חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Country: ישראל

שאלה

שלום הרב

יצא לי לדבר עם גיסתי (בחורה בת 20) על אחיין שלי שיוצא לשידוכים, ושאלתי אותה אם יש לה משהו להציע לו (אמרתי לה יאללה כדאי לך תעשי כסף…). היא חשבה ואמרה לי שם של חברה, למחרת שלחה לי פרטים שלה ומשם אני קיבלתי מייל עם הפרטים והעברתי למשפחות וכו’ ובעצם כאן תם ההתערבות של הגיסה שהיא בחורה בכיתה של הכלה…

ואז שלושה שבועות פלוס אני בקשר עם שתי הצדדים קבעתי להם פגישות גישרתי ביניהם היה באמצע נפילה שכמעט והשידוך ירד ולבסוף ברוך ה’ לאחר מאמצים מרובים השידוך נסגר…

כרגע גיסתי מבקשת את החלק שלה בדמי השידוך, השאלה שלי היא מה עלי לעשות עם דמי השדכנות שאקבל והאם עלי להתחלק ובכמה עם גיסתי שהיא זו שזרקה את השם בעצם….

אציין כי הצד של החתן זה אח שלי ולי לא נעים לבקש כסף …

חשוב לי לציין שהיא מראש הציעה את הבחורה על מנת לקבל שכר רק שלא ניראה לי שהיא הייתה מצליחה לסגור את השידוך הוא היה דיי מסובך עם פערים בין המשפחות שאני בתור אישה נשואה עם קצת ניסיון ופוליטיקה ידעתי בסיעתא דשמיא לגשר ולנתב את שני הצדים …

וגם המשפחות עצמן לא היו רוצות שהיא זו שתשדך ביניהם מפאת גילה הצעיר וחוסר הניסיון, אז הם למעשה בחרו בי… וביקשו ממני לגשר ביניהם.

אשמח לתשובה

תודה רבה ויישר כוח

תשובה

שלום וברכה

בהחלט אין סיבה לשלם לגיסתך את תשלום כל דמי השידוך, כיון שכפי שציינת בשאלתך גיסתך הצעירה לא פעלה מעבר להצעת רעיון השידוך והצעתו לחברתה, אולם את עיקר השידוך וכל ההתנהלות מול הצדדים לא עשתה.

אולם מצד שני בעלת הרעיון הייתה דווקא גיסתך הצעירה חברתה של הכלה, ואילולי הרעיון לא היה ניתן לשדך בין הצדדים.

לפיכך כתבו הפוסקים, כי תשלום דמי שדכנות מתחלק לשני חלקים, האחד התשלום למציע רעיון השידוך, השני תשלום לשדכנית עבור עבודת התיאום וקירוב דעות שני הצדדים עד הבאתם לסגירת השידוך.

דמי השדכנות למציע השידוך, הוא שליש מדמי השדכנות הכולל, דמי השדכנות לשדכנית המנהלת את כל מהלך השידוך, עומד של שני שליש מדמי השדכנות הכולל.

אמנם, בנידון שלפנינו, כיון שחברתה של הכלה הציעה את רעיון השידוך רק לצד הכלה בלבד, מגיע לה שליש מדמי השדכנות אך ורק מצד הכלה בלבד.

לפיכך בנידון השאלה, לחברתה של הכלה שהציעה את רעיון השידוך מגיע שליש מדמי השדכנות שישלמו צד הכלה, ולשדכנית שעמדה מול הצדדים ותיווכה ביניהם וגם הציעה את השידוך לצד החתן, מגיע שני שליש מתשלום דמי השדכנות מצד הכלה, ותשלום כל דמי השדכנות מצד החתן, ככל שישולם.

בברכה שתזכי להקים עוד ועוד בתים בישראל, בשמחה ובטוב לבב

הרב דוד אוחיון

מקורות ונימוקים:

מתווך שהציע ונדחה ולבסוף נסגרה העסקה ע”י מתווך אחר – המתחיל מקבל שכרו

כתב הרא”ש בתשובה כלל ק”ה סימן א’, בנידון מתווך שמצא קונה לדירה, והמוכר סירב למכור לקונה זה את הדירה, ולבסוף אדם אחר הביאו את הצדדים לידי גמר העסקה, שעל המוכר לשלם את שכר התיווך למתווך הראשון. כן הביא הרמ”א להלכה בהגהתו לשו”ע סימן קפ”ה בזה”ל:

ראובן היה לו בית למכור, ובא שמעון וסרסר למכרו ללוי, ואמר ראובן שלוי שונאו ואינו רוצה למכור לו, ואחר כן מכרו ללוי ע”י אחר, חייב ליתן לשמעון סרסרותו.

מדברי הרמ”א ניתן ללמוד לכאו’ כי גם בנידון השאלה שלפנינו בה חברתה של הכלה הציעה הצעת שידוך שלא היתה מתקדמת לולי גיסתה שעשתה את הדין ודברים בין הצדדים, על הצדדים לשלם את דמי השדכנות לגיסה שהציעה ראשונה את השידוך.

