מקורות:
הנה בפסוקי דזמרה כיון שמותר לענות אמן אפי' אחר ברכות הנהנין (כפי שהיה נוהג רבינו האריז"ל והביאוהו האחרונים לדינא), ההנחה הראשונית היא שמותר לענות גם על הקדיש כולו גם לאחר חמשת האמנים הראשונים, אך הרב שלמי ציבור דף פ"ה ע"א נקט דאמנים שלאחר חמשת הראשונים אינם אלא מנהגא וגריעי מאמן דברכות, ועפ"ז עלה ונסתפ"ק הרב בן איש חי שלה"ה ש"ר פרשת ויגש אות י' אם יש לאמרו אי לאו וכתב דשב ואל תעשה עדיף, וכן כתב אחריו הרב כה"ח סופר סי' ס"ו אות כ"ג, וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ב סי' ל"ב אות ו' וח"ה סי' ז' אות ג', וכן העלה בילקו"י מהדו"ק שנת תשמ"ה מכתי"ק דמרן הגרע"י זלה"ה. ואולם מרן מלכא זלה"ה בהליכות עולם ח"א פרשת ויגש אות ו' בהערות הביא אמבוהא דרבנן שדחו את ספיקו של הבן איש חי, ולעולם מותר לענות את כל האמנים באמצע פסוקי דזמרה, ושכן סתימות האחרונים כגון מרן החיד"א בקשר גודל סי' ז' אות ל"ד והרב בית עובד אות ח' ועוד, וספיקו של הבא"ח לא דוחה פשיטות דברי האחרונים, ושכ"כ בשו"ת שואל ונשאל ועוד אחרונים עיי"ש. ועפ"ז כתב מרן הראש"ל הרה"ג ר' יצחק יוסף שליט"א בילקוט יוסף הנדמ"ח (מהדורת תש"פ) תפילה ח"ב סי' נ"א עמ' קכ"ז כתב שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הדר תבר לגזיזיה והיתר לענות את כל האמנים של קדיש "על ישראל", וכן פסק שם: "ולדינא, מותר לענות אמנים הנ"ל גם באמצע פסוקי דזמרה", וכתב שם שהוא דלא כמו שכתב בילקו"י מהדו"ק וכנ"ל.
איברא דכל הנ"ל הוא עפ"י המבואר ב"הערות" שבהליכות עולם, אך ב"הלכות למעלה" שם העלה בזה"ל: "השומע קדיש "תתקבל" או "על ישראל", נחלקו האחרונים אם באמצע פסוקי דזמרה צריך לענות אמר אחר "תתקבל" או "על ישראל" או לא. ושב ואל תעשה עדיף, ויהרהר אמן בלבו. ומכל מקום העונה אמן יש לו על מה שיסמוך." עכ"ל. ולכאו' ה"ן נסת"ר מחמת"ו ממה שכתב בהערות, ששם מספיק בצורה ברורה שאין מקום לחוש לספיקו של הבן איש חי. ועכ"פ מרן הראש"ל הגרי"י שליט"א בקי במילי דאבוה, והבין דהעיקר כמו שכתב בהערות וכנ"ל, וא"כ הכי נקטינן.
ושו"ר באור תורה אדר תשס"ו עמ' תע"ב שמביא הרה"כ שם דבהליכות עולם מהדו"ק היה כתוב גם "לעמלה" שמותר לענות את האמנים, אלא שלא מרן בעצמו כתב את ההלכות "למעלה" אלא הם נערכו עפ"י מה שכתב בהערות (עכ"פ לגבי הליכות עולם חלק א'), ואז (לפי דברי הרב הכותב שם) הבהיר מרן הגרע"י זצ"ל בע"פ שלא התכווין בהערות להקל למעשה, וממילא תיקנו במהדורא הבאה של הליכות עולם ש"שב ואל תעשה עדיף". עכ"ד שם.
איברא דבגליונות כת"י של מרן זלה"ה שנדפסו בשו"ת יביע אומר הנדמ"ח מהדורת ה'תשע"ה, ח"ב סי' ל"ב הערה ה', דחה לדברי הדוחים את ספיקו של הרב בן איש חי, והעלה שוב דאין לענות אמנים אלו, ומשמע מהדברים שם (שהרחיב להביא מדברי האחרונים יותר ממה שהביא במקומות אחרים) שהוא מהדורא בתרא יותר מההערות שבהליכות עולם. ואולם כתבי יד אלו לא נמסרו לדפוס ע"י מרן זלה"ה, וא"כ אפשר דאין כחם יפה לדחות מה שנדפס בהערות שבהליכות עולם. ומאידך בהצטרף דגם בהליכות עולם גופא ב"הלכות למעלה" השיב שלא לענות, י"ל דכן עיקר. וצ"ע.














