המלחמה עם איראן (והנצחון), האם קשורה לביאת המשיח ולמלחמת גוג ומגוג?

מאחר ואיראן נכנעו (עכ"פ בינתיים) בעיקר בשל הפחד מארצות הברית שהתערבה בצורה מסיבית במלחמה ואף הביאה למזרח התיכון כשליש מכל היכולת הצבאים שלה. וא"כ בהחלט אפשרת לומר, שבמאורעות אלו שהתחרשו לנגד עינינו, היינו למעשה עדים על כך ש"נפלה פרס ביד אדום", ויש לזה משמעות גדולה כלפי נושא הגאולה, וכאשר אפרש:

כניעתה של איראן בעזרת ארה"ב עשויה להעיד על תקופת אחרית הימים

בגמ' ביומא דף י' ע"א דנה הגמ' אודות המלחמה שעתידה להיות בין פרס לרומי (וכתבו על זה התוס' בע"ז דף ב' ע"ב ד"ה משכא: "היינו סמוך לביאת המשיח", וכן הוא באברבנאל בישעיהו מ"ה וז"ל: "שלעתיד, בעת קץ ביאת משיחנו, תהיה מפלה גדולה בעם פרס כמו בשאר האומות, עד שאמר בפרק קמא דיומא עתידה פרס שתפול ביד רומי וכו'" עכ"ל. וכ"כ כאן המהרש"א ד"ה שתפול, שגמ' זו עוסקת בתקופה שהיא "סמוך לביאת המשיח").

ונקדים בזה ש"פרס" כמובן היינו איראן – ואולי בכלל זה גם בני בריתה דהיינו רוסיה וסין וצפון קוריאה וכדומה, ובפרט שבפירוש רבינו יצחק הלבן (מובא בקובץ שיטות קמאי) על יומא שם נאמר: "תירס זו מלכות רוסיא", והרי בגמ' שם נאמר בדעת רב יוסף ש"תירס זו פרס", כך שלפ"ז גם רוסיה היא בכלל "פרס", ובאמת שבכלל "פרס" גם כל ארצות ערב כמו שכתב בתוספות רי"ד בעבודה זרה דף ב' ע"א: "רומי ופרס משעבדים בישראל עד ביאת המשיח, שהרי עד אז מושלת מלכותם, ורומי היא משעבדת בגליות מלכות רומי, ופרס היא משעבדת בגליות בבל, והיא מלכות ישמעאל המולכת עכשיו" עכ"ל, וכעי"ז מבאר המהר"ל שגלות ישמעאל היא בעצם גלות פרס שחוזרת להתעורר מחדש בתוך כדי גלות אודם, וכפי שרואים גם היום של ארצות ערב הנלחמים נגד ישראל הם שליחים של איראן.

ו"רומי" כמובן היינו בני אדום שהם המדינות הנוצריות כמו שכתבו האברבנאל ועוד הראשונים וכמו שכתב ג"כ המלבי"ם ועוד, שכן גם מבחינה היסטורית נחשבות מדינות העולם המערבי כהמשך של התרבות הרומית.

ועכ"פ בגמ' שם הביאה מדברי רבי שמעון בן לוי (יש גורסין בשם רבי ויש גורסין בשם רב) שעתידה רומי ליפול ביד פרס, ואח"כ הביאה הגמ' מחלוקת (מהאמוראים בשם תנאים, וגם רב תנא הוא ופליג) מי ינצל פרס או רומי, ולסיום הביאה הגמ' ברייתא בסתמא שמבואר בה שרומי תנצח, וכך נאמר שם:

"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי: עתידה רומי שתפול ביד פרס. קל וחומר; ומה מקדש ראשון שבנאוהו בני שם והחריבוהו כשדיים – נפלו כשדיים ביד פרסיים, מקדש שני שבנאוהו פרסיים והחריבוהו רומיים – אינו דין שיפלו רומיים ביד פרסיים? אמר רב: עתידה פרס שתפול ביד רומי[1]. אמרו ליה רב כהנא ורב אסי לרב: בנויי ביד סתורי? אמר להו אין, גזירת מלך היא. איכא דאמרי, אמר להו: אינהו נמי הא קא סתרי בי כנישתא. תניא נמי הכי: עתידה פרס שתפול ביד רומי. חדא – דסתרי בי כנישתא, ועוד: גזירת מלך הוא שיפלו בונין ביד סותרין." ע"כ.