אולם בפתחי תשובה חו”מ סימן קפ”ה ס”ק ב’, הביא לדברי הנודע ביהודה תניינא חו”מ סימן ל”ו, שם כתב לחדש שהאמור בדברי הרמ”א שהמתווך הראשון מקבל את שכרו, אין הכוונה תשלום כל דמי התיווך, אלא היינו שכר חלקי בתיווך, שהרי לא עשה לבדו את כל התיווך.

חילוק בין תשלום דמי תיווך לבין תשלום דמי שדכנות

עוד כתב בפתחי תשובה חו”מ סימן קפ”ה ס”ק ב’, בשם הנודע ביהודה תניינא חו”מ סימן ל”ו, שם כתב לחלק בין מכירת דירה לבין הצעת שידוך, שדווקא בתיווך דירה ניתן לומר כי על הצדדים לשלם למתווך הראשון את שכר טרחתו, מאחר ועבודת המתווך מסתכמת בקישור הצדדים זה לזה לאחר שהביא לידיעתם את נתוני המקח ומחירו. אולם עבודת השדכן לא מסתיימת עד להבאת הצדדים לידי גמר, שהרי בשידוכים יש הרבה פרטים להעביר בין הצדדים וגם את המסרים לאחר כל פגישה ופגישה ולפעמים בשביל פרט קטן מתבטל השידוך, לכן כל זמן שלא השווה אותם השדכן הראשון בכל הפרטים, עד שלא נשאר שום דבר גדול או קטן שצריך לדבר בזה, עדיין לא נגמר השידוך על ידי השדכן, ולפיכך אם השדכן הראשון רק הציע ואדם אחר גמר את ההצעה, מגיע למציע רק שכר חלקי כ’מתחיל’.

מכאן למדים אנו לנידון השאלה, שהשואלת שגמרה ועשתה את השידוך מגיע לה חלק אמצעי וגומר, ואילו הגיסה שרק הציעה את השם, מגיע לה שכר ‘מתחיל’.

כמה הוא שכר ‘מתחיל’ – שהוא התשלום למציע את רעיון השידוך

בנוגע לגובה שכרו של המתחיל שהציע את רעיון השידוך בין הצדדים, הביא הפתחי תשובה שם לדברי ספר עטרת צבי ס”ק י”ז שכתב שעל המתחיל והגומר לחלוק ביניהם שווה בשווה את דמי השדכנות. אולם כתב שראה שיש נוהגים לחלק את התשלום לשלש חלקים, מתחיל אמצעי וגומר.

אולם הביא הפתחי תשובה לאחמ”כ לדברי תשובת שב יעקב חו”מ סי’ י”ג, שכתב בנידון הדומה לנידון שלפנינו ממש, שחלק המתחיל הוא ‘שליש’. זה לשונו שם:

בנידון דין ודברים שהיה בעסק שדכנות בין המתחיל וגומרים. השיב, דבר זה תליא במנהג המדינות, ואני כאשר ראיתי המנהג בעיר מולדתי ק”ק פראג ליתן להמתחיל חלק שליש, כן נהגתי פה במדינה זו….

דאם המתחיל אף שלא היה יכול לגמור, מכל מקום הוא היה הממציא לשידוך הלז, שעל ידו נתגלה הדבר, ובאו שדכנים אחרים, או אותו צד שהיה מרוצה להשידוך מעמיד אחרים אשר דבריהם נשמעין יותר לצד השני, הן על ידו הן על ידי שום גרמא, בודאי דיש לו דין מתחיל, וזה הכלל באופן שאפשר לומר, אילולי שהיה זה המתחיל אשר התעורר לזה, לא היה עולה על דעת אחרים לדבר שידוך הלזה, אם כן ודאי מחויב ליתן להמתחיל כפי המנהג, ע”כ.

כמה מקבל ‘מציע’ שהציע רק את הרעיון רק לצד החתן או לצד הכלה

אולם בנידון שלפנינו עלינו להתבונן, האם מגיע לחברתה של הכלה תשלום מציע משני הצדדים, או שמא רק מצד אחד. שהרי גיסתה הציעה את הרעיון לצד החתן, וחברתה של הכלה הציעה את הרעיון לצד הכלה, שמא משום כך אין מגיע למציעה אלא שליש מצד הכלה.

אכן גם בעניין זה מצאנו לדברי שו”ת שבות יעקב המפורשים שכתב, בזה”ל:

ואם היה מתחיל רק אצל צד אחד, יש לו החציה היינו חלק ששית.

מבואר בדבריו, שכאשר המציע הציע רק לצד אחד, כגון בנידון השאלה שלפנינו, שחברתה של הכלה הציעה את ההצעה לחברתה בלבד, וקיבלה ממנו את הפרטים והעבירה אותם לגיסתה שהיא הציעה את ההצעה לצד החתן והמשיכה להתנהל מול הצדדים. אין מגיע לחברתה של הכלה אלא שכר מציע מצד אחד בלבד.

