למי אין זכות לקבורה בבית קברות יהודי

מקורות וציונים:

בגמרא בסנהדרין דף מ"ז. איתא, אין קוברין רשע אצל צדיק דאמר רבי אחא בר חנינא מנין שאין קוברין רשע אצל צדיק שנאמר ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו.

כן פסק השולחן ערוך להלכה יורה דעה הלכות אבילות סימן שס"ב, אין קוברין רשע אצל צדיק, אפילו רשע חמור אצל רשע קל. וכן אין קוברין צדיק וכשר ובינוני, אצל חסיד מופלג. אבל קוברים בעל תשובה אצל צדיק גמור.

ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ז, יורה דעה סימן ל"ו, שם ביאר כי הדין שאין קוברים רשע אצל צדיק הוא איסורא דאורייתא, מהלכה למשה מסיני, כמו שפירש רש"י (סנהדרין מו א), ובהלכה למשה מסיני הולכים בספקה להחמיר, כמו בכל איסור תורה.

ועיין עוד שם שכתב שאף כאשר נקברה בשגגה גויה בבית קברות של יהודיים, מצווה לעודד את קרובי הנפטרים היהודים הקבורים בתוך ארבע אמות של קבר הנוצריה לפנות אותם משם לכבודם, שלא ישכנו אצל טומאה רצוצה זו. וימצאו מנוחתם כבוד בקבורתם הרחק מקבר הנכריה.

ועיין עוד בספר ילקוט יוסף הלכות אבילות שם כתב, אסור לקבור גוי או גויה בבית עלמין יהודי. ויהודי החי עם גויה, או הנשוי עמה בנישואין אזרחיים, המבקש לרכוש חלקת קבר בחיים, עבורו ועבור הגויה שחי עמה, בודאי שאסור בהחלט למכור לו את חלקת הקבר, כי לא די לו בכך שאין לו מוסר כליות לשוב בתשובה, עוד הוא מבקש בעזות מצח שאשתו הגויה תיקבר על ידו לאחר מיתתם, בבית הקברות היהודי, כדי שתשאר לו מנחת זכרון מזכרת עון. והדרך פתוחה לפניו שיקבר עמה בבית קברות נוצרי. אבל חלילה לנו להרשות דבר כזה לקבור גויה בבית קברות יהודי. ואם האיש הזה יש לו מהלכים אצל איזה כמה מחברי ועד הקהלה בחוץ לארץ, הלוחצים מאד לעשות כן, יש לקבור את הנ"ל בסוף בית הקברות היהודי בהפסק גדר ומחיצה בגובה מטר אחד.

אולם כבר כתב הבית יוסף והביאו הרמ"א להלכה בשו"ע יו"ד סימן שס"ב, כי יהודי שחטא אך לבסוף שב בתשובה נקבר לצד צדיקים גמורים.