יכול לדבר.
  • לעשות שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו.
  • לבכות כששומע על מיתת בני אהרן, בעת קריאת התורה בפרשת אחרי מות, וכשקוראים פרשה זו ביום הכיפורים.
  • לבכות על אדם כשר שנפטר.
  • לדבר סניגוריא על עם ישראל תמיד.
  • להיות “תוכו כברו”, ולהתנהג בישרות ותמימות.
  • לקום בחצות הלילה (כדי ללמוד תורה ולומר תיקון חצות).
  • לשמוח בשמחה של מצוה.
  • להתפלל תפילותיו מתוך הספר, ובכוונה.
  • להשלים בכל יום תשעים אמנים, ארבע קדושות, עשרה קדישים, ומאה ברכות (ראשי תיבות: צדי”ק).
  • לטוות בידיו ציצית.
  • לכתוב ספר תורה תפילין ומזוזות (אם הוא בר הכי).
  • לקבל על עצמו שלא להסתכל בפנים של אשה כלל (כלומר גם כשלא מתכוון ליהנות).
  • לא לשתות יין כי אם בדבר מצוה כגון קידוש והבדלה.
  • להדיח פיו בין אכילת דגים לאכילת בשר. ובין אכילת דגים לאכילת גבינה.
  • לעלות לספר תורה בעליית “שישי” בימי השובבי”ם, וגם בימי ספירת העומר בשבוע השייכת ל”יסוד”. וגם יעלה “משלים” בפרשת מצורע, וכשעולה יתן דעתו לשוב לגמרי מעבירה זאת.
  • לעלות בהפטרת פרשת בא, ולכוין היטב בשני פסוקים האחרונים. וגם טוב לומר שני הפסוקים האלו בכל יום תמיד אחר תפילת שחרית מנחה וערבית, כמו שהביא בספר חסד לאלפים סי’ קל”א אות כ”ד.
  • בערב שבת, אחר קריאת שנים מקרא ואחת תרגום, יפריש פרוטות לצדקה כמנין אותיות שמו. ויקרא חמשה פסוקים מכל אות ואות משמו על סדר א”ב (כגון מתוך תהלים פרק קי”ט). וכן יקרא פרקי משנה שמתחילים עם אותיות שמו. וכן על זה הדרך יקרא מאמר אחד מהגמרא ומזוהר הקדוש שמתחילים באותיות שמו.
  • ילך לכל אחת מארבעת הקצוות של העיר, ויפריש צדקה בכל מקום מאלו עשרה פרוטות (סך הכל ארבעים פרוטות, ואם הוא בעצמו עני, יפריש פרוטה אחת לכל אחד מהם). ויתחיל מקרן דרומית מזרחית של העיר (ואח”כ צפונית מזרחית, וצפונית מערבית, ומערבית דרומית). ומה שטורח ומזיע ללכת בארבעה פינות ורוחות העיר, מכפר לו כעין “גלות”, והמה כנגד ד’ גליות דגלו ישראל (בבל פרס יון אדום), ויכוין בהליכתו בארבעה רוחות העיר לקבץ נדחי ישראל ולהכניס אל הקדושה ניצוצי הקודש שלו שירדו אל הקליפות ע”י זרע לבטלה. ואח”כ יתן את ארבעים הפרוטות שהפריש לעמלי תורה, וצריך שתהיה צדקה זו בסתר, כדוגמת מקוה של מ’ סאה דאינו נראה.
  • יזהר מברית הלשון כדי שלא יכשל בברית המעור. והיינו שיזהר שלא לברך ברכה לבטלה, ושלא לדלג בברכותיו אפילו אות אחת, ולא יגלה סודות התורה למי שאינו הגון, ולא יהיה נודר ואינו מקיים, ולא ירבה באכילה ושתיה.
  • ולא יהיה עצוב, כי זה גורם ח”ו למקרה לילה. ולא ישן יחידי בבית, ולא ישמע קול שיר מה שאינו של קדושה, ולא יהיה סביב למיטתו עביט של מי רגלים, ולא יהיה קרוב לראשו בעת השינה מנעלים או מכנסים וכיוצא, ולא יהיו עליו בעת השינה מפתחות של ברזל.
  • יזהר ללמוד משנה או זוהר קודם שישן, ויקרא ק”ש בכוונה, ולא יהרהר כי אם בדברי תורה עד שישן. ואם הוא עם הארץ, יהרהר בפסוקים המורגל בהם.
  • וכשישן, ישכב על צידו השמאלי, וזה טוב ג”כ על פי רפואות הגוף. ויצייר שם הוי”ה ב”ה כאילו כתוב לפניו בכתב אשורית גדולה כדכתיב עיני תמיד אל ה’.
  • יזהר בכל הדברים שכתוב עליהם בחז”ל שמועילים למחילת עוונות, וכגון: א. לשמוע דרשה בעייני אגדה מפי חכם ואח”כ לענות על הקדיש “אמן יהא שמיה רבה מברך”. ב. לומר שירת הים בשמחה. ג. לקבל היסורין באהבה וברצון. ד. לעסוק בסדר הקרבנות. ה. לעסוק בתורה לשמה.
  • יתרחק מהכיעור והדומה לו. ולא יביא עצמו לידי חשד ויחטיא רבים שיספרו בגנותו.
  • אמרו חז”ל: אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות. ועוד אמרו חז”ל: אין לך דבר עומד בפני התאווה כעצימת העין.

