מקורות וביאורים:
א). הנה האחרונים האריכו בדין חובת הטבלת כלים בבתי מלון ובתי הארחה, ורבים צידדו לפוטרם מדין כלי סחורה, ואין טעם זה בישיבה ובבתי כנסת, ויש לעיין האם ראש הישיבה חייב להטביל את הכלים, כלומר האם יש לו דין של בעלים או שאינו אלא גזבר על כספי הישיבה שהרי אין כלים אלו שייכים לו שהרי אינם מממונו הפרטי, ואע"ג שיש לו סמכות להחליט על ענייני ממון הישיבה וכדאי' בגמ' בב"ב (ט.) אמר רב אשי אנא אתניי נמי לא צרכינא, דכל דקא אתי אדעתא דידי אתי ולמאן דבעינא יהבינא ליה. וכן פסק השו"ע (יו"ד סי' רנו סעי' ו') וברמ"א שם. וכן פסק בשו"ת שבט הלוי ח"ו (סי' קסג) דבחורים שלוקחים ממטבח הישיבה ללא רשות, גזל בידם. שהרי התורמים התנדבו ע"ד החלטת הישיבה וכפי ראות עיניה. מ"מ פשוט שאין זה הופך את הנהלת הישיבה לבעלים הממוניים של החפצים, ואכתי מוגדרים החפצים כחפצי הקדש, ועי' שו"ת אגרו"מ (יו"ד ח"ד סימן לט).
ב). ויש לעיין האם חפצי הקדש חייבים בטבילת כלים, ולכאו' פשיטא שחייבים ולמה ייגרע דינם משאר כלים, ויש לדמותו לההיא דירושלמי (ריש פ"ק דפסחים) דפשיטא ליה שבתי כנסת צריכים בדיקה מחמץ. ועי' בס' ערוה"ש (סימן תלג סעי' יב) שכתב ע"פ התוס', דמה שהצריכו בדיקה הוא כדי שלא יעבור בבל יראה, ולפי"ז אין צריך ברכה לבדיקת בית הכנסת ובית המדרש שהרי אין להם בעלים מיוחדים מי שיעבור בבל יראה והוי לעניין זה כבית של הפקר ושאין לומר דהגיזבר או השמש יעבור בבל יראה דהא יכול לומר איסורא לא ניחא לי דליקני כדאמרינן בגמ' (ב"מ צו:) והחמץ הנמצא הוא הפקר גמור ולכל הדעות פשיטא שלא על כיוצא בזה היתה תקנת חכמים בבדיקה שבית הכנסת כיון שאין להם בעלים מיוחדים הוי כחפצי הפקר. עכ"ל. ודו"ק מיניה דבנד"ד דאין שייך את הסברא דאיסורא לא ניחא ליה דליקני, ודאי שחייבים בטבילה.
כמו כן לא דמי למ"ש הרשב"א בתשובה (סי' תרסט) שמותר להלוות מעות של תלמוד תורה לישראל לפי שאין להם בעלים ידועים וכן צידד מרן הב"י (יו"ד סי' קס), אולם התם טעמא, שלפי שאין לקופה הת"ת בעלים מיוחדים אין זה ריבית הבאה מלווה למלווה, ואין שייך סברא זו בנד"ד. כמו כן לא דמי נד"ד למה שהאריכו הפוסקים בדין טבילת כלים המיוצרים ע"י "חברה בע"מ" ומכמה טעמים.
וכן ראיתי שהעלה לדינא מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל הובא בספר ויצבור יוסף (פרק ח' סעי' יג), ובספר הכשרות למעשה – לאחי הרה"ג רבי אליהו שליט"א (טבילת כלים עמ' רי). וכן ראיתי מובא בשם הרה"ג רבי אביגדור נבנצל שליט"א, שכלי ישיבה ובתי הכנסת חייבים בטבילה בברכה.
