מה מברכים על ישיבה בסוכה?

מקורות ונימוקים:

מה מברכים על ישיבה בסוכה

מצוות ישיבה בסוכה, מצווה מן התורה היא, כפי שאמרה תורה: "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות". [ויקרא פרק כג, מ"ב].

בגמרא בסוכה דף נ"ו. מבואר שתקנו חכמים ברכה על הישיבה בסוכה. כן כתב הרמב"ם הלכות שופר סוכה ולולב פרק ו' הלכה י"ב:

כל זמן שיכנס לישב בסוכה כל שבעה מברך קודם שישב "אשר קדשנו במצותיו וצונו לישב בסוכה".

כן פסק השו"ע או"ח סימן תרמ"ג.

מתי מברכים לישב בסוכה

בנוגע לשאלה מתי מברכים לישב בסוכה, נחלקו הראשונים. דעת הרי"ף והרמב"ם שמברכים "לישב בסוכה" כל פעם שנכנס לסוכה, אפילו אם אינו אוכל. אולם דעת רבינו תם שמברכים בשעת האכילה בלבד, הואיל ועיקר מצוות הישיבה בסוכה היא האכילה.

למעשה משום ספק ברכות להקל, המנהג הוא שאין מברכים לישב בסוכה אלא על אכילה, כדעת רבינו תם, אולם נחלקו הפוסקים מה נחשב קביעות אכילה שיש לברך עליה לישב בסוכה.

רוב פוסקים ספרד פסקו שאם אוכל כביצה פת, או יותר משלשה ביצים פת הבאה בכיסנין שברכתה מזונות יש לברך לישב בסוכה. אולם יש להחמיר שלא לאכול יותר מכביצה מזונות מחוץ לסוכה. כן כתב בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן ע"א, וכן פסק בספרו מחזיק ברכה סימן תרל"ט ס"ק ה', וכן פסק בספר חזון עובדיה סוכות דיני הישיבה בסוכה סעיף י"ג.

אע"פ שבספר בן איש חי [האזינו אות ח'] כתב שלא לברך  לישב בסוכה אלא על פת גמור. כבר פסק בשו"ת שואל ונשאל חלק ג' סימן צ"ה וסימן קס"ה, שפשט המנהג לברך לישב בסוכה כשקובע סעודתו על פת הבאה בכיסנין, ובמקום מנהג אין אומרים ספק ברכות להקל. נוסף לכך, יש רבים הסוברים שאף הבן איש חי מסכים שכאשר קובעים סעודה על פת הבאה בכיסנין יש לברך לישב בסוכה.

לגבי שיעור שלשה ביצים, הוא שיעור נ"ד דרהם, ולדעת רוב הפוסקים הוא 172.5 גרם, ולדעת מרן הרב עובדיה זצ"ל הוא שיעור 162 גרם ומעלה.

אולם מנהג האשכנזים לברך לישב בסוכה, אף על אכילת פת הבאה בכיסנין משיעור כביצה, כפי שפסק המשנה ברורה סימן תרל"ט ס"ק ט"ו. לכן למנהג האשכנזים גם מי שאוכל פת הבאה בכיסנין יותר משיעור 57.6 גרם, צריך לברך לישב בסוכה.

בשעת ברכת לישב בסוכה – עומדים או יושבים?

נחלקו הראשונים אם מברכים ברכת לישב בסוכה בעמידה ולאחר מכן יושבים, או שמברכים לישב בסוכה בישיבה.

דעת הרמב"ם שצריך לברך "לישב בסוכה" בעמידה ומיד אחר כך לשבת, כן כתב בהלכות סוכה פרק ו' הלכה י"ב. אולם לדעת הרא"ש פרק רביעי בסוכה אות ג', ניתן לברך ברכת "לישב בסוכה" בעמידה או בישיבה כפי שירצה.

מה מברכים קודם – המוציא לחם מן הארץ או לישב בסוכה?

כתב השו"ע או"ח סימן תרמ"ג סעיף ג': מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא, אולם נוהגים לברך על הסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעם.

למעשה יש שנהגו לברך המוציא בישיבה ולאחר מכן מברכים בישיבה "לישב בסוכה", אולם יש שנהגו לברך קודם כל בעמידה "לישב בסוכה" ואח"כ יושבים ומברכים "המוציא לחם מן הארץ".

להלכה העלה בשו"ת יחווה דעת חלק ה' סימן מ"ז, שלכתחלה עדיף לברך ברכת לישב בסוכה בעמידה ואחר כך לשבת ולברך המוציא, אולם הנוהגים לברך ברכת לישב בסוכה אחר ברכת המוציא קודם טעימה, יש להם על מה שיסמוכו. והנח להם לישראל. ונהרא נהרא ופשטיה.