עד כאן תוכן דבריו (בנוגע לעניינינו).

ותיקון חשוב מאוד לענין זה, עפ”י רבינו האריז”ל והרש”ש, הוא קריאת שמע שעל המיטה, שכתב בשער הכונות בדרושי הלילה דרוש ז’ בענין ק”ש שעל המטה שצריך לכוין בה להמית אותם המזיקין שנבראו מן טיפות קרי שלו וכו’, וכי יש אדם שגדול כח כוונתו עד שיוכל להמית בכל לילה אלף ותכ”ה מזיקין מהנ”ל כנזכר בזוהר פרשת בלק דף רי”א וכו’ עיי”ש. ועיקר הכוונה הנצרכת בזה, שיכוין שע”י שקורא את השמע פעול שני דברים אלו: א. מבטל את הגופים הטמאים של הקליפות שבהם נטמעו הנשמות הקדושות שירדו לעולם ע”י הזרע לבטלה. ב. מעלה בחזרה את הנשמות הקדושות שנטמעו, שיחזרו למקומם במקום עליון. והאריך בזה טובא רבינו בעל ה”בן איש חי” בספרו רפואת הנפש, קחנו משם. ויש לכוין בזה בכל ימות השנה, וכל שכן בשובבי”ם, ויועיל מאוד בעהי”ת.

וראה גם למוהר”ר אברהם פאלאג’י בהקדמת ספר ויוסף אברהם, שהלימוד בעניני יוסף הצדיק הוא תיקון גדול לימי השובבי”ם, עיי”ש. ובספר לשון חכמים ח”א סי’ ע’ כתב להדליק חמש נרות לעילוי נשמת יוסף הצדיק, אחרי שבעה הקפות לתיבה, שגם זה מועיל לתיקון (וכל שכן שאם יעשה כל זה בקבר יוסף הצדיק).

ובענין מה ששאלת אם ישנם פרקי “תהילים” לתיקון חטא זרע לבטלה ואוננות, הנה במאמר על השובבי”ם שהזכרנו לעיל הבאנו בס”ד את הענין של קריאת ספר תהילים ג’ פעמים בתעניות דיבור, שהוא תיקון גדול לחטא זה, וכפי שכתב בזה מוהר”י אלפייה זלה”ה. והגאון מוהר”ח פלאג’י בספרו עתרת החיים סי’ מ”א אות ב’ הזכיר ג”כ ענין אמירת עשרת הפרקי התהילים הידועים מגדולי החסידות זצ”ל (שהם טז, לב, מא, מב, נט, עז, צ, קה, קלז, קנ).

וראה גם במאמר בנושא תיקון למי שפגם בעיניים בהסכלות אסורה וראיות אסורות. עיי”ש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

צור קשר

מזכירות: