מקורות:
בגמ' מגילה דף כ"ח ע"ב איתא ואין מטיילין בהם [בבית הכנסת ובית המדרש], וכן נפסק ברמב"ם (פרק י"א מהל' תפילה ה"ו) ובשו"ע (או"ח ריש סי' קנ"א). וכתב הכסף משנה (הל' תפילה ונשיאת כפים פרק י"א), ואין מטיילין שאם היה לאדם קוצר רוח לא ילך לבית הכנסת להרחיב לבו ולטייל שאין נכנסים שם אלא או להתפלל או לקרות בתורה.
ומכאן שאסור לסייר ולטייל בבתי כנסת עתיקים וקדמונים, כמו שמצוי בכמה וכמה מקומות באה"ק. ולכן אין ליתן רשות לתיירים להכנס לבתי הכנסיות ובתי המדרשות העתיקים והמפוארים לחזות בזיו תפארתם, כיון שכל מטרתם לטיול וסיפור דברים בעלמא, אף אם לא יהיה מצוי בין המבקרים חשש מצד צניעות וכדו', אלא"כ יכנסו גברים לבד ויאמרו כמה פרקי תהלים וכדומה. ומכאן לקח גם לבני התורה המטיילים בימי בין הזמנים במקומות כאלו, ובפרט מצוי בעיה"ק צפת ת"ו, ולכן כשנכנסים לבתי הכנסת העתיקים לחזות בזיו תפארתם יאמרו איזה שמועות או יקראו כמה פרקי תהלים וכדומה. וכן כתבו בחי' תהלה ליונה (עמ"ס מגילה עמ' שנ"ב, ועיין שם בעמ' שנ"א ד"ה ונראה) שאם נכנס וקורא כמה פסוקים מותר.
מיהו עיין בשעה"צ (סי' קנ"א סק"ט) שכתב שת"ח מותר לטייל בבית מדרש. אך מסתבר שכוונתו בטיול בתוך הבית מדרש שלומד בו, ולא מסתבר שהתיר לת"ח לילך לטייל בבית מדרש אחר לשם טיול גרידא. לכן עכ"פ טוב שיקרא איזה פסוק וכדומה ואז לת"ח יש כאן ספק ספיקא, שמא קריאת פסוק מהני ואת"ל שלא מהני שמא לת"ח מותר.
ועיין עוד למרנא ורבנא רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה בספרו חזון עובדיה (ארבע תעניות עמוד תמ"ה) שמטעם זה כתב שאסור לבוא לכותל לשם טיול וכדומה. ועוד כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד סוף סימן כ"ו) שלבד האיסור להכנס להר הבית יש גם איסור להכנס להר הבית דרך טיול בעלמא, שהרי אף לגבי בהכנ"ס ובהמ"ד אסור כמבואר בגמ' מגילה שם. ושכן פסק הרמב"ם (פ"ז מהל' בית הבחירה ה"ב) שמכלל מצות מורא מקדש שלא להכנס להר הבית אלא לדבר מצוה.
