מדוע לא היה גזל בנטילת רכוש מצריים

תשובה:

1. רבינו הרשב"ם, מרבותינו הראשונים מבאר, שאין כוונת התורה שעם ישראל השאילו מהמצרים את רכושם על מנת להחזיר, אלא מתחילה ביקשו וקיבלו את הכל לשם מתנה גמורה¹, וכן מצאתי לרבותינו בעלי התוספות² שכתבו כעין יסוד זה, וזה לשונם: "וישאלו איש מאת רעהו" ולא היה גזל לפי שהמצרים נותנים להם כדי למהרם לשלחם כדכתיב "קומו צאו", ומבואר שהמצרים מצד עצמם נתנו הכל במתנה לישראל, כדי שיצאו כבר ממצרים³.
2. עוד מצינו שנטילת הרכוש היה עבור שכר עבודתם של ישראל בפרך, כמו שאמרו רבותינו ז"ל במסכת סנהדרין (צא.), שפעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון, אמרו לו הרי נאמר "וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום" תנו לנו כסף וזהב שנטלתם מאיתנו. אמר גביהא בן פסיסא לחכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס, אם ינצחוני אמרו להם הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבינו נצחה אתכם. נתנו לו רשות והלך ודן עמהן. אמר להן מהיכן אתם מביאין ראיה? אמרו לו מן התורה. אמר להן אף אני אביא לכם ראיה מן התורה, שנאמר (שמות י"ב) "ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה" תנו לנו שכר עבודה של שש מאות אלף איש ששיעבדתם במצרים, שלושים שנה וארבע מאות שנה. אמר להן אלכסנדרוס מוקדון החזירו לו תשובה, נענו ואמרו, תנו לנו זמן שלושה ימים. נתן להם זמן, בדקו ולא מצאו תשובה, מיד הניחו שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות וברחו, ואותה שנה שביעית היתה. הרי מבואר באר היטב שכל מה שנטלו ישראל מהרכוש בדין היה, עבור כל שכר עבודתם בפרך. וכן כתב רבינו בחיי.
3. המלבי"ם מבאר שאחרי שעם ישראל יצאו ממצרים, שכניהם המצרים שמהם נטלו רכושם, נטלו את בתיהם ושדותיהם של ישראל שנותרו במצרים, ששווים ככלי כסף ששאלו מאתם. וכיוצא בזה מבואר בספר תוספות השלם בשם רבי יהודה החסיד ועוד ראשונים, וזה לשונם: "אמרו ישראל למצרים אנו הולכים למדבר דרך שלושת ימים, אם נחזור מוטב, ואם משה לא יחזירנו הרי כרמינו ונחלתינו ושדינו ובתינו יהיו לכם אפותיקי, ולכן לא היה חילול השם בדבר".

1 וזה לשונו: "וישאלו" לשם מתנה גמורה, כמו "שאל ממני ואתנה גויים נחלתך" (תהלים ב' ח'). וגם החזקוני הביא שיטה זו שכבר מתחילה עם ישראל ביקשו את הכלי כסף ושאר דברים מהמצרים בתורת מתנה, והביא גם שיטת החולקים שמתחילה ביקשו בשאילה על מנת להחזיר.

2 בפירושם הדר זקנים.

3 ואולם מדברי הספורנו משמע שעם ישראל שאלו את רכוש ממצריים על מנת להחזיר, וכן מבואר באוה"ק (י"ב ל"ה, עי' בסמוך). ועיין בגמרא ברכות (ט:) שנחלקו אם ישראל שאלו את רכוש מצרים בעל כרחם של מצרים או בעל כרחם של ישראל, ולפי זה אפשר לתלות את מחלוקת האחרונים במחלוקת זו, שמי שמפרש ששאלו מתחילה למתנה, היינו כמאן דאמר בעל כרחם של מצרים, ולמאן דאמר בעל כרחם של ישראל לפי ששאלו על מנת להחזיר.