מקורות ונימוקים:
הרואה את הים הגדול מברך – "עושה הים הגדול"
בגמרא בברכות דף נ"ד. איתא, על ההרים ועל הגבעות, על הימים על הנהרות ועל המדברות אומר 'ברוך עושה בראשית'. רבי יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים, ע"כ.
כן פסק הרמב"ם פרק י' מהלכות ברכות הלכה ט"ו, וכן פסק השלחן ערוך או"ח סימן רכ"ח סעיף א' בזה"ל:
על ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם "עושה מעשה בראשית". ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם "עושה הים הגדול".
האם על ראיית הים התיכון מברכים "עושה הים הגדול"?
אמנם נחלקו הראשונים מה נקרא הים הגדול? האם גם הים התיכון נחשב הים הגדול, או דווקא האוקיינוס?
דעת הרא"ש בתשובה כלל ד' סימן ד', שדווקא ים אוקיינוס נחשב הים הגדול, אולם הים התיכון השוכן בגבול המערבי של ארץ ישראל, אינו נחשב הים הגדול, ואין מברכים עליו שעשה את הים הגדול, אלא עושה מעשה בראשית.
זה לשון הרא"ש שם כלל ד' סימן ד':
וששאלת על הים הגדול שאו' במשנה שמברכים עליו ברוך שעשה את הים הגדול אם הוא ים אוקיאנוס או אם הוא הים הגדול שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא, אעפ"י שבלשון הכתוב נקרא ים שלנו הגדול כי הוא גבול מערבי של א"י וידוע הוא שהוא ים שלנו כי א"י אינה יושבת על ים אוקיאנוס. מ"מ הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס, מדקתני רישא (ברכות נד) על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך שעשה מ"ב =מעשה בראשית=. והדר תנא ר' יהודה אומר הרואה את הים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול. מדהזכיר ברישא ימים בסתם ופירש ר' יהודה הים הגדול משמע דבים אוקיינוס מיירי, ולא פליג את"ק, דת"ק איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם. ואתא ר' יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו, ות"ק מודה בהא, דאי ר' יהודה הוה פליג את"ק ונאמר דת"ק כלל כל הימים וים אוקיאנוס בכלל אם כן הוי הלכה כסתמא דרבים, ולא ראיתי בפוסקים שפסקו דאין הלכה כר' יהודה. וגם הר"ם כתב דעל ים הגדול מברך שעשה את הים הגדול, הלכך נראה דדוקא בים אוקיינוס מיירי.
אולם רבינו יונה על הרי"ף במסכת ברכות דף מ"ב: כתב בזה"ל:
הרואה את הים הגדול וכו' לפי שיש ימים קטנים שהם כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול לפיכך אמר בפירוש על הים הגדול שעל אותו בלבד מברך ברכה זו, ע"כ.
מבואר מדבריו, שכל הימים המחוברים לאוקיינוס ואינם נפרדים מהים הגדול נחשבים הים הגדול, ורק השלוליות הנפרדות מהים הגדול, נחשבים ימים, שלא כדברי הרא"ש.
להלכה פסק השו"ע או"ח סימן רכ"ח סעיף א' כשיטת רבינו יונה, שגם על הים התיכון שהוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, מברכים שעשה את הים הגדול, ונקרא הים הגדול משום חשיבותה של ארץ ישראל. זה לשון השו"ע:
על ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית; ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים: ברוך אתה ה' אמ"ה עושה הים הגדול.
אולם המשנה ברורה סימן רכ"ח ס"ק ב' כתב שהרבה אחרונים חולקים על השו"ע וסוברים שדוקא על ים אוקינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם, עליו קבעו ברכה בפני עצמו מפני גדלו. אבל על ים שעוברין בו לא"י לא נקרא לעניין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר ימים.
כן הוא גם דעת הפרישה והלחם חמודות ועוד, כן פסק גם הכף החיים סימן רכ"ח ס"ק ה', שעל הים התיכון יברך 'עושה מעשה בראשית', ולא 'שעשה את הים הגדול'.
להלכה כתב הפסקי תשובות, שכיון שברכת עושה מעשה בראשית היא ברכה כוללת, שהמברך אותה על הים הגדול בוודאי יצא ידי חובה, לפיכך עדיף שיברך עושה מעשה בראשית, אולם נכון שיוסיף תוך כדי דיבור "עושה הים הגדול". כן כתב בשו"ת מנחת יצחק חלק א' סימן ק"י, שלמרות שלדינא נכון לברך עושה מעשה בראשית הואיל והיא ברכה כוללת כמו שהכל נהיה בברכת הפירות, מ"מ לצאת גם כן דעת הש"ע ושאר פוסקים י"ל תוך כדי דבור של עושה מ"ב, גם תיבות עושה (או שעשה) הים הגדול, והיא על פי המבואר בש"ע או"ח (סי' ר"ט) עיין שם. כן כתב גם בהליכות שלמה פרק כ"ג אות כ"ט).
אולם בספר חזון עובדיה, ט"ו בשבט עמוד תס"ז, פסק כדעת השולחן ערוך שיש לברך על הים התיכון שעשה את הים הגדול.
