חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שאלה

שלום הרב

אישה שלהרגשתה איבדה את בתוליה, יצא לה הרבה דם, [זה לא קרה מביאה עם גבר אלא ממשחק באזור]. כעת היא נישאת, במידה ולא ראו בני הזוג דם בלילה ראשון, האם צריכה לפרוש מבעלה?

או שאין דיני הרחקה כלל?

מהו בדיוק הדין.

תודה

תשובה

שלום וברכה

כלה בתולה צריכה לפרוש מבעלה לאחר ביאה ראשונה אפילו אם לא ראתה דם.

כמו כן כלה שלא נבעלה אך נשרו בתוליה הן מחמת הזמן, הן מחמת מכה או התעסקות או פציעה וכדו’, עליה לפרוש לאחר ביאה ראשונה אף אם לא ראתה בה דם.

רק לעניין כלה שהרופאה הסירה את בתוליה במכוון, כתבו הפוסקים שאיננה צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה אם לא ראתה דם, כפי שכתב בשו”ת יביע אומר חלק ד’ יו”ד סימן י’.

בברכה

הרב דוד אוחיון

מקורות ונימוקים:

כלה בוגרת שכלו בתוליה צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה

דין כלה בתולה מבואר בשו”ע יו”ד סימן קצ”ג שצריכה לפרוש מבעלה לאחר ביאה ראשונה אף אם לא ראתה דם. ואפילו בוגרת שכלו בתוליה נחשב לעניין זה כדין בתולה, שאפילו אם לא ראתה דם צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה.

מכאן היה מקום להסיק שגם כלה שאיבדה את בתוליה, ואיננה בעולה, שיהא דינה כדין בוגרת שכלו בתוליה, וצריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה.

בפרט שהרי בגמרא בכתובות י”א: מבואר כי מוכת עץ אין לה טענת בתולים ובתוספות בכתובות ט’. ד”ה האומר כתב בשם ר”ח כי בוגרת ומוכת עץ דין אחד להם שאין להם טענת דמים, אלא רק טענת פתח פתוח.

אם כן מאחר וכלה בוגרת שכלו בתוליה צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה אפילו לא ראתה דם, מתבקש שכך יהיה הדין אף בכלה מוכת עץ שלא ראתה דם בביאה ראשונה.

כלה מוכת עץ או שהרופא הסיר בתוליה – האם צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה

אמנם נחלקו הפוסקים בדין מוכת עץ או כלה שהסיר הרופא בתולה, האם צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה כאשר לא ראתה דם.

דהנה הביא הדרכי תשובה סימן קצ”ג ס”ק ה’ לדברי שו”ת זרע אמת חלק ב’ סימן פ”ד שכתב במוכת עץ שבא עליה החתן ביאה ראשונה ולא מצא דם, שצריכה לפרוש. דמה דאמרו בפ”ק דכתובות מוכת עץ אין לה טענת בתולים אבל מ”מ לא כלו בתולי’ לגמרי מכל וכל ואין לה פתח פתוח כמ”ש התוס’ בכתובות ט’ ע”א ע”כ הלכה זו שייכת גם במוכת עץ עיין שם.

אולם מנגד בשו”ת אגרות משה יורה דעה חלק א’ סימן פ”ז כתב בנידון כלה שהרופא הוציא את בתוליה, שאיננה צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה אם לא ראתה דם בביאה. והסכים עמו מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ד’ סימן י’.

זה לשון האגרות משה שם:

נשאלתי מאחד כאשר לא היה אפשר לו לבעול ביאה ראשונה מצד שהפתח היה סתום ביותר והוצרכה לרופא שיפתח את הפתח באינסטרומענט ולהוציא הדם בתולים…

והשבתי שמותרת לבעלה ואינה צריכה ז’ נקיים וטבילה כי הרי דם בתולים הוא בעצם דם מכה ורק במה שיצאו ע”י ביאה אסרו חכמים ולא ע”י הכאת עץ ומכונות…

ואם ע”י ביאתו אח”כ ימצא דם עדין יתלה בדם בתולים ויצטרכו לפרוש עד שתספור ז’ נקיים ועד שתטבול. ואם לא ימצא דם לא יצטרך לפרוש דיש לתלות שכל הדם יצא ע”י מעשה הרופא אף אם יאמר שעשה רק פרצה דחוקה. משה פיינשטין, עכ”ל.

