מקורות ונימוקים:
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה – אסור לטלטל בו
פסק מרן השו"ע או"ח סימן שנ"ח סעיף א' בזה"ל:
כל היקף שלא הוקף לדירה, כגון גנות ופרדסים ובורגנים שאינם עשוים אלא לשמור בתוכן, אסרו חכמים לטלטל בתוכה יותר מד' אמות אם הוא יותר מסאתים.
טעם האיסור הוא גזירה דרבנן, שגזרו לאסור לטלטל בתוך שטח זה למרות שהוא רשות היחיד מדאורייתא, כיון שמדובר בשטח גדול שלא הוקף לדירה שהוא דומה קצת לרשות הרבים וכרמלית, גזרו חכמים שלא לטלטל בו כמו שאסור לטלטל ברשות הרבים או כרמלית, עיין משנה ברורה ס"ק ה'.
האם עמק הצבאים נחשב קרפף שלא הוקף לדירה?
אמנם צריך לדעת כי על מנת להגדיר מקום מגודר כקרפף שלא הוקף לדירה יש צורך שההיקף ייעשה שלא לצורך בני האדם או תשמישיו, כפי שדייק מרן השו"ע בלשונו או"ח סימן שנ"ח סעיף א', שהיקף שלא לדירה היינו דווקא כגון גנות ופרדסים ובורגנין 'שאינם עשויים אלא לשמור בתוכן'.
אולם עמק הצבאים איננו מקום המיועד לשמירת הצבאים, שאם כן היו עושים זאת שלא במקום יישוב כלל, שהרי כך גם ייטב לצבאים יותר לחיות בחיק הטבע ממש. אלא הוא מקום שהוקם במיוחד בתוככי העיר בהשקעה גדולה, כדי לשמש לבני אדם מקום טיול מרגוע והנאה ממראה הצבאים המסתובבים בעמק. לשם כך הקיפו את העמק בגדר לשמר את הצבאים על מנת שישארו שם ויוכלו בני האדם ליהנות מהם. הואיל וכך כל ההיקף הזה נעשה לתשמיש בני האדם, ויש להחשיבו הוקף לדירה.
אף שהאחראים על המקום הציבו חבל כדי לסמן שטח שאליו אינם מרשים לבני אדם להיכנס, הסיבה היא כדי שלא להצר את צעדיהם של הצבאים, כדי שימשיכו בני האדם ליהנות ממראה הצבאים החיים בטבע, ולא כמו בכלוב בגן החיות. אולם עצם מציאות הצבאים איננה מונעת את אפשרות כניסת בני האדם למקום.
מלבד זאת, גם במקום המיועד לדירת בהמה, נחלקו הראשונים האם יש להחשיבו מוקף לדירה. דהנה בגמרא בעירובין דף כ"ב. איתא, כלל אמר רבי שמעון בן אלעזר כל אויר שתשמישו לדירה כגון 'דיר וסהר' מוקצה וחצר אפילו בית חמשת כורים ובית עשרת כורים מותר. מבואר כי דיר הוא מקום שהוקף לדירה.
אלא שנחלקו הראשונים מה הטעם שדיר וסהר נחשב מוקף לדירה, דעת רש"י משמע שהוא משום שנועד לכניסה ויציאה של האדם לדיר לחלוב או לגזוז וכדו' כפי שביאר הריטב"א בדבריו. אולם פשטות דברי הגמרא מורים שהיקף לבהמה הוי היקף הראוי לדירה בכל גווני, וכן כתבו הרשב"א והר"ן בחידושיהם אף בשיטת רש"י לעניין 'פסין' שחשיבי הוקף לדירה בגלל שהבהמות עומדות שם.
כמו כן בשו"ת נודע ביהודה תניינא או"ח סימן מ"ז הביא לדברי הגאון בעל אור חדש שמצדד שהיקף לדירת בהמה חשוב היקף לדירה ועל כן רצה להתיר טלטול בגן חיות. אף שהנוב"י עצמו חלק עליו לעניין טלטול בגן חיות, היינו מטעם אחר שכתב שם שיש לחלק בין בהמות שדרכן עם בני אדם לבין חיות המזיקות שאין אדם דר עם נחש ודוב ונמר וארי וכיוצא בהן, וזה אינו שייך בנידון דידן. גם בביאור הלכה משמע שמצדד להקל כדברי הגאון אור חדש, אף שכתב כי למעשה צריך עיון, על כן יש לצרף שיטות הפוסקים הללו בנידון דידן.
למרות שיש בעמק הזה שטח נרחב של צמחיה פראית בשטח יותר מבית סאתיים. ראשית, גם צמחיה זו נועדה לשימוש בני האדם ליהנות מיופי הטבע ולמצוא שם מקום טיול ומרגוע. אמנם מלבד זאת יעויין בשו"ת אמרי יושר חלק א' סימן ק"ע שכתב, שעשבים אינם מבטלין הדירה, הואיל ויש לדייק מדברי רש"י בעירובין דף כ"ג ד"ה נזרע רובו בזרעונים ביטל דירתו, שדווקא כשזרע בכוונה מבטל דירה ולא בעלו מאליהן.
למרות שבעמק הצבאים ישנו גם אגם מים גדול, גם לעניין זה יש לומר דהוי לשימוש בני האדם הנהנים ומתפעלים בראיית אגמי המים בטבע. מלבד זאת כבר פסק השו"ע סימן שנ"ח סעיף י"א, שאין אגמי המים מבטלים הדירה אלא"כ יש בעמקם עשרה טפחים, ויש צורך שיהיה בית סאתיים שלם בעומק זה, וקשה להאמין שיש שטח גדול כל כך באגם שיש שם עומק עשרה טפחים.
על כן כיון שכל איסור קרפף שלא הוקף לדירה אינו אלא מדרבנן, שגזרו על שטח גדול יותר מבית סאתיים שהוא גדול ודומה קצת לרשות הרבים וכרמלית. לפיכך מכל הטעמים הנזכרים יש להקל בדבר מעיקר הדין, והמעוניין להחמיר יחמיר לעצמו.