ובתוס' בע"ז הנ"ל נקטו בפשטות דהלכה כרב, שעתידה פרס שתיפול ביד רומי. וכן נקט רבינו אשתורי הפרחי ז"ל בכפתור ופרח פרק ו'. אך האברבנאל בירמיהו פרק מ"ט כתב שאלו ואלו דברי אלקים חיים, וז"ל: "עניינו, שיהיה יום נקמה לה' מהרומיים בידי הפרסיים, ומפרסיים בידי הרומיים, כי כולם יתמו מן הארץ". עכ"ל (ומ"מ בהמשך דבריו שם משמע שתחילה ינצחו הרומיים, ואח"כ כנראה ילחמו שוב וכולם יתמו מן הארץ). וגם המלבי"ם בפירושו ליחזקאל פרק ל"ב התייחס למח' בגמ' אם פרס תפול ביד רומי או להיפך וכתב "ושניהם אמת" (אך לא פירש כיצד).

ולכאו' גם בתרגום יונתן בן עוזיאל בבראשית ט"ו י"ב (לפי הגירסא שלפנינו) מבואר שמפלת פרס תהיה סמוכה לגאולה ומשם תהיה תקומת ישראל, וז"ל: "נפלה – דא היא פרס דעתידא למיפל ולית ליה זקיפא ומתמן עתידין למיסק עמא בית ישראל" עכ"ל (ואולם באמת ליעקב קמינצקי כתב שיד הצנזורה שלטה בדבריו בזה וצ"ל "הוא אדום"). ועכ"פ הוא כדרך שכתב בעל הטורים הידוע עה"פ על פני כל אחיו נפל: "וסמיך ליה ואלה תולדת יצחק, לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים, אזי יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק" עכ"ל.

סתירה (לכאורה) מהגמ' בסנהדרין

ובעיקר מה שהזכרנו עפ"י התוס' ועוד, שנקטו דהלכה כמ"ד דעתידה פרס שתפול ביד רומי ולא להיפך, לכאו' יש לדון בזה מהבואר בגמ' בסנהדרין דף צ"ח סוע"א ריע"ב, דלכאו' מבואר שם להיפך, שפרס תשלוט (עכ"פ על ישראל), ויתכן דהיא זאת שעליה נאמר שתפשוט על כל העולם תשעה חודשים, דשם מבוא על רבי יוסי בן קיסמא: "בשעת פטירתו[2] אמר להן: העמיקו לי ארוני, שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו, ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן. אמר רב: אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל." ע"כ. ואמנם בזה נאמר "אמר רב" ולא "דאמר רב", אבל בכל זאת משמע שהכל המשך אחד לכאו'. ואם כן יש בזה סתירה מדברי רב על דברי רב. [איברא דכאן נאמר שישלטו "על ישראל", ואילו בגמ' ביומא נאמר שישלטו על כל העולם]. ובחידושי הגדות של המהר"ל על סנהדרין נתקשה בזה כנראה, ועל כן פירש, שאחרי הפרסיים יכבשו את ארץ ישראל, יבואו הרומיים ויכבשו מידם, ועל זה נאמר שתתפשט מלכות הרשעה של אדום על ישראל ט' חודשים. [ועפ"ז מפרש גם מה שאמר רבי יוסי בן קיסמא שתבנה ותפול ותבנה ותפול וכו', שירושלים תפול ביד פרסיים ושוב תפול ביד רומיים ולא יספיקו רומיים לבנותה עד שיבוא הגואל עיי"ש. ועוד מבאר שם שמיד כתתחיל לשלוט מלכות אדום יתחיל צמחית מלך המשיח (לא ברור אם מתכווין לגילוי) אלא שבסוף תשעה חודשים יטול את המלכות מידי אדום].

ביד רמ"ה על סנהדרין שם כתב: "על ישראל – לגזור עליהם גזירות, והיינו שחרב הבית על ידם" עכ"ל. ולפי דבריו מיירי רב לענין רומי, שהרי הם אלו שהחריבו את הבית, אלא שלשונו אינו ברור דמשמע כאילו השליטה הם הגזירות והגזירות הם חורבת הבית, וזה אין לשון הגמ' סובלתו שהרי רב במפורש מדבר על העתיק שאין בן דוד בא עד אז. וצ"ע.

