מקורות:
אופני השימוש בכח שמות ארבעת הנהרות
באמת שזה זמן זמנים זמניהם שעלתה במחשבה לכתוב בנושא הזה ממש ולא הסתייע מילתא, ובזכות הרב השואל עליון למעלה אכתוב בזה עכ"פ ב' וג' גרגירין.
הנה בנושא כח השמות היוצאים מפסוקי ארבעה נהרות שגילה המלאך למוהר"ר יוסף טאיטאצק זלה"ה (ענין שמיוחס בטעות לרש"ש, ומקור הטעות היא יען וביען כי הגאון מוהר"ר מסעוד אלחדד הכהן זלה"ה, אשר בידו היה סידור היר"א והיה מתפלל מתוכו, צירף לסידור לצורך השימוש העצמי, גם את מה שכתב מוהר"י טאיטאצק זלה"ה, ואין הדבר מפי היר"א ולא מפי הרש"ש, ועכ"פ תוכן הדברים כשלעצם הינם אמת ויציב ונכון תורת אלקים חיים ממה שגילה המלאך המגיד כנ"ל אלא שלענין היחוס נפלה טעות בדבר כאמור), ומזה נפוץ לעשות "כוס הישועות", ע"י שחורטים בחלק הפנימי של הכוס את שמות הקודש האלו. אך אם נתבונן במתק לשונו של מוהר"י טאיטאצק זלה"ה, נחזה אנן שישנם כמה אופנים של שימוש בשמות קודש אלו, וכל אופנ"י הקודש האלו אינו תואמים למנהג הכוס הנז'. ועל כן אעתיק מלשונו הזהב בדילוגים, במה שנוגע לאופן השימוש באלו השמות, וז"ל (בסידור הרש"ש ח"ד עמ' קמ"ז, ומובא גם בספר שורשי השמות כת"י למהר"מ זכות זלה"ה):
- א. "וזהו הכח ביושר ובמפרע הוי לפקוד את העקרות ולהתיר כל כישוף לפי שעה, שיאכלנו אותו האיש או האשה, וכו', ובעשותך אותן תכנס ותרא פלאי פלאות מיד, וכו'." עכ"ל. מוזכר כאן ענין של "אכילה" ושל "עשייה" ללא ביאור, ובאמת שלפי הקשר הדברים הוא כעין "פתיחה" להמשך, ובהמשך יתברר על איזה אכילה ועשייה מדובר.
- ב. "כי אפילו לשאלת חלום, תשאל בהם ומיד בהזכירך אלו הד' שמות עשרה פעמים ופסוק ויהי נועם כולו ופסוק ואני תפילתי וגו' עם פרשת שמע ישראל עד ובשעריך עם סוד אנקתם כוזו במוכסז כוזו מיד תדע תשובתך וכו'." עכ"ל (ובסוף דבריו שם הביא גם נוסח "יהי רצון" עבור שאלת החלום הנז'). שמעינן מיניה אופן נוסף שם השימוש בשמות האלו, והוא לשאלת חלום, ע"י אמירת ד' שמות הנהרות (לכאו' ללא צירופי השמות העולים מהם כיון שכתב רק ד' שמות, אבל יתכן שהכוונה היא לד' השמות עם תולדותם, אלא דא"כ לדינא תהיה מניעה לעשות שאלת החלום באופן הזה) עשרה פעמים עם הפסוקים הנוספים הנזכרים והסוד במוזכר שם.
- ג. "ואם השמות הללו תמחה במים או ביין, יעשו פלאות באיש או אשה אשר ישתה אותם. ויעצור דמע העין הדומע, ויאריך הראות ויחזקהו וישיבהו לאיתנו, ויפקוד עקרות ויסיר כל חולי וכל מכה, ויחכים ויזכור כל מה שיקרא, בעשותך האותיות כאשר דיברתי. ובראותך אלו הפלאות, אזי תאמין כי יש אלהים בישראל, כי יסירו כל מיני קדחות שבעולם בנתינתך אלו השמות מחויים כנזכר, או כתיבם בלחם על הדרך אשר הורתיך, וכו'. וסוד הנתינה הוא ג' פעמים ולרוב ד' פעמים לכל דבר שתרצה לעשות עמהם וכו'." עכ"ל. הא קמן אופן נוסף של השימוש בשמות האלו, והוא ע"י שאחרי כתיבתם בדיו על גבי דבר (לא פורט מה הדבר, וככל הנראה אין קפידא), ממחים אותם במים או ביין, ואח"כ "נותנים" (דהיינו שופכים או משקים) את המים או היין לחולה ג' או ד' פעמים. ואופן נוסף הוא ע"י כתיבת השמות על לחם, "על הדרך אשר הורתיך" (כלומר לפי הסדר המיוחד של האותיות של הנהרות כפי שכתב שם לפני כן), ואכילתו (ג' או ד' פעמים, כלומר ג' או ד' לחמים כאלו) ע"י האיש או האשה.
