ישנם עצות כלליות כדי שהאדם לא יגיע למצב של כעס (כלומר עבודה תמידית במודעות ובמידות שתביא בסוף למצב שהאדם מלכתחילה לא כועס גם אם הגיע למצב ש”מעצבן”), וישנם עצות למקרים שהאדם כבר כן הגיע למצב שמתחיל לעלות לו רגשי כעס כיצד לשמור על קור רוח ולהפחית תגובות כעס אימפולסיביות. ובעהי”ת נתחיל בהצעת העצות מהסוג הראשון, ואח”כ נעבור לעצות מהסוג השני, וכל אחד יישם לעצמו את העצות שהוא יותר מתחבר אליהן:
- 1. להתרגל “לדבר תמיד כל דבריך בנחת” – זו העצת הרמב”ן ז”ל באגרתו הידועה. אדם שתמיד מדבר בנחת “עם כל אדם, בכל עת, ובכל זמן”, לא עולים בו רגשי כעס גם כשהוא מגיע למצב שעלול “לעצבן”.
- 2. לימוד מוסר בנושא הכעס – ע”י הלימוד השינון של מאמרי מוסר בגנות הכעס והמחלוקת ובמעלת השלום והשלווה, האדם מתקדש בתחום הזה וממילא נעשה גם “חסין” יותר נגד הנסיון בזה. ובספר מענה רך (בהקדמה) מביא בשם רבי ישראל מסלנט זלה”ה: “מי שרוצה לגרש ממנו מידת הכעס (וכו’), יחזור תמיד על המאמר “כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה” (עיין נדרים דף כ”ב ע”ב), עד שאם בא נסיון לידו יעמוד המאמר לנגד עיניו ויתגבר על הכעס.” עכ”ל.
- 3. יקבל על עצמו קנס שכל פעם שיכעס יתן סכום נכבד לצדקה (ספר חסידים סי’ תרנ”ו). ועצה טובה קמ”ל לזכור גם את מה שכתב בספר ליקוטי עצות ערך כעס אות ח’ וז”ל: “כעס מזיק לעשירות, וכשהיצר מסית לאדם שיכעוס יידע שבזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה של העשירות.” עכ”ל.
- 4. על האדם לנסות ללמוד בעצמו מה הן הנקודות המדוייקות שגורמים לו לכעוס, ומה מונח מאחורי העובדה שנקודות אלו כל כך מוציאות אותו משלוותו, ואם יגיע לנקודה האמיתית יבין שבאמת הכעס נובע מחמת חולשה אישית שיש לו באיזה ענין ואינו מהלך אובייקטיבי, ומודעות זו עצמה גורמת שיותר לא יכעס כל כך.
- 5. סגולה לבטל קליפת הכעס מעצמו, להתרגל לענות תמיד “אמן יהא שמיה רבה” בקול רם ובכוונה, ובעת האמירה יכוין שהקב”ה קליפת הכעס, “וזו עצה נפלאה וסגולה בדוקה ומנוסה” (כך מובא בשם הרה”ק בעל שומר אמונים זלה”ה).
- 6. הרגלי בריאות מאוזנים (להקפיד על שינה קבועה ומספקת, אכילת לחם בארוחת בוקר, וכדומה) מועילות למנוע מהאדם את הכעס (עיין למוהר”י פלאג’י בספר נפש היפה מע’ כ’ אות ס”ז, ובכמה מקומות שם).
- 7. להקפיד על טבילה במקוה תדיר, יכול להועיל להסיר מעצמו יצר הכעס (מדרש תלפיות דף ר”ט ע”ב, וספר זהר חי חלק ד’ דף קמ”ו).
