מקורות ונימוקים:
בגמרא ביומא דף פ”ו. מבואר כי ד’ דרגות שונות וחילוקי כפרה ישנם, זה לשון הגמרא שם:
שאל רבי מתיא בן חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי, שמעת ארבעה חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר שלשה הן ותשובה עם כל אחד ואחד.
עבר על עשה ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו, שנאמר שובו בנים שובבים. עבר על לא תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם.
עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין, שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
אבל מי שיש חילול השם בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר ולא ביסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר ונגלה באזני ה’ צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון, ע”כ.
כן הביא גם רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ד’ לד’ חילוקי כפרה אלו, ומכאן למדים אנו כי הצורך בתשובה הוא מחוייב ומוכרח לכל מחילת עוון, אולם תוספת הקרבן ותוספת המחילה הנדרשת ביום הכיפורים הוא בהתאם לסוגי העוונות ולחומרתן. הואיל וככל שהעוון חמור יותר כך נדרשת כפרה מעולה יותר, מטעם זה העובר על לאווין נדרש להמתין ליום הכיפורים למחילת עוונותיו, ואילו העובר על לאווין שיש בהם כרת ומיתות ב”ד נדרש להביא גם קרבן חטאת וגם לאחר מכן עליו להמתין ליום הכיפורים למחילת עוונותיו.
כן הוא גם בדברי הרמב”ם בהלכות תשובה פרק א’ הלכה ד’ שכתב בזה”ל:
אף על פי שהתשובה מכפרת על הכל ועצמו של יום הכפורים מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו ובאלו נאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם וגו’. עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר ובאלו נאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכפורים תולין ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה, ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין ובאלו נאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. במה דברים אמורים בשלא חילל את השם בשעה שעבר אבל המחלל את השם אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות, אלא תשובה יום הכפורים ויסורין שלשתן תולין ומיתה מכפרת שנאמר ונגלה באזני ה’ צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון.
טעם הדבר שביום הכיפורים מכפר הקב”ה על העוונות, איננו בגלל הקרבנות שמקריבים ביום זה, אלא בגלל החידוש שקבע הקב”ה שעיצומו של יום מכפר. כפי שכתב לבאר התורה תמימה על הפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה’ תטהרו, ויקרא פרק ט”ז פסוק ל’.
ושם בהערה קל”ג ביאר בטעם הדבר שתלה הכתוב את הכפרה בעיצומו של היום ולא בקרבנות היום, כל פי המבואר בסדר עולם שמשה רבינו עלה לשמים בז’ בסיון וירד בי”ז בתמוז ושבר הלוחות ובי”ח בתמוז עלה ובקש רחמים עליהם וירד בכ”ח באב ופסל ב’ לוחות אבנים ועלה בכ”ט באב וירד בי’ בתשרי והלוחות בידו, ובאותו יום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל שנאמר ויאמר ה’ סלחתי, שלפיכך הוי אותו היום יום סליחה וכפרה לדורות.