לעצם הנושא של פלישת פרס בא"י לפני הגאולה, נאמר ג"כ בשיר השירים רבה פרשה ח' (וכן באיכה רבה פרשה א' סי' מ"א): "תני רבי שמעון בר יוחאי, אם ראית סוס פרסי קשור בקברי ארץ ישראל, צפה לרגליו של משיח, מה טעם (מיכה ה') והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמונו עליו שבעה רועים וגו', ואלו הן שבעה רועים וכו' אלו הן שמונה נסיכים וכו' אליהו ומלך המשיח." ע"כ. ומצינו ג"כ באסתר רבה פרשה א' סי' י"ח: "פרס למה קורין אותה פרס שקיבלה את המלכות פרוסות, אחד בימי תרדה, ואחד בימי אדרכיאן, ואחד לעתיד לבא הה"ד והיה זה שלום העיר וגו'," ע"כ [ולכאו' הכוונה היא לדרוש מהפסוק הנ"ל "והיה זה שלום", ומה שכתוב "העיר" אין פסוק כזה והגיהו העץ יוסף והמהרז"ו דצ"ל אשור].

ואולם נראה לבאר בכל זה, שאילו היינו זוכים לגאולה ולביאת המשיח בימי הקדמונים, אזי באמת הדברים היו מתפרשים כפשוטם שהיו באים סוסים איראנים, אך בימינו הרי כבר לא משתמשים בסוסים למלחמה, אלא זורקים טילים או מפציצים ע"י מטוסים וכדומה, ולכן י"ל דלפי צורת המלחמות של היום, מה שטילים איראנים הגיעו לכל מקום בארץ ישראל, וכל תושבי ארץ ישראל מהצפון עד הדרום הרגישו תחת האיום של הטילים והיו קמים באמצע הלילה לרוץ למקלטים, נחשב כבר הדבר שהיה לאיראנים "דריסת רגל" בכל מקום בארץ ישראל, אלא שלא ע"י סוסים אלא ע"י טילים כי כאמור כיום הם הם סוסי המלחמה. יצויין גם שמתקפת הטילים בהחלט מצדיקה את העמקת הקברים כדי שלא יפגעו מההפגזות, וזה היה חששו של רבי יוסי בן קיסמא בגירסה של גאולה מאוחרת כפי שהינה כעת. וק"ל. וכמו כן יש לשים לב, שחלק גדול מהטילים האיראנים ששוגרו לישראל, שוגרו מתוך בבל כיון שהיא קרובה יותר לארץ ישראל, והם הם דברי רש"י שנזכיר להלן.

ובאמת נראה שיש לחזק את ההשערה שירי הטילים מאיראן הם הם ה"סוסים" שאליהם נתכווין רבי יוסי בן קיסמא, ואין דבריו כפשוטן, שהרי אין שום אפשרות לעשות אבוס לסוסים מארונות קבורה שאצל עם ישראל היו מצויים רק בתקופות התנאים (שמבואר בירושלמי שבתחילה היו נקברים כך ואח"כ מעבירים לקבורת קרקע, ובזוהר הקדוש מבואר שקבורה בארונות היתה מתאימה רק לצדיקים גמורים וכו'). ובפרט דגם בדברי רשב"י שג"כ קישר בענין הסוסים הפרסיים לקברים אלא שלא מטעם אבוס אלא כביכול מקום לקשירה כמו הדקלים. ויש מדרש הנקרא "פרקא דרבנו הקדוש" הנדפס בספר גנזי ירושלים ח"ב עמ' י"א ששם גורסין גם במאמרו של רבי יוסי בן קיסמא את ענין קשירת הסוסים לקברים בישראל, אלא שגם אוכלים תבן שם. אלא בעל כרחין שכל הענין של אבוס וקבר ודקלים אינם אלא משלים, ולא דברים שאמורים להתרחש כפשוטן, וכנ"ל.

וע"ע להלן בשם הזוהר הקדוש.

זמן שליטת הפרסיים לפי הגמ' בסנהדרין

ובעיקר הנושא של אחיזת הפרסיים בארץ ישראל (אשר לפי המבואר לעיל יתכן שכבר עברנו תקופה זו), ראוי לציין שרש"י שם פירש ששליטת הפרסיים הנ"ל תהיה חלק ממלחמת גוג ומגוג וז"ל: "שאין סוס מדי אוכל בו תבן – שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג." עכ"ל.

ובענין צורת התרחשות הכיבוש הפרסי ר"ל, כתב רש"י שענין הדקלים המוזכר בגמ' בעמצם מראה על כך שתחילה יכבשו את בבל וז"ל: "שאין כל דקל וכו' – כלומר עתידין פרס ומדי לבא על בבל, וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם, ומשם באים לארץ ישראל ולוכדים אותה." עכ"ל.

האם באמת הסתיימה המלחמה עם איראן?

