מקורות
על שאלה זו כבר עמד הגאון רבי יוסף כהנא ליברמן זצ”ל בספר דרכי זקנים (עמוד נ”ז), שהרי גם נשים היו בנס חנוכה, ועוד ג”כ על ידן באה התשועה, ותירץ, דהנה אמרו בגמרא שבת (כא:), מאי חנוכה, ופירש רש”י על איזה נס קבעוה? ומתרצת הגמרא על נס פך השמן. וכ”כ הטור (סי’ תרע”א): ויען כי אירע הנס בנרות, תקנוה להדליק נרות בכל לילה כדי להזכיר הנס. והרי נשים חייבות בנר חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, ונשים לא היו בנס פך השמן, אלא רק בנס שגם עליהם היתה הגזירה, וגם נעשה הנס ע”י יהודית, שהרגה לאותו הגמון (עיין רש”י שבת, ותוס’ מגילה דף ד ע”א). ומתוך דבריו י”ל שלכן לכתחילה עדיף שתצא האשה בהדלקת הבעל, שבזה כלול גם טעם נס פך השמן. ויותר נראה, שעיקר התקנה בהדלקת הנר, משום שבטלה גזירת יוון, ותשועת ה’ שניצחו בני חשמונאי את היוונים, והרגה יהודית את אותו הגמון. ומפני נס פך השמן תיקנו להדר בהדלקת הנרות, שיוסיף נר ולכל א’ מבני הבית, ונשים שייכות רק בטעם ראשון, ואינה שייכת בהידור.
ויעויין עוד בחיבורי החדש “אשכול יוסף” על המועדים, שבס”ד יוצא לאור בימים אלו, שהבאתי בזה עוד כמה ביאורים.