מקורות ונימוקים:
בשו”ת נודע ביהודה מהדורא תניינא יורה דעה סימן קס”ד, נשאל האם יש עניין להימנע מפתיחת הקבר של תינוק שנולד בחודש שמיני להריון ומת, האם שייך בו חרדת הדין. והשיב כי לפי דעת המקובלים וכן הסכימו גם המחקרים שיש גלגול נשמות, אם כן בכל קטן שייך חרדת הדין על מעשיו בגלגול ראשון.
לאור דברי הנודע ביהודה, נימקו הפוסקים מדוע יש עניין לומר קדיש גם על ילד קטן שנפטר בטרם הספיק לטעום טעם חטא, הואיל ויש עניין לכפר על עוונותיו מגלגול קודם. כן כתב בשו”ת עטרת פז או”ח סימן א’, ועוד.
לפיכך יובן כי גם אם נשמת הנפטר תרד בגלגול שוב פעם לארץ לתקן דבר מה שטרם תיקנה, אין ספק שיועיל לה אמירת הקדיש ולימוד משניות זוהר ותורה בכלל ועשיית מעשים טובים, הואיל וגם אם הנשמה יורדת שוב פעם לגלגול, עדיין מועיל לה מעשים טובים לכפר על חטאותיה מגלגולים קודמים, ולגרום לעילוי נשמתה.
מלבד האמור, לא כל הנשמות חוזרות בגלגול, ופעמים מסיימים הנשמות את תיקונם ואינם יורדים עוד. כמו כן לא תמיד כל הנשמה יורדת בגלגול, אלא פעמים שיורד רק ניצוץ מסויים מהנשמה לתיקון שוב בעולמנו זה. לפיכך אין ספק שיש תועלת עצומה בעשיית כל מעשה טוב לתיקון ועילוי הנשמה לאחר הפטירה.
כאות המחשה לתועלת אמירת קדיש לנשמה, אציין בזה למעשה נפלא המובא במסכת כלה רבתי פרק ב’. הובא גם במחזור ויטרי חלק א’ סי’ קמ”ד: “מעשה ברבי עקיבא שבהיותו מתבודד במדבר וחוזר על משנתו, פגש באדם אחד ערום ושחור כפחם, רץ כמרוצת הסוס וחבילת עצים גדולה על כתפו, גזר עליו רבי עקיבא והעמידו, ואמר לו, מת אנוכי, ובכל יום פוקדים עלי מלאכי חבלה הממונים עלי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם, מפני שעברתי על כל מצות התורה. אמר לו רבי עקיבא, כלום שמעת אם יש לך תקנה, אמר ליה שמעתי שהיו אומרים אלמלי היה למסכן הזה בן שעומד בתוך הקהל ואומר קדיש, וברכו את ה’ המבורך, והקהל עונים אחריו יהא שמיה רבה מברך, וברוך ה’ המבורך, מיד היו פוטרים אותו מן העונש.
שאל רבי עקיבא לעירו ולשער מקומו, ומצא את בנו כשעודנו ערל ולא נימול, נטלו ומלו, והושיבו לפניו ללמוד תורה, ולא היה מקבל, עד שישב עליו רבי עקיבא ארבעים יום בתעניות, ויצאה בת קול שנתקבלה תפלתו. ולמדו תורה קריאת שמע תפילה וברכת המזון. והעמידו בתוך הקהל ואמר קדיש וברכו את ה’ המבורך, וענו הקהל אחריו, באותה שעה התירו את המת ופטרוהו מן הפורענות. בא לרבי עקיבא בחלום, ואמר לו רבי תנוח דעתך בגן עדן כשם שהנחת את דעתי והצלתני מדינה של גיהנם”.
ובזוהר חדש פרשת אחרי מות דף מ”ט ע”ב, הובא השלמה למעשה זה, שרבי עקיבא לימדו לומר ההפטרה בבית הכנסת, וכן עשה, והמשיך ולימדו תורה עד שגדל בתורה ונסמך בתואר רבי, ואז נגלה המת בחלום אצל רבי עקיבא ואמר לו, רבי, הקדוש ברוך הוא ינחמך כפי שניחמתני, כי בשעה שאמר בני ההפטרה, הפקיעו ממני דין גיהנם, ובשעה שעבר להתפלל ואמר קדיש, קרעו לי גזר דיני מכל וכל, ובשעה שנתחכם בני והוסמך על ידך, עטרוני בכתרם של צדיקים והושיבוני עמהם בגן עדן. ע”ש.
