מקורות ונימוקים:
כתב מרן השולחן ערוך (סימן רכז סעיף ב’) כל זמן שלא נתפזרו העבים נפטר בברכה אחת, נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לחזם, חוזר ומברך.
וכתב המ”ב (ס”ק ח’) דווקא היכא שהשמים נטהרו וזכו לגמרי ואח”כ נתקדרו שנית בעבים. אבל היכא שנתפזרו העננים על ידי הרוח אחת הנה ואחת הנה, ועדיין מעונן ברקיע, אינו חוזר ומברך.
עוד הוסיף המ”ב ע”פ הירושלמי, דדוקא באותו יום, אבל ביום אחר בכל גוונא צריך לחזור ולברך. וכ”כ הרב כף החיים (או’ יב), ובספר חזון עובדיה – ברכות (עמ’ תסו) ואפילו לא ישן בלילה, יעו”ש.