- ד. "ובכל יום שתזכור אותם כאשר כתובים בתורה, או בלילה על מיטתך, וגם [פסוק] ויהי נועם כולו [ופסוק] ואני תפילתי וכו', תהיה מוצלח כל אותו היום, ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח, ותכבוש הצד השמאל כולו תחת ידך, ואין מי שיעמוד לנגדך." עכ"ל. יצאנו למדין אופן נוסף של שימוש, והוא איזכור השמות "כאשר כתובים בתורה" (אולי הכוונה לקראית הפסוקים של ד' נהרות כמות שהם) בצירוף אמירת פסוקי "ויהי נועם" ו"ואני תפילתי".
- ה. "ואלו השמות חקוקים בכסף, מוחלפים כאשר אמרתי, הם טובים ומסוגלים לשמירה ולחן, ויעשו פלאות שמירה מכל מקרים רעים, ומופלאים לסוד ההצלחה בחכמה ובעושר, ובכל משלח ידיו, אין ערוך עליהם דבר גוזמה. וכל הימים היותם עליו, לא יבא לו שום חולי, ולא יקרה לו שום מקרה רע כלל. ותתמה הפלא ופלא ממה שתראה בעיניך בכח אלו האותיות, רק שתעשה בכוונה ככל אשר הוריתיך." עכ"ל. ולקחתם מפרי עץ הק"ן, אופן נוסף של שימוש, הוא חריטת השמות (בצירופיהם ה"מוחלפים") על טס כסף (לא מוזכר כוס), ואז ישא עליו את הטס, והוא כמו קמיע שע"י שנושא עליו מועיל לו לנושאים הנזכרים. אלא שכתב לזה תנאי כדי שיועיל, שצריך שיחרוט עם הכוונות אשר הורה המלאך.
- ו. "ואם תזכירם עשרה פעמים אחר ההבדלה, תהיה מוצלח בכל השבוע". עכ"ל. הרי שלך לפניך אופן נוסף של שימוש באלו השמות, ע"י הזכרתם עשרה פעמים אחר ההבדלה (לכאו' הזכרתם בצירופיהם – וזה אי אפשר להתיר, אבל אפשר להתיר עכ"פ לקרוא את הפסוקים ולכווין את השמות).
- ז. "וטוב לכותבם בכוס, ותשים בו יין, ותאמר עליו ההבדלה, ותמחה ותשתה היין, וכן תעשה בכל שבוע". אתה הראית לדעת האופן האחרון של שימוש באלו השמות, והוא ע"י כתיבתם בכוס (של הבדלה לכאו', דבכך מיירי לפני כן בסמוך) באופן ש"ימחו" ביין – כלומר שכותב אותם בדיו, ולא שחורט אותם בכוס.
העולה מהאמור לענין כוס הישועות
בפשטות אין כל תועלת במה שמכונה היום "כוס הישועות" (עם השמות חקוקים \ חרוטים)
וכלל העולה מהנ"ל, דאין כל מקור מדברי מהר"י טאיטאצק זלה"ה (שהוא הוא המקור לסגולת ארבעת הנהרות, ממה שקיבל בעצמו מהמלאך, וכל המביאים סגולה זו אינם אלא מעתיקים מדבריו או שמעתיקים ממעתיקיו) לומר שתהיה סגולה לחרוט את השמות בכוס של ההבדלה. ומה שהתפרסם לחרוט את השמות בכוס מכסף (והוא הנקרא "כוס הישועות") לפום ריהטא אינו אלא מסכת עירובי"ן, שלקחו מהאופן החמישי הנ"ל (חקיקת השמות בטס כסף כדי לשאת אותו) ביחד עם האופן השביעי הנ"ל (כתיבת השמות בכוס של הבדלה), וגם ערב רב עלה, ולא מצינו שתועיל תערובת כזו להיות לסגולה. ומ"מ אם יקח עמו את הכוס בכיסו לכל מקום, אז לכל הפחות יקיים את האופן החמישי הנז', דכוס לא גרע מטס, כל עוד שהוא מכסף, ואולם יש לזכור דבאופן החמישי מוזכר להדיא "רק שתעשה בכוונה ככל אשר הוריתיך", שצריך החורט לדעת ולהבין ולכוון את הסודות שלימד המלאך בעת חריטתו (ואולם י"ל דהכוונות בזה אינם לעיכובא אלא ליתר תועלת, אם כי הלשון "רק" לא משמע כן). ועכ"פ לענין לשתות מכוס כזה בהבדלה, כאמור אין מקור לומר שתהיה בזה סגולה (ולכל היותר יש בזה גדר "אם לא יועיל לא יזיק").