כשאני לעצמי נתקשתי קצת לנוכח המלחמה עם איראן, והניסים הגדולים שהביאו לניצחון ישראל עם ארה"ב, דלכאו' לא נתקיים עדיין המתואר בפסיקתא הידועה והמפורסמת (פסיקתא רבתי, פיסקא ל"ו, ובילקוט שמעוני ישעיה רמז תצ"ט): "אמר רבי יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי האומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערביא, והולך מלך ערביא לאדום ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם כולו, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נלך ולהיכן נבוא, ואומר להם בניי אל תתייראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מתייראים אל תיראו, הגיע (ימי) [זמן] גאולתכם." ע"כ. והגם שלא כל המדרשים בנושאים אלו חייבים להתקיים, כי סוף סוף כל תהליך הגאולה משתנה לפי מעשיהם של ישראל, וכדברי הרמב"ם שלא נדע איך יהיה עד שיהיה, מ"מ המדרש הזה היה תמיד בשיח הבריות והיה שגור בפי גדולי ישראל כגון מרן מוהרע"י זלה"ה ועוד, ונראה קצת כ"הפתעה" העובדה שבסוף הוא לא יתקיים. ויתכן שניתן להניח שלפי האמת, מסלול זה עוד לפנינו, כי באמת יש מקום לפקפק אם המציאות שקרתה בימינו מוגדרת כ"פרס נפלה ביד אדום", שאמנם פרס נכנעה מול ישראל ובעיקר מחמת הפחד מהאמריקאים שהחלו להתערב במלחמה, והושמדו בפרס כל המטרות העיקריות והפרסיים ספגו הרס והרג ואבדן גדול מאוד, מ"מ עדיין מנהיגם חמינאי עומד בשילטון ועדיין פרס מייצגת את המדינה המוסלמית הקיצונית הבולטת ביותר, וכל שכן בני בריתה כגון רוסיה עדיין עומדים בתוקפם ולא נס ליחם וכבר התבאר שכאשר מזכירים חז"ל את ההגדרה "פרס" מתכוונים בזה לכלול גם את בני בריתה.

כך שיתכן מאוד לומר שעוד הדרך לפנינו, כי אמנם האיראנים איבדו את היכולת שלהם להעשיר אורניום חדש, מ"מ הצילו את האורניום שכבר הספיקו להעשיר טרם הותקפו, ויכולים לייצר כמה טילים גרעיניים מהאורניום הזה שתחת ידם, וגם בני בריתה (רוסיה וסייעתם) הרי הבטיחו שאם ארה"ב תתקוף את מתקני הגרעין הם יעבירו לאיראני טילי אטומים מוכנים, ויתכן שקיימו את הבטחתם אלא שאינם מפרסים זאת מטעמים ברורים. ולפ"ז יתכן מאוד שהתפקיד של "מלך שגזירותיו קשות כהמן" (שאמור לעורר את עם ישראל לעשות תשובה כדי שיזכו לגאולה, אם לא יחזרו בתשובה מעצמם גם בלי זה, כפי שמוזכר בגמ' בסנהדרין דף צ"ח ונפסק ברמב"ם והארכנו בזה בספרי הדל יפרח כשושנה) עדיין נותר לאחריותו של מלך פרס המולך באתריה דהמן.

מה עלול להתרחש לאחר כניעת איראן, טרם ביאת המשיח

אלא שיש לעיין כמה זמן עלול לעבור בין הזמן שתפול פרס ביד רומי לבין ביאת המשיח בפועל. והנה בגמ' ביומא שם, מיד לאחר הברייתא הנ"ל, מביאה הגמ' מימרא זו: "דאמר רב יהודה אמר רב: אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חדשים שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל[3]." ע"כ. והנה לפי הגירסא שלפנינו כתוב בגמ' "דאמר" (עם אות דלי"ת לפני המילה אמר), ובעין יעקב מביא גם בסוגריים עגולות גירסא "ואמר" (והוא מספר עין יעקב דפוס ראשון, וראה גם בספר דקדוקי סופרים ביומא שם שהביא כן גם מכת"י לונדון, ומספר אגדות התלמוד קושטא ה'רע"א), ועכ"פ לפי הגירסא שלפנינו (והיא הגירסא הרווחת בכל הדפוסים וברוב כת"י) משמע שמימרא זו של רב יהודה בשם רב היא כעין סייעתא לנאמר לפני כן שעתידה פרס ליפול ביד רומי. [ודבר זה ניכר יותר בפירוש רבינו חננאל בגמ' שם, שקישר באופן ישיר בין המאמר הראשון של רב (שעתידה פרס ליפול ביד רומי) למאמר השני של רב (רב יהודה בשם רב) הנז', וז"ל: "אמר רב עתידה פרס שתפול ביד רומי תניא נמי כו' דאמר רב יהודה אמר רב אין בית דוד בא עד שתפשוט מלכות הרשעה ט' חדשים בכל העולם שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון." ע"כ, ודו"ק]. זאת אומרת, שכיון שרומי (שהיא בפשטות "מלכות הרשעה" האמורה בזה) תנצח את פרס (כלומר העולם המערבי ינצח את העולם הערבי), ממילא מוגדר הדבר שרומי שולטת על כל העולם, ומצב זה עלול להמשך תשעה חודשים ואז יבוא משיח בן דוד.

