מקורות:
אוכל שנעשה או הונח בכלים שלא הוטבלו קודם לכן, אינו נאסר באכילה, וכמ"ש הבן איש חי (ש"ש פ' מטות או' יט), ובס' הליכות עולם (שם).
ובלא"ה בנ"ד קיל טפי, לפי שיש לצרף דעת הפוסקים שכל מכונה המחוברת לחשמל, יש לפוטרה מן הטבילה מטעם דהוי מחובר לקרקע, ואע"פ שהחת"ס (סימן קכ) כתב עמש"כ בתשו' שב יעקב דקדירות של נחושת שקובעין בתנורים שקורין העלאפי"ן לא בעי טבילה מתרי טעמי, חדא, כיון שעשו מתחילה לחברו בקרקע לא עדיף מטומאה דאתי מיניה דכל העשוי לחברו לקרקע אינו מקבל טומאה, וע"ז תמה החת"ס ז"ל: ואני תמה והיכן ראה דהך טבילה אתי מטומאה וכו' בטומאה דגלי רחמנא גלי, והכא הך טבילה גזה"כ היא ומלתא אחריתא הוא מנ"ל להקל בעשוי לחברו לקרקע וכו' ע"ש. הנה מבואר דאפילו העשוי לחברו קבוע בקרקע באמת נמי פליג הח"ס ז"ל דאינו פוטר מטעם זה מטבילה וכ"ש בחוט החשמל שכו"ע מודי בזה דלא מקרי מחובר לקרקע כן. גם בשו"ת שבט הלוי ח"ב (סימן נז) כתב דהבל ורעות רוח לפטור כלי חשמל מטבילה משום טעם זה דחשיב מחובר לקרקע. וגם בשו"ת משנ"ה (שם) כתב בפשיטות דאין לפטור כלי מטבילה משום חיבורו לחשמל ע"ש. וכן העלה בשו"ת תשובות והנהגות ח"א (סי' תנ) כתב להשיג על האגרות משה ושאין כל הכרח לדבריו, והעלה להלכה להטביל טוסטר בברכה, וגם אין לפוטרו משום דמחובר לקרקע, כיון שכל הדיוט מחברו ומוציאו דליהוי כקרקע. מ"מ מרן זצ"ל בספרו הליכות עולם ח"ז (פרשת מטות) צירף זאת עם יש עוד סניף להקל, ושכ"ד הגרשז"א זצ"ל.
ואם שאלתכם לענין איסור "הגעלה", כיון שאינו בן יומו וסתם כלים אינם ב"י, הוי נטל"פ והמאכל לא נאסר וכמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קג סעיף ה').