וכ"כ הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א בספר שארית יעקב על ברכות דף י' ע"ב, דמה שעושים היום כוס כסף עם שמות הנהרות חרוטים עליו, הוא טעות בהבנת הנקרא של דברות מהר"י טאיטאצק זלה"ה. עיי"ש. וכן בספר אור לגויים פרק י"ג כתב אודות "כוס הישועות", ש"אין בכוס זו סגולה כלל", וטעמו ונימוקו על דרך הנ"ל דאינם ממחים את הכתב ביין, וגם משום המוכנה החורט את השמות ואין בזה הכוונות שכתב מהרי"ט שצריכים לכווין, וכל שכן אם עושים במפעל של גוים בסין וכיו"ב עיי"ש.
ספרים הסבורים שבכל זאת יש תועלת בכוס עם חריטת השמות
ומ"מ ישנם ספרי סגולות, שהזכירו ענין הכוס והשמיטו את הצורך למחות את השמות, והכל בשם מהר"י טאיטאצק זצוק"ל, והם ספר רפואה וחיים מירושלים דף מ"ה ע"א (וז"ל: "וטוב לכותבם בלוח. ותשים בו יין ותשתה וכן תעשה בכל שבוע" עכ"ל), וספר אדון הנפלאות ערך "נהרות" (וז"ל: "ואם תכתבם בכוס של הבדלה, ותתן בהם יין ותאמר עליהם הבדלה ותשתה, תחכם ולא תשכח שום דבר ויוסיפו לך דעת ותבונה ויהיו פניך מאירות, וכן תעשה בכל שבוע ותראה נפלאות נוראות וכו'." עכ"ל). ולא ברור זאת מנא להו[1], שהרי בפשטות אין כמה גירסאות בכתב היד בזה, שכן כתב יד הידועה הוא מה שצירף מוהר"ר מסעוד אלחדד זלה"ה הנז' לסידור היר"א, וגם בספר שורשי השמות לרמ"ז מוזכר כמו שהוא לפנינו בסידור היר"א הנ"ל, ובספר המלאך המשיב ליקוט הב', ועוד. (וחלקי דברים מביא גם מוהר"א חמווי זלה"ה בספר לדרוש אלקים שער ה' פ"ג סי' י"ד אבל לא ממה שנוגע לנ"ד).
ואה"נ שיתכן שהיו מקובלים מאוחרים יותר, שהבינו את עומק ענין כח שמות הנהרות, וחידשו מעצמו שאפשר לשלב בין הפעולות, ולעשות חריטה בכוס (ועי"ז נעשית הסגולה פשוטה יותר, שהרי כדי למחות ביין צריכים לכתוב בכל מוצאי שבת מחדש), אבל קשה לומר כן שהרי אפי' מרנא הגאון בעל הבן איש חי זלה"ה שהיה מגדולי המקובלים של הדורות האחרונים כתב על אודות סגולת ארבעת הנהרות (לענין כתיבת השמות בקלף ומחיקתם ביין של הבדלה) בשו"ת תורה לשמה סי' תקי"ג בזה"ל: "סגולה זו לא ידעתי מה היא ומה שורשה וטעמה ואיך נשיב דבר חכמה על הסגולה והיא נעלמה". עכ"ל (אם כי אפשר שכתב כן מפני שספרו כתב בהסתר כאילו הוא ספר קדום ואז לא היה אמור להיות ידוע כת"י הנז', והבן). ועכ"פ גם אם נאמר שיש מקום לשלב בין אופני הפעולה וכנ"ל, אי אפשר לייחס סגולה כזו למהרי"ט (וכל שכן לא לרש"ש כפי שיש מייחסים אותה). וצ"ב.
ובשו"ת דברי יצחק סי' ז' כתב ששאלו את זקן המוקבלים מוהר"ר יצחק כדורי זצ"ל "מה שיש היום גביע כסף עם שמות הנהרות של הרש"ש, שנעשה במכונה, האם יש בו סגולה", והשיב בע"פ תשובה בזה"ל: "יש בו קדושה" עכ"ל (ומשמע דפשיטא דאילו היה עשוי בעבודת יד, היתה בו סגולה, וכל השאלה היא רק מצד שנעשה ע"י מכונה, ועל זה נקט דאין בו "סגולה" גמורה, ובוודאי לא הסגולה הנפלאה של מהר"י טאיטאצק זצ"ל, אבל יש בו "קדושה", ומשמע לפי ההקשר דאם יש קדושה מן הסתם משפיע במשהו).