וגם התוס' בע"ז הנ"ל להדיא קישרו בין הנאמר שעתידה מלכות רומי שתפשוט על כל העולם תשעה חדשים, לבין הנאמר שעתידה פרס שתפול ביד רומי.

וכן מפורש בקובץ שיטות קמאי על יומא שם מפירוש רבינו אליקים, דלאחר שהביא שתפול פרס ביד רומי כתב על זה שהכוונה היא שכל העם ישמעאלי יפול ביד רומי וממילא נחשב שיש להם ממשלה על כל העולם, וז"ל: "ומפרש לה כגון לפי' לכן יתנם עד עת יולידה ילדה, שיניח הקדוש ברוך הוא את ישמעאל ביד מלכות הרשעה עד שיהא לה ממשלה בכל העולם כולו. ט' חדשים, כשיעור יולידה שיולדת לתשעה." עכ"ל.

ומאריך בזה המהר"ל בנצח ישראל פרק כ"א ד"ה ובפ"ק דיומא, שמשיח צריך לקחת את המלכות ממלך אחד ולא משני מלכים, לכן לעת קץ ילחמו רומי עם פרס (ומבאר שם ד"ה אבל עיקר הפירוש, שפרס וישמעאל הכל מלכות אחת היא), וינצח אדום שהיא המלכות הרביעית והאחרונה, והיא מוכנה יותר למלוכה, ותשלוט על כל העולם, וממנה יקח מלך המשיח את המלוכה.

וראה גם מש"כ בעל הבן איש חי בבן יהוידע ליומא שם ד"ה א"ל אין.

וראוי להזכיר בזה גם מה שכתב רב האי גאון ז"ל המובא באוצר הגאונים לסנהדרין דף צ"ז ע"א שכתב שתשעה חודשים של שלטון אדום בארץ ישראל הם ה"מינימום", אבל באמת יתכן שיהיו ג' שנים (אך לא יותר), ועכ"פ כתב שם שלפ"ז כשאם רואים שאדום שולטים על ארץ ישראל "אנו מאמינים שהתחילה ישועתנו" עכ"ל עיי"ש.

והבט וראה באלשיך על הפסוק באיכה הנ"ל (ב' ה') שכתב שסיבת התשעה חודשים הוא כיון שצריך עשו לשלוט על העולם לרצות את מה שנלקחו ממנו ברכת "יעבדוך עמים", שלכן צריך למלוך לפחות ט' חודשים על כל העולם. ולפ"ז י"ל דכל שייך כשלא ארכה הגלות כולי האי, אך עתה שארכה הגלות מאוד כבר זכה לממשלה גדולה שנים רבות וא"כ אע"פ שלא שלט על כל העולם ממש מ"מ סגי ליה בגדולה זו שזכה לה.

עד כאן לפי המנוח שעתידה פרס שתפול ביד רומי. ואולם בדברי האברבנאל בספרו ישועות משיחו ח"ב רעיון א' פ"ה גרס "ואמר רב" (ולא "דאמר רב"), ועפ"ז כתב לבאר דלמ"ד שתפול רומי בידי פרס הפירוש הוא שתחילה ישלטו רומיים על ארץ ישראל ט' חודשים ואח"כ יבואו פרסיים (ומצדד שם יותר שפרסיים היינו הטורקים אך לא קבע מסמרים) יחד עם כל אומות המזרח להלחם באדום ויהרגו אלו את אלו עיי"ש, וכ"כ בפירושו לירמיהו פרק מ"ט, דלאחר שכתב מה שהבאנו לעיל בשמו שגם הרומיים וגם הפרסיים כולם יתמו מן הארץ ע"י המלחמה שביניהם, הוסיף וכתב: "ועל אותו זמן, קודם הנקמה, שיכבשו הנוצרים מצרים וכל ארץ ישראל, אמרו שיהיו תשעה חדשים מתפשטים בכל העולם". עכ"ל.

