הפחד יצחק, עמ’ תל”ז), וציפה והמתין עד שיזכה לגילוי אליהו הנביא זכור לטוב להציע לפניו שאלה זו שהרי רבים מדקדקים במצות הדלקת נר חנוכה ולא זוכים לבנים ת”ח, ולבסוף כאשר זכה לגילוי אליהו, השיבו אליהו הנביא זכור לטוב: ויש להשיב על שאלתך כדלהלן:
- הנה מצינו לעיון יעקב (עין יעקב שבת כג:), שביאר שמה שאמרו בגמרא הרגיל בנר, אין הכוונה רק להיות זהיר בהדלקת נר חנוכה, אלא הכוונה שמוזיל מכספו ומוציא ממון על נרות, כדי שבניו יוכלו ללמוד בלילה לאור הנר, הוא יזכה לבנים ת”ח[1],ושמחתי בפירושו כמוצא שלל רב[2] . ומה שאמרו הזהיר בנר שבת וחנוכה יהיו לו בנים ת”ח, נקטו ימים אלו לרבותא, כי בשבת אסור לקרוא לאור הנר, לכן צריך להיות זהיר להיות בביתו נר שיוכלו ללמוד לאורו, כגון שיזמן שומר שיפקח שלא יטו את הנרות בעת הקריאה לאורם, כמו שפסק השו”ע (סי’ ער”ה ס”ג). או בעניין אחר, עיין ביאור הלכה, (שם ס”א ד”ה לאור הנר). וכן בחנוכה שאסור ליהנות לאור הנר, יהיה זהיר להוסיף עוד נר עבור מצות ת”ת, עי”כ זוכה לבנים ת”ח, ובשאר ימות השנה שבין כה צריך להדליק הנר להאיר ביתו, פשיטא שיהיה זהיר בהדלקת הנר, שיהיו עוסקים בתורה לאורו, ונמצא שבניו עוסקים בתורה בכל לילות השנה כולן, ואז בודאי שיהיו בניו ת”ח[3].
- עדיין לא אבדה תקווה, ותמשיך להתפלל ולהשקיע בבניך היקרים, ומניין לך לדעת, אולי עוד יצמח אורם ויזכו להיות ת”ח. ואם לא הבנים אולי בעז”ה מנכדיך היקרים יזרח אורם ויהיו ת”ח ומורי הוראות בישראל, שבני בנים הרי הם כבנים.
- לך נא וראה בחיבורי “אשכול יוסף” על המועדים, בחידושים לחנוכה סימן ס”ב, שהבאתי בזה בס”ד 12 ביאורים בטעם שאין הכל זוכים לבנים ת”ח אע”פ שזהירים במצות הדלקת נר חנוכה, עיין שם דברים נפלאים, ותרווה צמאונך.
[1] ועפ”ז תירץ קושיית המהרש”א, למה גבי נר חנוכה אמרו בגמרא “הרגיל” בנר יהיו לו בנים ת”ח, ואילו גבי שאר מצוות אמר “הזהיר”? כגון הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין. וביאר שמכיון שהדלקת הנר כדי שילמדו בו בני הבית, אינו מצוה חיובית פרטית, אלא מצוה על כללות הבית, לכן נקט לשון “הרגיל”, משא”כ מזוזה וציצית שהוא חיוב על כל אדם, לכן אמר “הזהיר”, שרק הזהיר בהם לעשותם כתיקונם ולבדוק אותם שכרו שיש לו דירה נאה וטלית נאה.
[2] ולפי דרכו י”ל שלכן מדליקים ב’ נרות בכל ערב שב”ק. נר א’ לכבוד שבת, ונר א’ לכבוד ת”ת דשבת, וגם זה כבוד שבת, ולכן שפיר יכול לעלות טעם זה בקנה אחד, עם הטעם הידוע שמדליקים ב’ נרות משום זכור ושמור.
[3] ובזה ניחא כיצד שייך לקבוע סגולות שיהיו הבנים ת”ח, ואפילו סגולה גדולה ככל שתהיה, והלא הבנים לא יהיו ת”ח אם לא ילמדו תורה וישקדו בה? ברם לאור האמור ניחא, כי ע”י שזהיר בכל לילות השנה בנר של תורה, יעסקו בניו בתורה ויהיו ת”ח.
