מקורות ונימוקים:
עד אימתי איסור התספורת בימי העומר – עד ל"ג לעומר או עד ל"ד לעומר
פסק השו"ע או"ח סימן תצ"ג סעיף ב' בזה"ל:
נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת.
הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת (מהרי"ל).
מבואר שלדעת השו"ע אין להסתפר בימי ספירת העומר עד יום ל"ד בעומר בבוקר, ואילו לדעת הרמ"א מותר להסתפר כבר מיום ל"ג בבוקר.
טעם הדבר הוא כפי שכתב הביאור הלכה בסעיף ג' לבאר, שנחלקו אימתי הפסיקו תלמידי ר"ע למות, שיטת השו"ע שפסקו תלמידי ר"ע מלמות ביום ל"ד לעומר, כפי שמורה לשון הגמרא שמתו התלמידים מפסח עד פרוס עצרת, ופרוס עצרת היינו ט"ו יום קודם עצרת, וכשתסיר ט"ו יום ממ"ט נשארו ל"ד יום שלמים שמתו, אלא דמקצת היום ככולו ומשו"ה מסתפרין ביום ל"ד בבקר.
דעת הרמ"א היא שפסקו מלמות ביום ל"ג לעומר, כמו שכתב הגר"א שם, וכפי שכתב המשנה ברורה ס"ק ח' שכבר ביום ל"ג פסקו לגמרי מלמות. וס"ל שפסקה האבלות כבר ביום ל"ג, ומקצת היום ככולו ולכן אפשר להסתפר כבר ביום ל"ג בבוקר ואילך עד שבועות.
לעניין הלכה דעת הספרדים כדעת השו"ע שאין להסתפר עד ל"ד לעומר בבוקר, ואילו האשכנזים נוהגים כדעת הרמ"א שניתן להסתפר כבר מיום ל"ג לעומר בבוקר.
ל"ג בעומר שחל ביום שישי – אימתי מותר להסתפר?
כאשר חל יום ל"ג בעומר ביום שישי, פסק השו"ע במפורש סימן תצ"ג סעיף ב', שאם חל יום ל"ג ערב שבת, אז מסתפרים בו מפני כבוד השבת.
מבואר שכאשר ל"ג חל ביום שישי, שווים בזה הספרדים והאשכנזים ומסתפרים ביום ל"ג לעומר שהוא יום שישי, לכבוד השבת.
ל"ג בעומר שחל להיות בערב שבת – מותר להסתפר כבר בליל שישי?
אולם יש לדון האם מותר להסתפר כבר מערב ל"ג בעומר או שמא דווקא ביום ל"ג בעומר, הואיל ובעינן מקצת היום ככולו. שהרי נחלקו הראשונים אם אומרים מקצת הלילה ככל היום לגבי דיני אבלות, דעת הרמב"ן שגם בלילה אמרינן מקצת היום ככולו, ומותר לאבל להסתפר ולנעול מנעליו בליל שביעי לאבלו, אולם דעת המהר"ם מרוטנבורג דלא אמרינן מקצת היום ככולו לגבי הלילה, וכן פסק השו"ע להלכה. אולם מאידך הרי עתה התרנו מפני כבוד השבת להסתפר גם ביום ל"ג בעומר, אם כן שמא יהא אפשר להתיר גם בליל ל"ג בעומר.
בעניין זה כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן ל"ב, להוכיח שיש להסתפר כבר מיום חמישי בערב, שהרי מצאנו במשנה בתענית ט"ו: שגדר היתר תספורת מפני כבוד השבת הוא כבר מליל שישי, שהרי אנשי משמר ואנשי מעמד אסורים להסתפר ולכבס, ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת. ופירש שם רש"י, שביום ששי לא היו מסתפרים מפני הטורח, שטורחים להכין צרכי שבת, ולכן התירו להם כבר מיום חמישי.
אמנם יש להעיר שלא ניתן ללמוד משם, שהרי הדבר ברור שגם אם ל"ג בעומר חל ביום שישי לא התירו להסתפר ביום חמישי, אלמא אין הדבר דומה לאנשי משמר, ואם כן שמא גם בליל שישי אין להקל להסתפר עד שיהא מקצת היום ככולו.
אמנם ציין בשו"ת יחווה דעת לדברי שו"ת בית דוד (חלק אורח חיים סימן ר"פ), שכתב להקל להסתפר בליל שישי, כאשר חל יום ל"ג לעומר ביום שישי, מפני כבוד השבת, שעד כמה שהתירו מפני כבוד השבת להסתפר ביום ל"ג בעומר, מה לי ביום ששי, מה לי בליל ששי, הרי הכל יום אחד הוא, ולכן מותר להסתפר בליל ששי שהוא ליל ל"ג לעומר. עכת"ד.
בפרט שגם בדעת הרמ"א בהגהתו שכתב לגבי כל שנה שאין להסתפר אלא בל"ג לעומר עצמו, דעת הגאון יעב"ץ בספר מור וקציעה שם, שמותר כבר מליל ל"ג לעומר. וכן כתב האליה רבה שם סק"ז, וכן כתב במלבושי יום טוב. וכן מרן החיד"א בספר מחזיק ברכה ס"ק ה', הביא להלכה דברי המור וקציעה. ודלא כדעת הב"ח להחמיר בליל ל"ג בעומר.
להלכה הביא הכף החיים לדברי שו"ת בית דוד הנ"ל, שאם אינו יכול להסתפר ביום שישי, רשאי להסתפר כבר בליל שישי לכבוד שבת, וכן העלה בשו"ת יחווה דעת חלק ד' סימן ל"ב, ובספר חזון עובדיה יו"ט הלכות ספירת העומר סעיף ל"ט שלמנהג הספרדים כאשר יום ל"ג בעומר חל ביום שישי, מותר להסתפר ביום שישי, ואם יש סיבה כל שהיא המונעת אותו מלהסתפר בערב שבת ביום, מותר להסתפר כבר מליל שישי לכבוד השבת.