סתירה מדברי הזוהר הקדוש

והנה עד כה התבאר, שעפ"י פשטות מסקנת הגמ' ביומא ועכ"פ לדעת התוס' בע"ז ועוד, עתידה פרס שתפול בידי רומי ואז ישלטו הרומיים תשעה חודשים. ומה שכתוב בגמ' בסנהדרין שהסוסים של פרסיים יגיעו לארץ ישראל, אין הכוונה לסוסים אלא לטילים, והאירוע כבר לאחורינו.

• ואולם בזוהר הקדוש מבואר לכאו', שהפרסיים הם אלו שישלטו בארץ ישראל לפני ביאת המשיח, וכי השליטה תהיה י"ב חודשים ולא ט' חודשים, ולהלן לשון נראה בזוהר הקדוש פרשת שלח לך דף קס"ו ע"א: "א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך (צ"ל מלכותא, וכן גירסת הגר"א באור יהל) חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ע"כ. וביאור הדבר עפ"י המפרשים, שמהלך הדברים הוא, שבתחילה יתגלה משיח בן יוסף והוא יכניע את "מלכותא חייבא" שהיא מלכות רומי הרשעה, ואח"כ יבוא מלך פרס וישלטו על עמים רבים וגם ישלטו על ארץ ישראל שנים עשר חודשים, ויהרגו אנשים רבים וגם יהרגו (ח"ו) את משיח בן יוסף (וכן מבואר ג"כ בהיכלות רבתי פרק ל"ט סי' א' שהפרסיים יהרגו את משיח בן יוסף, אך כבר ביארנו שכתבו האחרונים שכבר נתבטלה גזירת מיתת משיח בן יוסף ושכן מפורש במקום אחר בזוה"ק), ואח"כ יפול מלך פרס, ויקבל המלכות ממנו קדושין עליונים שהם משיח בן דוד וסייעתו.
• ומאידך בזוהר חדש פרשת בלק דף צ"ב ע"ב מבואר שאדום הם אלו שישלטו י"ב חודשים בארץ ישראל, אך זאת יתכן לכאו' לאחר ביאת המשיח (לפני השלמת הגאולה), ושם נאמר: "ותלת קרבין יעבדון בני ישמעאל בהדי משיח דא ואינון ייתין ויסגדון למארי עלמא בטורא דקודשא בירושלים ואילין קרבין יהון באלף שתיתאה. ובירחא דבול [הוא מרחשוון] יפולו שנאיהון ויתעברון כל אינון גילולין דישתארון בארעא קדישא. ומתמן יהכון ויתערון קרבין על עלמא. ובעוד דאינון יגיחון קרבין עם כל בני עלמא יתכנשון בנוי דאדום על ארעא קדישא ויתפסין לה וישלטון עלה תריסר ירחי. לסוף תריסר ירחין יתגעש וירעש כל עלמא." עיי"ש.

ועל כן מסקנת הדברים אינם אלא דברי הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהל' מלכים הל' ב' על אופן השתלשלות העניינים לפני הגאולה ואחריה וז"ל: "וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו." עכ"ל. כיון שכאמור ישנם אין סוף אפשרויות לתהליך הגאולה, היות והתהליך יהיה מותאם לרמה הרוחנית שישיגו בני ישראל באותם הימים.

מלחמה עם איראן האם היא חלק ממלחמת גוג ומגוג?

ולסיומא דמילתא יש לעיין האם מלחמת אדום ופרס (ישמעאל), שאז תפול פרס ביד רומי, האם זו חלק ממלחמת גוג ומגוג, או שהיא מלחמה שמקדימה למלחמת גוג ומגוג. ובמקום אחר הבאנו שלפי רוב המקורות בחז"ל משמע שמלחמת גוג ומגוג תהיה רק לאחר ביאת המשיח, וממילא המלחמה עם פרס הנ"ל לא יכולה להיות מלחמת גוג ומגוג. שהרי כיון שמבואר בגמ' שלאחר מפלת פרס ישלטו המערב על ישראל תשעה חודשים, משמע דהיינו לפני ביאת המשיח (אם כי י"ל דהוא אחרי ביאת משיח בן יוסף אבל לפני משיח בן דוד). ואולם לפי השיטות שהבאנו שם שקיימת אפשרות של מלחמת גוג ומגוג עוד לפני ביאת המשיח, אז אה"נ דגם זו יכול להיות חלק מגוג ומגוג.

