מקורות:
ידוע ומפורסם מ"ש הרמ"א (סי' תקנ"ג ס"ב) בשם המהרי"ל בתשו' (סי' ד"ם), שנהגו שלא ללמוד תורה בערב תשעה באב מחצות היום ואילך, כי אם בדברים המותרים בט' באב, ואף כשחל ט' באב בשבת אין אומרים בו פרקי אבות. וכבר תמהו ע"ז גדולי האחרונים והנושאי כלים, שהט"ז (שם סק"ב) הקשה שהרי התירו אפי' לאכול בשר ולשתות יין, וא"כ למה נחמיר שלא ילמד משום אבילות, ושכן היה נוהג ופוסק המהרש"ל. ובתבואות שור (תענית ל.) תירץ דלק"מ דעונג שבת לחוד, ושמחה לחוד, ושאני שבת דלא נצטווינו בו על השמחה, הלכך אין ללמוד בערב ט' באב. ברם מרנא ורבנא רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה בספרו חזו"ע (ד' תעניות עמ' ר"ן), העיר לנכון שלדעת הירושלמי (פ"ק דמגילה ה"ד) וכן לדעת כמה ראשונים גם שמחה נוהג בשבת, ע"ש.
והמג"א כ' דה"ט שיכול ללמוד בדברים הרעים, ובשו"ת תשורת שי (ח"א סי' שפ"ג) דחה דקי"ל אין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ, וידוע מה שהביא הביאור הלכה מהמאמר מרדכי, שלולא דמספינא היה מתיר ת"ת אפי' בתשעה באב, דמה"ט הרוב בטלים מן התורה, וכ"פ שם המאמר מרדכי שאין לאסור ערב תשעה באב בת"ת.
והנה הרב בגדי ישע (סי' תקנ"ג) והחת"ס (סי' קנ"ו) ביארו דה"ט שד"ת משמחים אפי' לאחר שעה שלמד, וא"כ אם ילמד אחר חצות היום, יהרהר בד"ת גם בלילה ויהיה ליבו שמח בתשעה באב, ונמצא נכנס לתשעה באב בשמחה. ואולי יש לדחות טענה זו דכמו שבאכילה לא מצינו שאסרו קודם זמן האיסור, ואין מניעה במה שיאכל לשובע מצד התענית, כך אה"נ אין חשש במה שלומד לפני כן, אע"פ שיבוא לידי שמחה אח"כ, ועוד נלפענ"ד להביא ראיה לדבר דאין לחוש לזה ממ"ש בתרומת הדשן (בתשובותיו סי' מ'), שמותר להיכנס לבית הכסא מתוך הלכה שאינה פסוקה, והביא ראיה מקידושין (לג.), וביאר דאע"פ שאסור להתפלל אלא מתוך הלכה פסוקה כמבואר בגמרא ברכות (לא.), שאני תפילה שחששו שהגם שיבוא להרהר בהלכה בתפילתו, יתאמץ וירחיק הרהורים אלו וע"כ נמצא טרוד ליבו ויפסיד כוונת התפילה, וחז"ל הקפידו אף על טירדה מועטת בתפילה (עירובין סה.), משא"כ גבי בית הכסא אם טורח להסיר מליבו הרהורי תורה, אדרבה ואדרבה כן ראוי שיעשה, וא"כ כמו"כ י"ל לעניין תשעה באב, דאין לחוש שיבוא להרהר בו בד"ת דאז יסלקם ממחשבתו, וכמו בתפילה ולהבדיל בבית הכסא, ודו"ק.
גם הדרישה כתב בשם רבו המהרש"ל שפסק להתיר, וכן כתב הגר"א דחומרא יתירה היא, שהרי ערב תשעה באב אינו אסור ברחיצה וסיכה וכו', והוא הדין אין לאסור בת"ת, וכ"כ החיי אדם (כלל קל"ד אות י') ובשו"ת בניין עולם (או"ח סי' ל'), וחוות יאיר (תקנ"ג ובסי' תקנ"ד), ובחזו"ע הביא שכ"פ הגרש"ז אוערבך (הליכות שלמה עמ' תל"ח), והביא עוד משו"ת מאורי אור (חלק בן נון דף ק"ע רע"ב) דמ"ש כן רמ"א בשם מהרי"ל, כל שאין חתימת המהרי"ל בתשו', אינו מפיו, והיא תוספת תלמיד, לכן אין לאסור הלימוד אחר חצות. וכ"פ מרן החיד"א בברכי יוסף (סק"ג), ובמחזיק ברכה (סי' תקנ"ג), ובפרט לדידן דקי"ל כהשו"ע (סי' תקנ"ד סי"ט) דבשבת אפי' דברים שבצנעא מותר, וכ"פ בשדי חמד (מערכת בין המצרים סי' ב' אות ד') וכ"כ בספר טהרת המים (שיורי טהרה מערכת ט' אות כ"ד) והשיג על הכנה"ג שנמשך אחר הרמ"א.
