מקורות:
הנה ידועה המחלוקת האחרונים חביבים לענין קריאת דברים שבקדושה לפני טפח מגולה של אשה, דדעת הגאון משנה ברורה בביאור הלכה ריש סי' ע"ה (וכן דעת הבן איש חי ועוד) שקטנה החל מגיל ג' שנים נחשבת כאשה לענין זה, ודעת החזו"א בהל' ק"ש סי' ט"ז אות ח' (ועוד אחרונים) שכל שאין דעתם של בני אדם עליהן מחמת קטנותן, מותר לקרוא דברים שבקדושה כנגדן.
ומרן מוהרע"י זלה"ה, בתוך התשובה בשו"ת יביע אומר ח"ו חאו"ח סי' י"ד אות ג', הכריע בזה שיש לחלק בין ענין קריאת דברים שבקדושה, לבין דין חינוך על צניעות, וז"ל: "אמנם ראיתי להגאון ר' עקיבא סופר זצ"ל בשו"ת דעת סופר (חאו"ח סי' יא), שהעלה לאסור בקטנות משלש שנים ואילך, ושכן מצא להמשנה ברורה בשם שלחן שלמה הנ"ל, שאסרו, מטעם שמגיל שלש שנים ראויות לביאה. וע"פ זה הצדיק את הצדיק דמעיקרא הרה"ג השואל מהר"י יונגרייז ז"ל שצווח ככרוכיא נגד המקילים בזה להלביש את בנותיהם הקטנות בשמלות קצרות ובלי שרוולים, ומקלם יגיד להם שבקטנות ליכא קפידא, והבל יפצה פיהם, שמלבד האיסור דטפח באשה ערוה ששייך מגיל שלש ואילך, ועוד שהרי יש חיוב לחנכן בצניעות עפ"ד תוה"ק, ושלא להרגילן בבגדי פריצות דאסור למספי להו איסורא בידים, ע"ש. ואין ספק שאמת יהגה חיכו שצריך להוכיח בדרכי נועם את הוריהן לבל יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה, כי לכל העם בשגגה, וע"ע בשו"ת תשובה מאהבה ח"ב (סי' רכט אות י') שאותם שמביאים בנות קטנות לבהכ"נ לא יאות עבדין וכו', ע"ש. אבל לענין לאסור לקרות ק"ש ולהתפלל כנגדן, בשעה שהן באות לגבולינו, ואין בידינו למחות, נראה דשפיר סמכינן על האחרונים המקילים הנ"ל." עכ"ל מרן זצ"ל ביבי"א.
והדברים ברורים, כי באמת אף החזו"א הנז' שהתיר לקרוא ק"ש כנגד טפח בבנות קטנות יותר מגיל ג', מודה ואזיל למשנ"ב לענין חיוב החינוך בצניעות שהוא מגיל ג' שנים, שמאז חייבת ללבוש גרביים, כמו שהעיד בשמו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל והו"ד אגרות ומכתבים קנייבסקי ח"א עמ' ש"א אות י"ז עיי"ש. ואכמ"ל.