והנה לפי ביאורו של האבן עזרא בדניאל י"א מ"ד, אם נצרף דברי המלבי"ם על הפסוק הנ"ל, נמצא באמת שמלך גוג יבוא להלחם נגד פרס. וא"כ לפי דבריהם אפשר דמה שאמרו חז"ל שעתידה פרס שתפול ביד אדום, שזו חלק ממכלול המלחמות המוגדרות כמלחמת גוג ומגוג.

והמלבי"ם בעובדיה א' א' כתב בענין מלחמת גוג ומגוג, שבתחילה ישלטו הישמעאלים בארץ ישראל, ואח"כ יבואו בני אדום ויכבשו את הארץ, ואז יבואו כל בני ישמעאל מכל המקומות לנקום את נקמת אחיהם (ותהליך זה פחות או יותר התרחש אבל לא ע"י אדום בעצם אלא ע"י בני בריתם הערב רב). ובספר יחזקאל פרק ל"ב כתב המלבי"ם לפרש יותר, שבתחילה תהיה מלחמה בין ארצות ישמעאל (ומצרים בראשם) לבין ארצות הנוצרים שהם אדום, ויפלו הישמעאלים ביד האדומים, ואז יבואו פרסיים להחלם באדום כדי לנקום דם אחיהם הישמעאל, ואז יהרגו אלו את אלו ויפלו כולם.

ואפשר שראוי לציין (אע"פ שאין מזה ראיה עכ"פ אפשר שיש בזה סימן), דכאשר התחילה המלחמה עם איראן בי"ז בסיון תשפ"ה, היה הדבר בפרשת בהעלותך, ובזמנו כולם נתעודדו מהפסוק המיוחד שהיה באותה פרשה בפרק י' פסוק ט': "וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצרור אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאויביכם", והענין הזה היה לו הדים גדולים בזמנו, אלא שיש לשים לב לנאמר בדברי חז"ל בספרי פרשת בהעלותך על הפסוק הזה: "על הצר הצורר – במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר. אתה אומר במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בכל המלחמות שבתורה? תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם – אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים ממנה ואין אחריה שעבוד, אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג." ע"כ.

ועכ"פ אם נאמר שנבואת חז"ל שעתידה פרס שתפול ביד רומי, שאין זו חלק ממלחמת גוג ומגוג אלא שלב הקדמה (אשר כאמור זו הפשטות לפי המבואר שברוב המקומות בחז"ל משמע שמלחמת גוג ומגוג תהיה רק אחרי ביאת המשיח וכנ"ל), א"כ צריכים לומר דמיירי בנפילה שאינה גמורה עד שאין לה צבא כלל וכו', אלא היא רק נפילה לענין שאדום נצחו והם נכנעו תחת ידם, שהרי בפסוקים ביחזקאל פרק ל"ח על מלחמת גוג ומגוג מבואר שגם "תירס" יבואו ביחד עם עוד עמים להלחם על ירושלים, וחלק מהמוראים בגמ' ביומא הנ"ל "תירס זו פרס", ומשמע שעדיין תהיה באפשרותם להלחם, והרי גוג ומגוג הוא שלב מאוחר יותר לכאו' ובפרט למדרשים שאז יהרג (ח"ו משיח בן יוסף) והיינו שגוג ומגוג הוא רק אחרי גילוי משיח בן יוסף, ולהלן נביא מדברי הזוהר ומדברי פרקי היכלות שבאמת הפרסיים הם אלו שיהרגו את משיח בן יוסף. וכ"כ בספר אמרי צבי על סנהדרין הבין ג"כ דמה שכתוב עתידה פרס שתפול וכו' היינו עוד לפני גוג ומגוג, וממילא מה שמצינו שפרס היא חלק מהקואליציה במלחמת גוג ומגוג היינו מה שנאשר מפרס כי הגם שנוצחו מ"מ לא נאבדו לגמרי. עיי"ש.

ובפסיקתא רבתי פיסקא ל"ז מבואר לכאו' שפרסיים יפלו בידי משיח בן יוסף, ולא בידי אדום: "אמר רבי שמעון בן פזי באותה שעה מגביהו הקדוש ברוך הוא למשיח עד שמי השמים ופורש עליו מזיו כבודו מפני [אומות] העולם בפני הפרסיים הרשעים, אומר לו אפרים משיח צדקנו הוי דיין על אילו ועשה בהם מה שנפשך חפיצה". ע"כ. ואפשר שהכוונה היא לנפילה הסופית, ואילו הנפילה הראשונית תהיה ביד אדום, לפי מה שחילקנו לעיל. אך נראה מכללות הדבר שהכוונה הפסיקתא היא לנשמת משיח בן יוסף (שנמצאת בשמי המשים), וא"כ על מה שהבטיחו הקב"ה "ועשה בהם מה שנפשך חפיצה" מתקיים בזה שתפול פרס בידי רומי.

