כיצד יתכן אכילת חמץ בפסח?

‎‎‎

שלום וברכה, שאלה יפה וגדולה שאלת.

לענ”ד לפמ”ש הפוסקים לענין נדה הבאה  מחו”ל לארץ ישראל, שלא שמרה ז’ נקיים שלמים שהרי פחתו מעט  שעות ונמצא שלא ספרה שבעה ימים שלמים, והכריעו הפוסקים שאין לך אלא מקומו ושעתו, וכיון שעברו שבעה ימים לילה ויום אף שאינן מעת לעת, יש להקל, וכן כתב הגר”ש וואזנר בשו”ת שבט הלוי ח”ב (סימן צג), וכן דעת מורנו הגר”ע יוסף זצ”ל בספר טהרת הבית ח”ב (סימן יג עמ’ רצד). וכן דעת המנחת יצחק ח”ו (סי’ פד).

והוא הדין לענין אותו ואת בנו, וה”ה לענין שאר איסורים שהולכים אחר מקומו ושעתו.

וממילא הוא הדין להיפך כשנוסעים לחו”ל כגון לאמריקה, יש להמתין עד שיגמר שם הפסח ואין לאכול אף שמצידו כבר עברו שבעה ימים. וכן נוהגים לענין תענית ושאר דברים.

אולם יש להדגיש שאם חל עליו חובה לשמור יום טוב שני, אין לו לאכול חמץ עד שיסתיים יום טוב שני אצלו. ואפילו בן ארץ ישראל שנסע לחו”ל ודעתו לחזור תיכף לאחר הפסח, אין לו לאכול חמץ כלל ביום השמיני וכמנהג המקום, וכן העלה בספר חזו”ע – יו”ט (עמ’ קיז).