- 8. להתרגל תמיד לדעת ולזכור את מאמר חז”ל בגמ’ ביומא דף ל”ח ע”ב ש”אין אדם נוגע במוכן לחבירו”, כלומר אין אפשרות לאף אדם בעולם לגרום לו צער או נזק או הפסד אם לא שהדבר נגזר עליו מאת הקב”ה. [ונכון שהאדם שציער עשה כן מתוך בחירה רעה שבחר, ולא מתוך הכרח מלמעלה, אבל מה שהוא הצליח לצער או לגרום נזק הוא רק מפני שהקב”ה כבר מראש גזר את אותו הצער, כך שאם האדם היה בוחר בטוב לא לצער את חבירו, הקב”ה היה מביא על חבירו את הצער ע”י “שליח” אחר (והאדם שבחר ברע עתיד לקבל עונשו מאת הקב”ה על זה בחר ברע, אבל ענין זה אינו קשור לניזק ואין לו לחשוב על זה כלל, חוץ מנזק ממוני שיכול לגבות בבית הדין שזה יכול לגבות בצורה אובייקטיבית ועניינית). והוא כמו לענין יציאת מצרים, שהקב”ה כבר הודיע לאברהם אבינו שיש גזירה שצאצאיו יהיו עבדים במשך ארבעה מאות שנה, אך לא נקבע איזה אומה יהיו המעבידים, ובסוף מצרים בחרו ברע להיות הם המעבידים, ולכן נענשו המצרים בעשר המכות למרות שצער השיעבוד של ישראל נגזר מראש מאת הקב”ה]. אדם שחי עם ההשקפה והמודעות הזו, לעולם לא יכעס על אחרים כי ידע שהכל מהשמים.
- 9. והדברים הנ”ל נכונים לא רק ביחס צער או נזק שנגרם לאדם, אלא גם ביחס לצפיות שיש לאדם להישגים שונים, יש לאדם לזכור תמיד שלא כל דבר הוא בשליטתו, והכל תלוי בגזירת שמים אם יזכה אי לאו, ההכרה בכך עוזרת להרפות מדברים שאין ביכולתך לשנות ובכך להפחית תסכול מיותר וממילא למנוע מצבי כעס.
- 10. “הוי דן את כל האדם לכף זכות” (אבות פרק א’ משנה ו’) – להתאמץ מהר לעלות כל מיני צדדים מדוע האדם ה”מרגיז” התנהג כפי שהתנהג, אולי היתה בזה איזה שהיא חוסר הבנה מצידו או מצידי, אולי פשוט האדם הזה לא זכה לכישרון באופן מולד (הרי האדם אינו “אשם” על רמת הכישרון שקיבל משמים), אולי הוא גדל בסביבה שהחינוך הוא שונה מהחינוך שלי, וכדומה ממחשבות כאלו לתת לנו “משקפיים” פחות ביקרותיים. כמובן שאדם שמתרגל לדון לכף זכות, הדבר אצלו הוא בנקל עשרת מונים לא לבוא ליפול מעיקרא בניסון של כעס, אבל גם אדם שכבר נמצא בנסיון הזה, יכול ע”י מחשבה מהירה “להוציא את האוויר מהבלון” וממילא להרגע. ולהבדין בין קודש לחול, גם בעולם הכללי קיים מודל הנקרא “אפרת” נגד כעס, שלפי עומק הענין מבוסס על “לדון את האדם לכף זכות” (לנטרל את הפרשנות השלילית שאנחנו נותנים להתנהלות הזולת באירוע, ובכך להסתכל על המצב בצורה אובייקטיבית יותר), ולתועלת הענין אפרט: המודל אפר”ת לניהול כעס הינו מורכב מארבעה שלבים (ראשי תיבות אפר”ת) שעל האדם להעביר במהירות במחשבתו: “אירוע – זיהוי ברור של המצב או האירוע שהוביל לתגובה הרגשית. פרשנות – זיהוי המחשבות והפרשנות שנתת לאירוע (“איזה סיבה נתתי לכך שהאדם התנהג כך”). רגש – זיהוי והבנה של הרגש שהתעורר בעקבות הפרשנות. תגובה – בחירה מודעת של תגובה שקולה ומתונה לאחר זיהוי האירוע, הפרשנות והרגש.