המסר ללמוד מכל האמור

מכל האמור אנחנו מבינים את עומק חובת התשובה בימים אלו, שלא נדרש מאתנו רק איזה "חיזוק", אלא תשובה שלמה כל אחד בהתאם ליכולתו, כיון שהמסלול שעוד לפנינו אינו מסלול בהכרח פשוט, וכולנו חפצים שיהיה המסלול "ברחמים". וכי יאמר אדם מה אני לבדי יכול לעשות, הרי כדי לשנות את אופן הגאולה צריכים תשובה של כל עם ישראל – חלילה לנו לחשוב כך, אלא ידוע היסוד של רבי ישראל מסלאנט זצ"ל שהתשובה והחיזוק של היחיד יכולה להשפיע על כולם שכולם ישובו בתשובה. ואה"נ שביחד עם התשובה הפרטית של כל אחד, חובת השעה היא גם להתפלל על כל עם ישראל שכולם יזכו לחזור בתשובה מאהבה בהקדם בעהי"ת.

ועכ"פ צריכים לשים לב, שחלילה שהתשובה של ישראל תהיה ע"י הפחד או צרות, כי זה כעין "בזיון" לנצח נצחים לשמו של הקב"ה, שעם ישראל חלילה יסיימו את ההיסטוריה של האנושות בצורה כל כך עלובה שיצטרכו ח"ו יסורין כדי להתעורר בתשובה (ובאמת שלא מגיע לעם ישראל סיום עגום כל כך, הרי כמעט אלפיים שנים של מסירות נפש לקיום תורה ומצוות), אלא צריכים לקרוע את השמים שהתשובה של עם ישראל תהיה תשובה מאהבה, והקב"ה הוא כל יכול הוא לחזיר את כולם בתשובה שלמה מאהבה בכל רגע נתון אפי' בתוך דרך בטבע ובאין סוף דרכים. כן יהי רצון בב"א.

נושאים קרובים:

מתי יבוא משיח?

איך מקרבים את הגאולה?

מלחמת רוסיה ואוקראינה, קשור לגוג ומגוג?

מלחמת חרבות ברזל, קשור לגוג ומגוג?

האם תהיה מלחמת עולם שלישית באחרית הימים?

האם תהיה מלחמה עם מצרים באחרית הימים?

הערות:

[1] ובענף יוסף על עין יעקב שם מבאר בשם באר אברהם, שרב ס"ל כשיטת רבי פנחס בשם רבי שמואל ב"נ במדרש ב"ר פרשה ע"ג סי' ה', שמסורת היא שאין שעיר נופל אלא ביד בניה של רחל, ודרושים כן מאותו פסוק שריב"ל דורש שתיפול רומי ביד פרס, "אם לא יסחבום צעירי הצאן" – ולמה הוא קורא אותם צעירי הצאן שהם צעירים שבשבטים ע"כ.

[2] לפי המסורת פטירתו היתה ביום כ"ו סיון, שהוא היום שארצות הברית החלו להלחם עם איראן השנה תשפ"ה.

[3] ויש לתת את הדעת לפי דרשה זו שהפסוק קאי על ממשלת אדום, מהו פירוש המילים "ישובון על בני ישראל", ולכאו' אפשר שהכוונה שיחזרו להיחלם עם ישראל שזהו זמן גוג ומגוג שיבואו כל העם על ירושלים למלחמה, אך באבן עזרא במיכה (על הפסוק הנז', פרק ה' פסוק ב') אע"פ שפירש הפסוק עפ"י חז"ל הנ"ל (דלא כשאר המפרשים שפירשו על משיח בן יוסף וכיו"ב) פירש "עד שיתחבר זה המושל וקרוביו עם בני ישראל". עכ"ל. ורש"י בסנהדרין דף צ"ח ע"ב פירש למאמר חז"ל הנ"ל שהכוונה היא כמו שכתב התרגום עד שיחזרו ישראל מן הגלות כלומר עד שיבוא משיח. אך מצד שני כתב שם רש"י: "על בני ישראל – היינו כל העולם שישראל מפוזרים בו". דמשמע שהכוונה היא שמלכות הרשעה ישלטו על היהודים בעודם מגולה בכל מקום שהם.