וראה גם להרב המו"ל של ספר מלאך המשיב בעמ' כ"ד, כתב ש"כוס הנהרות" הוא סגולה שהיתה מקובלת על הגר"י כדורי והר"ש דרזי זצ"ל [ובפשטות כוונות לכוס שהשמות חרוטים בו שהוא המצוי כיום]. ובספר הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' ש"ע מובא שהאדמו"ר מערלוי הרה"ג ר' יוחנן סופר זצוק"ל היה מקפיד להבדיל כל גביע שבו שמות הנהרות חרוטים בכוס. וכן נהג הבאר יעקב מנדבורנא זלה"ה כמובא בגליון מרי"ח ניחוח גליון שס"ט[2]. וכן המקובל הרה"ג ר' יוסף שני שליט"א בספר תולדות מנחם עמ' קס"ו כתב שיש "מסורת" לעשות כוס כסף עם שמות הנהרות חרוטים בו, ולשתות בו יין או מים, עיי"ש. ובאוסרי לגפן ח"י עמ' ש"ט סי' ק"ב מתבאר שגם המקובל מוהר"ר חיים אבישלום הכהן (ה"חלבן") זצ"ל היה מחזיק מסוגלת גביע הנהרות (ובפשטות מיירי שם בכוס הנפוץ היום שהוא בחריטה כנ"ל), שכל זה כתב שגם מי ששמע את הבדלה ממי שמבדיל עם גביע הנרות, יש לו שייכות ג"כ לסגולה. וראה היטב בדברי הגר"מ אליהו זצ"ל בספר מאמר מרדכי שבת ח"א פי"ז סע' ל"א דמשמע דניחא ליה בענין זה של כוס שחקוקים בו שמות הנהרות (ואינו מוכח).
וכן בשו"ת ויזרע יצחק ואעקנין סי' נ"ה אע"פ שהעתיק בארוכה את לשון ספר שרשי השמות, נקט דמכאן מקור דמועיל שפיר כוס עם חריטת השמות, ורק העיר שצריך שהחורט יהיה אדם ירא שמים ולא ע"י גויים סינים. עיי"ש.
דרכים ללמד זכות על הסוברים שיש תועלת בחריטת השמות בכוס
והרה"כ בקובץ אור ישראל גליון ל"ו עמ' רל"ב בא העיר"ה ג"כ שבמכתבו של מהרי"ט אין מקום למה שנקרא כיום "כוס הישועות", ושם בהערה הביא ששמע דרך ללמד זכות על הנוהגים כן, והוא מפני שבכל פעם שממלאים את הכוס ביין הלא מתמלאים האותיות החקוקים מאותו יין וא"כ הרי זה כמי שנכתב עכשיו, ואח"כ שותים המשקים הללו שהיו בתוך האותיות הרי זה כממחה את האותיות בתוך היין. וכתב שם לערער על ישוב זה, דא"כ בכל פעם שממלא את הכוס יצטרכו לכווין את כל הכוונות של הצירופים, שהרי זה כמי שכותב כעת, עיי"ש. ולפקצ"ד אם משום "ישוב" אתינן עליה, אין בזה קושיא כל כך, די"ל דעושים כן על דעת המכוונים באמת, ואז אע"פ שלא מועיל לגמרי כאילו כיוון ממש כל הכוונות לפוטרות מ"מ יש בזה עכ"פ מן התועלת, ונ"מ דמי שמשתמש ב"כוס הישועות" אע"פ שלא עושה את הסגולה כתיקנה מ"מ עושה בזה משהו ואינו בחסיד שוטה בעלמא. ועכ"פ הדברים מחודשים מאוד. וראה גם לידידינו הגר"פ זביחי שליט"א בספר מזהב ומפז ח"ב עמ' רפ"א שכתב ג"כ ליישב על דרך הנ"ל שהיין נכנס לתוך האותיות החרוטות בכוס וכו', וכתב "וכן נהגו רבים וכן שלמים", וכי הוא עצמו ג"כ נוהג כן עיי"ש (ומ"מ בספרו תשית לראשו עמ' ער"ה, רפיא בידיה טפי עיי"ש).