- 11. לעבוד על בלימת התגובה (או לכל הפחות אופי התגובה) גם אם לא עובדים על עצם רגשת הכעס: הגאון רבי אליעזר פאפו זלה”ה בספרו פלא יועץ (ערך “כעס”), כתב שאמנם קשה מאוד לאדם שכבר התחיל לעלות לו רגשי “כעס” לבלום את הרגשות האלו, מ”מ הרבה יותר קל וסביר הוא לבלום את המעשים למרות הרגשות, ולכן כתב שהעצה היא פשוט: “לשתוק”, לסגור את הפה ולא להגיב, שזה דבר הרבה יותר יישומי ובהישג יד. אם האדם עושה כן, מונע כל התוצאות הבלתי רצויות של הכעס, וגם סביר להניח שיתחיל להרגע אח”כ. וגם אם יש בכל זאת צורך לתגובה, לא יעשנה מיד אלא לתת כמה דקות ארוכות, ואז יוכל לתת תגובה הרבה יותר מחושבת ונאותה.
- 12. ועכ”פ גם אם מגיב מיד, תקפיד שתהיה תגובתך בקול נמוך מאוד, יותר ממה שהנך רגיל לדבר, ובכך צורת הדיבור תשפיע גם על הרגשות (עיין ראשית חכמה שער הענווה סוף פרק ה’).
- 13. ועצה נפלאה, כאשר הנך כועס על אדם, תתחיל לברך את האדם שהכעיסך, ולא רק בברכת “שתהיה לי בריא” (וגם זה אפשר) אלא גם מעבר לזה ברכות רבות, ועי”ז יתבטל הכעס בעהי”ת, וגם אתה עצמך תזכה עי”ז לברכות גדולות ועצומות כיון שהמשיב טובה תחת רעה לא תמוש טובה מתוך ביתו.
- 14. סגולה כאשר מתעורר בו מידת הכעס, תיכף ומיד יאמר בזה הלשון ובכל כוחו: “הכנעני החתי האמורי הפריזי החוי והיבוסי והגרגשי” (ספר ארך אפים י’ ז’ בשם רבי אלימלך מליזענסק).
- 15. בשעה שעולה בו רגשי הכעס, יכוין במחשבתו את השם הקדוש “אהיה”, ועל ידי בעזרת ה’ יתבטל ממנו הכעס (השל”ה מסכת יומא בשם רבינו האריז”ל).
- 16. גם בעת שכועס יתסכל ויתבונן באות וא”ו, שיש בזה כדי להועיל בביטול הכעס (מוהר”י פלאג’י זלה”ה בספר נפש היפה ערך כעס אות כ”ג).
- 17. אם כועס, יסתכל היטב בציצית, שכן “כנף” בגימטריא “כעס” והציצית מבטל את קליפת הכעס (עיין משנ”ב סי’ כ”ד סק”ז והוא עפ”י האריז”ל). ונראה שיש להסתכל היטב ובאריכות ובזה יועיל יותר בעהי”ת.
- 18. “תנשום עמוק” – זה לא רק ביטוי עממי עבור מי שכועס, אלא יש בזה פעולה פיזית אמיתית שגורמת להרגע. נשימה איטית מסייעת לגוף להוריד את קצב הלב ומפחיתה את התסמינים הגופניים של המתח והעצבנות.
- 19. השמחה והצחוק הם רגשות הפכיים לכעס, וממילא מבטלות אותו. בזמן כעס, תנסה להיזכר בדבר שגרם לך לצחוק, או אפי’ במילתא דבדיחותא שהושמעה לך פעם. השימוש בהומור עשוי לנטרל מצבים מתוחים ולהפוך את האווירה לקלה ונינוחה יותר. (עיין למוהר”י מולכו זלה”ה בספרו אורחות יושר פרק ט”ו).
- 20. להסתכל בפניו של תינוק מועיל לבטל את רגש הכעס (זוהר חדש סוף פרשת תרומה).
בעזרת ה’ יתברך יישום העצות הללו יעזור להתמודד טוב יותר עם כעס ולהשיג איכות חיים טובה ושלווה יותר. בהצלחה!