חילוק בין כלה מוכת עץ לבין כלה שרופא הסיר בתוליה

אכן לענ”ד ניתן לחלק בין רופא המבתק את הבתולים בידיים ופועל להסרת הבתולים, לבין דין מוכת עץ שיש לחשוש שמא לא נשרו כל בתוליה, ודמי יותר לבוגרת שכלו בתוליה.

וראיתי שכן צידד לחלק בשו”ת מנחת יצחק חלק ד’ סימן נ”ח, ואף בשו”ת משנה הלכות חלק י”ט סימן רפ”ד כתב לחזק חילוק זה וכתב בזה”ל:

והגם כי ראיתי שהביא מזרע אמת (ח”ב סי’ פ”ד) הובא בדרכי תשובה (סי’ קצ”ג סק”ה) דמוכת עץ שאמרו שאין לה טענת בתולים, מכל מקום לא כלו בתוליה לגמרי מכל וכל ואין לה פתח פתוח כמו שכתבו התוספות (כתובות ט’ ע”א ד”ה האומר), וודאי דהוצאת בתולים על ידי הרופאים לא עדיפא מעל ידי מוכת עץ, כך כתב מעכ”ג. ובאמת כי יש לדחות, דמוכת עץ שאינה מכוונת להוציא הבתולים ורק באונס נתהוה לה, ודאי מסתבר שלא כלו בתוליה לגמרי, אבל רופא המוציא לגמרי הבתולים ומתכוון, יש לומר דודאי מוציא הכל, וזה לכאורה חילוק פשוט.

כמו כן הגר”מ קראפ בספרו משמרת הטהרה סימן קפ”ג ביאור הלכה אות ד’ כתב לחלק כן, וכתב ששונה דין מוכת עץ שצריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה כפי שכתב שו”ת זרע אמת, מדין רופא שביתק הבתולים שאיננה צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה אם לא ראתה דם.

אמנם ראיתי בשו”ת קנה בושם שהביא לדברי הדרכי תשובה הנ”ל, והאריך להוכיח מדברי הראשונים שלא כדבריו וכתב שלא דומה בוגרת שכלו בתוליה לדין מוכת עץ, אלא לדעת ר”ח שהיא דעת יחידאה. ולכן העלה שבין מוכת עץ ובין רופא שביתק את הבתולים, איננה צריכה לפרוש לאחר ביאה ראשונה אם לא ראתה דם.

זה לשון שו”ת קנה בשם חלק ב’ סימן ס”ג בסוף דבריו שם:

ויצא לנו לפי”ז דאפילו בסתם מוכת עץ דעלמא ובעל אחר כך ולא מצא דם אין להחמיר בה כלל לפרוש ממנה מחמת חשש דם בתולים, דאין מקום להחמיר בזה רק עפ”י דברי השיטה מקובצת בשם הרא”ש לדעת ר”ח, ויחידאה הוא בזה נגד כל שאר הפוסקים. וכש”כ בנידון דידן שהרופא הוציא ממנה את בתוליה על ידי אינסטראמענט וגם פתח והרחיב לה את המקום, ובעל אחר כך ולא מצא דם, כש”כ דלכולי עלמא אין מקום להחמיר בה כלל לפרוש ממנה מחמת חשש דם בתולים.

ויעויין עוד בספר בדי השולחן לסימן קצ”ג שהביא בזה מחלוקת בין שו”ת זרע אמת, לדברי המהרש”א שהביא בשו”ת מנחת יצחק.

אולם לעניין הלכה לענ”ד יש לפסוק כדעת רוב הפוסקים שכתבו שיש לדמות את דין מוכת עץ לדין בוגרת שכלו בתוליה, ולא לדין כלה שהרופא ביתק בתוליה. למרות שדם בתולים הוא דרבנן, מ”מ הרי אין זה חומרא לכל החיים, אלא לביאה ראשונה ואין להקל בזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

צור קשר

מזכירות: