מקורות:
בשולחן ערוך (אורח החיים סימן זה סעיף יט) בהמה שנפלה לאמת המים מביא כרחם וכסתות ונותן תחתיה. ומשמע דאין לטלטלה בידיים ואע”ג שגם ביטול כלי מהיכנו הוי איסור דרבנן, מכל מקום אין לדמות השבותין זה לזה, וכמ”ש המגן אברהם והמשנה ברורה (ס”ק ע).
אלא שיש פוסקים שמקילין אפילו להעלותה בידיים וכ”כ האליה רבה (ס”ק יח), וע”ע בגר”ז (סעיף כו). וכל שכן על ידי גוי.
ונראה שאפילו על ידי קטן יש להקל, שהרי כל שיש התירו אפילו לגדול לכתחילה, על ידי קטן אין לאסור. וכ”כ הבית יוסף (סי’ רסט).
ובנידון דידן שהוא כלב ‘מחמד’, וייעד אותו לנוי ולמשחק יש להתיר אפילו לגדולים במקום צער בעלי חיים, שהרי נחלקו המהר”ח אור זרוע (סי’ פב) והרא”ש (שם סי’ פג) גבי ציפורים העשויים לנוי, ואע”ג שדעת הרא”ש להחמיר וכן ההלכה, מ”מ במקום צער בעלי חיים יש להתיר, וכמ”ש הגרש”ז אוירבך ומרן הרב עובדיה בספרו חזו”ע ח”ג (עמ’ קכב, וח”ה עמ’ קט).
ועוד דהוי ספק ספיקא, שמא במקום צער בלעי חיים מותר אפילו על ידי גדול בידיים וכמ”ש הא”ר ואת”ל כהחולקים שמא כשעשוי לנוי ולשעשוע לא גזרו עליו וכדעת מהר”ח אור זרוע.
