מקורות:
בגמ' ברכות דף נ"ז ע"א: "תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום – פרנסתו מזומנת לו, נשכו – נכפלה לו, הרגו – אבדה פרנסתו. אמר ליה רב ששת: כל שכן שנכפלה פרנסתו! ולא היא, רב ששת הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה". ע"כ.
ופרש"י שם: "פרנסתו מזומנת – כנחש שעפר לחמו, ומצוי לו בכל מקום. הרגו – לנחש. כל שכן שנכפלה לו – שהרי נתגבר עליו. ולא היא – אלא רב ששת דורש להנאתו, לפתור חלומו לטובה." ע"כ.
ובספר גליוני הש"ס למהר"י ענגיל זצ"ל על ברכות שם למד שאין הכוונה דוקא ל"פרנסה" (שלפי פשוטו הוא הנצרך לקיום האדם ותו לא) אלא הכוונה היא לעשירות ממש, עיי"ש.
ומ"מ יתכן שאם החלום הוא מרשים במיוחד, יש יוצא מן הכלל. אני מכיר חכם אחד, שבליל שמחת תורה תשפ"ד (השביעי באוקטובר למניינם) לפנות בוקר חלמתי על נחש, ומזה התעורר, והיה הנחש זקן מאוד, והחלום היה כל כך מוחשי שכאשר התעורר היה יכול להמשיך להתבונן בנחש כאילו רואה אותו כעת מול העניינים. והיה נראה שפתרון החלום היה לפנרסה מצויה כנ"ל, אך לאחר מה שהתרחש בשמחת תורה, הבנו שספציפית יתכן שפתרון החלום היה לענין אחר, דהנה מבואר בזוהר הקודש פרשת פנחס דף רמ"ט ע"ב שעם ישראל נמשלו לאיילה, שכדי שתוכל ללדת צריכה שתבוא נחש ותכיש לה ברחם, וכך עם ישראל כאשר מתקרבים לביאת המשיח (שהוא בחינת "לידה" עם חבלי לידה – ועיין בדברי הגר"א בביאורו לרעיא מהמנא פרשת אחרי מות) יצטרכו פעמיים לנשיכת הנחש, בפעם הראשונה מבואר בזוהר הקודש שייצא הרבה דם (ואמרו גדולי הדורות זצ"ל, שזה היה שואת יהדות אירופה, ועיין ספר מגדל צופים אקסלרוד עמ' רע"ז), ובפעם השניה הנשיכה תהיה ללא דם (יחסית לנשיכה הראשונה), ושמענו בשם מקובלים חשובים הי"ו שאמרו שהנשיכה השניה של הנחש המוזכר בזוהר היתה ביום שמחת תורה תשפ"ד. [ומה שראה שהנחש היה זקן מאוד, שמא הוא רמז לענין הנחש הקדמוני, שהרי היכישה המוזכרת בזוהר היא מצד הס"א, וצ"ע].