[ומה שכתב שם בקובץ אור ישראל לקרוא ערער גם מצד שחריטת השמות היא ע"י מכונה – הנה בוודאי דיש בזה גריעותא נוספת, אך דוקא לפי הישוב שהזכיר דמה שהיין נכנס לתוך החורים נחשב כתיבה, א"כ לא איכפת לן כלל שנעשה ע"י מכונה ואפי' ע"י גוי, כי הכתיבה היא בכך שממלא את היין וזה נעשה בכח גברא ע"י יהודי. ועכ"פ גם לפי מה שכתבנו בתורת ישוב דאותם המשתמשים בכוס זה מסתפקים בסגולה מועטת מצד שעושים "על דעת המכוונים", הכי נמי י"ל דאם יהודי מפעיל את המכונה על דעת המכוונים, לדעת הסוברים דמצה וציצית כשרים ב"לשמה" כזה, הכי נמי דיש מקום לומר שיש קצת סגולה בכוס כזה].
ושמעתי באומרים לי (וכ"כ ג"כ בשו"ת מרכבות ארגמן ח"ו סי' ח') שיש ליישב באופן דומה, דמה שכתב מהרי"ט "ותמחה" היינו תכסה את האותיות החקוקות ביין, ורוצה לומר שהסגולה פועלת רק כאשר הכוס מלאה. והגרי"מ מורגנשטרן שליט"א הנ"ל הביא לישוב זה, כתב לדחותו בכח ואלו, כי אין הלשון סובלתו למי שרגיל בלשונות כתבי קבלה מעשית, עיי"ש.
ספרים המערערים באופן כללי על כח סגולת השמות של ארבעת הנהרות
והגרי"מ הלל שליט"א בסדר פדיון נפש עמ' ע"ד כתב לערער על עצם הנושא של סגולת ד' נהרות, מחמת שאינו מקבלת האריז"ל, וכתב וז"ל: "ואני אין לי יד ועסק בשמות ובקמיעות, ובפרט בדבר שאין לו מקור נאמן בכתבי האר"י זלה"ה. ולדעתי, התפלה לה', וסדר פדיון הנ"ל, הם הם הדברים המועילים לכל נצרך לישועה, ודי בזה." עכ"ל. [ולכאו' הפריז על המידה, כי אין הנידון כאן על כיצד לכוין בתפילה וכיו"ב אלא לענין סגולה בעלמא, ומנהג כל חכמי ישראל בדורי דורות להשתמש בסגולות גם אם אינם מוזכרים באריז"ל וברש"ש ואכמ"ל].
ובשו"ת מרכבות ארגמן שהבאנו לעיל כתב ג"כ לערער על עיקר הסגולה של הנהרות, אך מטעם אחר, מפני שכידוע בעל הקבלה המעשית עושים שינויים בשמות הקודש כדי שלא כל אחד יוכל להשתמש בשמות, וגם כאן כיון שלא שמענו מי שיועיל לו כל כך כוס הישועות (שהרי בכתבי מהרי"ט כתב פלאות עצומות על כח שמות אלו כדי לרפאות את כל החוליים שבעולם וכו') א"כ בעל כרחין דמה שיש בידינו הכל הוא שיבוש בעלמא ותו לא. עיי"ש. [ואולם לפי מה שכתבנו לעיל בדלותנו, שהמשתמשים ב"כוס הישועות" מתכוונים לעשות בו שימוש "על דעת המכוונים" שיהיה קצת לסגולה ומעיקרא אין הו"א שתהיה בזה הסגולה המלאה, א"כ מובן שאין רואים בזה כל אותם הפלאים, ומה גם דבפעולה של הכוס כתב מהרי"ט להדיא שהוא רק ש"טוב" לעשות כן, ולא על זה נכתבו כל ההבטחות, ואילו ההבטחות נאמרו על מי שעושה פעולות שכוללות כוונות ואמירת השמות, מה שבין כה אי אפשר לעשות, וממילא אין הכרח שגם בזה השמות הם משובשים, ובפרט שמהרי"ט שם האריך לבאר כיצד יוצאים כל השמות האלו].
הערות:
- ואגב בשני הספרים הנ"ל כתבו להזכיר את הנהרות ד' פעמים אחר ההבדלה, ואילו בכל שאר המקורות בשם מהרי"ט כתוב לומר י' פעמים אחרי ההבדלה.
- ואולם מחבר הגליון הגרני"ח אבוחצירא נר"ו, בגליון שצ"א, כתב דאין בכוס הישועות שום סגולה ומי שאומר לרבים (אפי' לצורכי התרמה, כדי שיחתמו הוראות קבע וכיוצא בזה) שיש בכוס הזה סגולה נפלאה ועל סמך זה מקבל כסף, הרי זו הונאה, עיי"ש.