מתי המתחיל עיקר – ומתי אין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה

להשלמת העניין אציין בזה לדבריו הנפלאים של שו”ת שבות יעקב בהמשך התשובה שכתב לבאר אימתי אמרינן שאין המלאכה נקראת אלא על שם גומרה ואימתי המתחיל עיקר, בזה”ל:

ואף דמשמע מתשובת הרא”ש שהביא הב”י סימן קפ”ה [מחודש ב’] בסרסור [דדוקא בהיה רמאות, אבל] באין רמאות בדבר מה שלא נגמר על ידי המתחיל ונגמר על ידי אחר, אין להמתחיל כלום, נראה לי לחלק בענין המתחיל כאשר כבר פסקתי כמה פעמים. דאם המתחיל אף שלא היה יכול לגמור, מכל מקום הוא היה הממציא לשידוך הלז, שעל ידו נתגלה הדבר, ובאו שדכנים אחרים, או אותו צד שהיה מרוצה להשידוך מעמיד אחרים אשר דבריהם נשמעין יותר לצד השני, הן על ידו הן על ידי שום גרמא, בודאי דיש לו דין מתחיל, וזה הכלל באופן שאפשר לומר, אילולי שהיה זה המתחיל אשר התעורר לזה, לא היה עולה על דעת אחרים לדבר שידוך הלזה, אם כן ודאי מחויב ליתן להמתחיל כפי המנהג, מה שאין כן אם הגומרים נתעוררו מעצמם לאותו שידוך, וסוברים לפי דעתם שהם הראשונים [נראה דרצה לומר שניכר גם כן לבית דין כן, כגון שהם ממקום רחוק וכהאי גוונא], אם כן המתחיל לא עשה שום פעולה טובה בזה, הואיל שבעל דבר אינו מרוצה על ידו, ואילולי שבאו האחרים היה נשתקע הדבר, והשדכנים האחרים באו מעצמם ולא יודעים שום דבר מהמתחיל, אם כן אין שום טעם ליתן לו דבר כו’. וראיה לחילוק זה מגמרא סוף פרק קמא דסוטה [י”ג ע”ב] כו’ [דאיתא התם, כתיב [שמות י”ג י”ט] ויקח משה את עצמות יוסף עמו, וכתיב [יהושע כ”ד ל”ב] ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, אמר ר’ חמא ברבי חנינא, כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו, מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו. וקשה על זה ממדרש ילקוט תהלים [רמז תשי”ג] מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, וכי דוד בנאו והלא שלמה בנאו, אלא אמר הקדוש ברוך הוא הואיל וחשבת לבנותו כו’, ועל פי חילוק הנ”ל אתי שפיר, דגבי עצמות יוסף, בלא התחלה דמשה היה גם כן נתקיים בודאי אותו מצוה על ידי אחרים משום השבועה, רק דאמרו הניחו לו כבודו בגדולים כדאיתא התם, לכן נקרא על שם הגומר, כיון דאי לאו שקדם המתחיל, היה הגומר נמי מתחיל, מה שאין כן בבנין בהמ”ק דלא נקבע זמן קבוע לבנין, ואי לאו דהתעורר דוד אפשר לא היה מתעורר מלך אחר, כמו שלא התעורר שאול, לכך נקרא על שמו כו’]. ומזה ראיה לנידון דידן בדין המתחיל בשדכנות, דאם המתחיל היה הממציא לדבר, ואי לאו המצאתו אפשר דלא היו הגומרים מסקי אדעתייהו, ודאי ראוי לו שכר המתחיל על כל פנים, עד כאן דבריו, ע”ש.

2 תגובות

  1. אם החברה לא הייתה מציעה את ההצעה לחברתה, אלא היתה נותנת את מס’ הטלפון לגיס בלבד והוא היה מטפל בכל השידוך(כמו שאכן נעשה).
    האם גם בזה צריך לשלם שליש לגיסה?.
    נפק”מ להלכה למעשה.
    בברכה

    1. זאת שאלה טובה, אין בזה הכרעה ברורה, והדבר נתון במחלוקת בין הדיינים.
      דעתי האישית, שגם במקרה כזה יש לשלם שליש לגיסה, הואיל והיא התבקשה למצוא בחורה שתתאים לאחיין הספציפי, והיא אכן הציעה שם מתאים.
      רק במקרה שבו היו פונים אליה באופן כללי ומבקשים ממנה שם של בחורה טובה, והיא הייתה זורקת שם, רק במקרה כזה איננה נחשב מציעה,
      הואיל ולהמציא שמות של בנות טובות מהכיתה לא נחשב הצעת שידוך, הצעת שידוך היא מיומנות ההתאמה בין שני צדדים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

צור קשר

מזכירות: