חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב אליהו בחבוט ברכת אברהם משיב כהלכה

שאלה

שלום וברכה. אני מחפש לדעת מה הם הימים המסוגלים בשנה לקיבול תפילות. ומצאתי בזה מה שליקט המקובל הריא”ז מרגליות זצ”ל בשנת תש”א בספר בשם “מאמר עת רצון”, ושם כתב להעלות על הכתב כל הזמנים של עת רצון, ואלו הן הימים (בתוספת מה שזיכני ואי”ה יזכני השי”ת לגלות עוד ממקורות נוספים ובדיבוק חברים):

  • חצות לילה
  • עלות השחר
  • בבוקר
  • הוצאת ספר תורה
  • ימי שני וחמישי
  • תפלת צבור
  • נשיאת כפיים
  • בעת תפילת חכמים וצדיקים
  • צלותא דחשאי
  • נפילת אפים
  • תפילת מנחה
  • מוסף של שבת
  • מנחה של שבת [ראה בפירוש אדר הזהר על האדרא רבא דף נ”א]
  • שביעי של פסח
  • שבעה ימים אחר פסח שני
  • מראש חודש אלול עד יום הכיפורים
  • עשרת ימי תשובה
  • נעילת יום הכיפורים
  • הושענא רבא
  • יודעי העתי”ם שיש בהם עת רצו”ן. עיין ר”ה (דף י”ז:) עתים לטובה, עתים לרעה, ואיתא בזהר (חלק ג’ דף נ”ח, א) זמנין את קמי קב”ה [בזעיר אנפין] לאשתכחא רעוון [שפע הכתר בעל הרצו”ן, אור החמה שם], ולאשתכחא ברכאן, ולמתבע בעותי, וזמנין דרעוון לא אשתכחן וברכאן לא מזדמנן, ודינין קשין מתערין בעלמא, וזמנין דדינין תלין(תלי מצד האמצע ולא דינא, שם).
  • השעה התשיעית של החודש התשיעי.

ורציתי לדעת אם ידוע לכבודו ימים נוספים (מעבר לנזכים לעיל) שהם עת רצון לקיבול תפילות. תודה רבה.

 

תשובה

שלום וברכה.

כן בהחלט שישנם עוד הרבה זמנים מסוגלים, וסל”ח נא ביד תסל”ח כי אכתבם בחותה על גחלים כי אפס הפנאי.

מידי שבוע, ישנה מסורת בידי חלק מהמקובלים, ששעתיים לפני עלות השחר ביום שבת הוא עת רצון מיוחד מאוד לקיבול תפילות. ולדעת כמה מגדולי החסידות, כל מוצאי שבת הוא ג”כ זמן מסוגל לקיבול תפילות.

ולגבי ימי החודש (כלומר ימים בתוך החודש שהם מסוגלים בכל חודש וחודש), נביא בזה ממה שמובא בספר נפלאים מעשיך למוהר”א חמוי זצ”ל, אשר הועתק (תוך כמה השמטות) בספר סגולות ישראל ליפשיץ (ואחריו עוד רבים), ולהלן עם כמה הוספות מספרים אחרים:

א’ בחודש: יום טוב מאוד, ומסוגל לקריאת תהילים. (ובספר נפלאים מעשיך הנז’ מוסיף שיום זה מסוגל מאוד לקיבול תפילות ובעיקר אחר חצות היום, ומשמע גם ערבית אבל לא ברור אם של תחילת יום א’ או של מוציא יום א’). יום ב’ בחודש: ביום זה תפילה בכוונה בהנץ החמה מסוגלת להתקבל (נפלאים מעשיך). יום ו’ בחודש: מסוגל לקרוא את כל התהילים (ובפרט מחצות היום ואילך – שימוש תהילים כהן). ח’ בחודש: “יום זה טוב לכל ענין, וסגולתו נשגבה מאד למי שהוא בצרה, כגון בנים חסרון כיס זיווג וכיו”ב, וטוב לזה שיקרא פרשת העקידה שבע פעמים לפני תפלת מנחה ואחריהן יאמר פטום הקטורת ג’ פעמים בכוונה עצומה ויתפלל מנחה בכוונה וישאל שאלתו והשומע תפלה ישמע תפלתו”. יום ט’ בחודש: סגולת היום הזה היא באשמורת הבוקר שבה שערי רצון פתוחים. יום י”ב בחודש: אם יתנהג בתכלית הטהרה בטבילה ותענית ביום זה יקרא אל ה’ והוא יענה בעה”י. יום י”ד בחודש: מומלץ מאד ללמוד ביום זה חומש דברים עם ספר חמישי בתהלים ואח”כ יבקש מאת ה’ יתברך מה שלבו חפץ. יום י”ט בחודש: מסוגל לקיבול תפילות. ואם יקראו בו כל תהלים בצוותא ואח”כ יקראו ביחד פרשת העקידה – מה שיבקשו מהשם יתברך יקבלו בע”ה תוך שלשה ימים. יום כ”ב בחודש. אחר חצות היום אם ירבה בלימודים ובתפילה הוא מסוגל לקיבול התפילה (נפלאים מעשיך). יום כ”ז בחודש: מסוגל לתפילה, ובפרט מחצות ואילך הוא עת רצון. יום כח,כט,ל: מעלת התהילים בהם היא נשגבה.

גם מידי חודש זמן אמירת ברכת הלבנה הוא זמן קבלת פני שכינה וממילא מסגול לתפילה.

ועתה נביא ג”כ ימים המסוגלים לפי מעגל השנה (כמובן נדלג על ספרים שכבר הזכרתם בשאלה):

  1. יא תשרי – דעת מרן הגרע”י וחכם שלום זצוק”ל שהיום (מוצאי כיפור) הוא מסגול ביותר לברך (וממילא ה”ה להתפלל) כיון שכעת נקיים מהחטאים (וכידוע מה שכתב כיו”ב החבי”ף לענין מוצאי יוהכ”פ).
  2. כל ימי חג הסוכות הם ימי חסד עילאה ומסוגלים לקיבול תפילות, ובפרט בסוכה יחד עם האושפיזין.
  3. כב תשרי – שמיני עצרת, שכתב בזוה”ק פרשת צו דף ל”ב ע”א שכל מה שמבקשים היום מתקבל: “ובההוא חדוותא לא משתכחי במלכא אלא ישראל בלחודייהו, ומאן דיתיב עם מלכא ונטל ליה בלחודיה כל מה דבעי שאיל ויהיב ליה” (כפי שהאריך בזה במועד לכל חי להגר”ח פלאג’י סי’ כ”ה אות א’).
  4. יז חשוון – כתב מוהרח”ו זלה”ה בספר לקוטי הש”ס ריש מסכת תענית וז”ל: “ביאה ראשונה שהיה לישראל עם רחל פנים בפנים מבריאת העולם, היה ביום שמיני עצרת, בסוד משיב הרוח ומוריד הגשם, וזה היה ע”י חביטת הערבה וכו’, ואינה מתעברת מביאה ראשונה עד י”ז במרחשון שהיא ביאה שניה ואז יבוא המטר וכו’.” עכ”ל. וכתב ע”ז הרב בעל שו”ת מנחת אלעזר ממונקטש זלה”ה בספרו שער יששכר עמ’ תכ”ו, וז”ל: “הרי מפורש כי יום י”ז מרחשון הוא יום נשגב, מעין שמיני עצרת” עכ”ל.
  5. א כסלו –מובא בשם החת”ס (ועוד) שהיום הוא בחינת יוהכ”פ, וכן המגיד מטשרנוביל אמר ששמע בשמים שיש ביום זה רעש גדול כי הוא יום כפרה לישראל כבחינת יוהכ”פ.
  6. ו כסלו – בפסיקתא דרב כהנא נאמר שראויה היתה שמיני עצרת של חג הסוכות להיות נ’ ימים אחרי חג הסוכות דומיא דחג השבועות שהוא נ’ ימים אחרי פסח. והיינו שהיום יש כעין בחינת שמיני עצרת. [וכן היה שגור בפומיה דהרה”ק בעל דברי יחזקאל שרגא זצ”ל כל שנה, והוא נפטר היום].
  7. יט כסלו – בשו”ת מן השמים כתוב שהיום יום בשורה.
  8. ימי חנוכה – “אנחנו מקובלין מרבותינו הקדושים דחנוכה היא זמן קיבול תפילות [יותר] מכל ימים הנוראים.” עכ”ל הרה”ק רבי ישראל דוב בער גלרנטר זצ”ל אב”ד דק”ק סטפנשט זיע”א בספרו רביד הזהב פרשת וישב.
  9. ח טבת – אם היום חל ביום שני בשבוע, הוא יום קדוש מאוד (רבי אליהו מאני זלה”ה)
  10. ט”ו שבט – “ט”ו בשבט מסוגל לרפואות הגוף והנפש ולישועה ולנחת דקדושה” (תורת איש בשם המגלה עמוקות זיע”א). והגאון מוהר”ח הכהן זלה”ה בספרו טור ברקת כתב דט”ו בשבט הוא בחינת ראש השנה לכל ישראל כי האדם עץ השדה. ורבי ישראל מרוזין היה אומר שביום ט”ו בשבט יש התחדשות כללית בבריאה ובאדם.
  11. א אדר – בשנה מעוברת, ראש חודש אדר שני הוא גבוה מאוד לפי האריז”ל כי מרכז בו את הכח של כל החודשים, ושמענו שהחת”ס בדרשותיו כתב שביום זה כל הבתי מדרשות לא ילמדו אלא יתפללו.
  12. יג אדר – תענית אסתר, יום המסגל לבקשה עפ”י קב הישר. [וז”ל קב הישר פרק צ”ז: “כי יום זה הוא המסוגל מאוד שיקובל תפלתינו בזכות מרדכי ואסתר, וכל מי שצריך רחמים על איזה דבר שהוא צריך להתפלל, יקח פנאי לעצמו ביום התענית אסתר ויאמר תחלה מזמור כ”ב בספר תהלים “אילת השחר” ודרשו חז”ל דאסתר היתה נקראת אילת השחר, ואח”כ ישפוך שיחו לפני ה’ ויבקש בקשתו, ויזכיר זכות מרדכי ואסתר אשר בזכותם יעתר לו הקב”ה ויפתח לו שערי רחמים ותקובל תפלתו ברצון.” עכ”ל].
  13. יד אדר א’ – פורים קטן ג”כ מסוגל לקיבול תפילות כפי שנבתאר במקום אחר.
  14. יד אדר – פורים דפרזים. “כל הפושט יד נותנים לו”. כתב בספר סגולת ישראל מע’ פ’ אות ד’ בשם תלמידי הבעל שם טוב זיע”א ש”כל הפושט יד נותנים לו” הוא נכון גם כלפי שמיא, שביום פורים אנחנו יכולים לבקש מהקב”ה בקשות והוא יתן לנו בלי לבדוק אם אנחנו ראויים או לא.
  15. ט”ו אדר – פורים דמוקפים. “כל הפושט יד נותנים לו” כנ”ל.
  16. כה אדר – היום הוא יום גדול כי הוא כנגד כ”ה אלול למ”ד שבניסן נברא העולם (ובזוהר כתוב שאלו ואלו דברי אלקים חיים כי בניסן עלה המחשבה).
  17. א ניסן – ראש ראשי החודשים.
  18. י ניסן – השל”ה כתב שיום י’ בניסן מכוון כנגד יוהכ”פ (אבל אפשר לפרש שכוונת השל”ה ששבת הגדול ואכמ”ל). וממילא מובן מאליו שהוא יום מסוגל לתפילות, ובפרט על הגאולה כפי ש כתוב בספר מגיד מישרים שאמר המגיד לבית יוסף, שביום י’ בניסן תהיה בשורת הגאולה.
  19. כל ימי הפסח מסוגלים מאוד לתפילה, כי הם ימי חסד תתאה.
  20. ח אייר – אם היום נופל ביום שני בשבוע, הוא יום קדוש מאוד (רבי אליהו מאני זלה”ה).
  21. יד אייר עד כ”א אייר – כתוב בזוהר פרשת בהעלותך שמהיום עד שבעת ימים יש עת רצון: “וכל אינון ל’ יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה, מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי, כרוזא כריז כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה, אימתי כרוזא כריז בארבעה עשר לירחא תניינא דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן, מכאן ולהלאה ינעלון תרעי, ועל דא פסח שני ע”כ”. ובספר שומע ומוסיף (להגר”ש דבליצקי זצ”ל) עמ’ י”ט כתב בשם פתחא זוטא, שבאלו השבעה ימים השערים פתוחים לקבל את אלו שלא זכו עד עכשיו, ונעשה אינו זוכה כזוכה, ועוד כתב הגר”ש דבליצקי, דבימים אלו כדאי להתפלל בכותל המערבי מפני ששם הוא שער השמים וכיון שבימים אלו השערים פתוחים א”כ יש בזה כח גדול לקיבול התפילות שלא יחזרו ריקן עיי”ש.
  22. כט אייר – יום המסוגל לתפילה על הילדים עפ”י חמד ימים והשל”ה הקדוש.
  23. ד סיון – בתיקוני זוהר כתוב שביום ד’ סיון תהיה הגאולה.
  24. ו סיון – שבועות, הילולא דדוד המלך ע”ה, מסוגל מאוד לתהילים.
  25. ט סיון – היום הוא היום התשיעי של החודש התשיעי אם סופרים מראש השנה (ויש צד גדול לספור דוקא מראש השנה, מפני שכל הסגולה נאמרה כהמשך מהיובל, ויובל הוא לפי תשרי ואכמ”ל).
  26. כג סיון – כתב הגה”צ מורמנ”נ ממאקאווא זצ”ל שהיום הזה מסוגל לנסים ונפלאות כבימים ההם והטעים את עפ”י הפסוק “ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך מלכו של עולם וגו”‘ והנה כי כן הדת נתנה בשושן הבירה ומרדכי יצא מלפני המלך, והיינו שהיום ניתן לבקש מהקב”ה הטוב בעיניכם.
  27. י אב – כתב בספר זכר דוד מודינה שהיום אין השטן מקטרג ויש הארת יום הכיפורים.
  28. ח אלול – אם היום נופל ביום שני בשבוע, הוא יום קדוש מאוד (רבי אליהו מני זלה”ה).
  29. כה אלול – יום התגלות חמישה חסדים, וראה מה שכתב בזה הגרי”ח זצ”ל בספרו לשון חכמים ח”א סי’ ע”ז.

וחוץ מכל הנ”ל, כל יום שיש הילולא של צדיק, הוא יום מסוגל לקיבול תפילות בקברו של אותו צדיק. וכן עפ”י רבינו האריז”ל כל ערב ר”ח ויום ט”ו לחודש הינו מסוגל להשתטחות (ותפילה) על קברות הצדיקים.

וכל הנ”ל הם ימים המסוגלים באופן כללי לתפילות. אך ישנם ימים שמסוגלים ביותר לתפילה על הגאולה דייקא (כגון עשרה בטבת עפ”י החת”ס שהוא יום הדין של הגאולה – וכיוצא בזה), והבאנום בספרי הקטן יפרח כשושנה פרק ב’ ענף ד’, קחנו משם.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

צור קשר

מזכירות: