מקורות ונימוקים:
כל שהגיעו לחינוך חייבים באכילת פת ובשלש סעודות, הן מטעם שגם הם היו באותו הנס, והן מטעם שכל שישנו בזכירה ישנו בשמירה, ועי’ באורך בשו”ת יחווה ח”ד (סימן כה). וגם בסעודה מלווה מלכה, שהיא באה ללות את המלכה, שהיו חייבים בה, יש להם לקיימה.
ואע”ג שאין חיובה כמו ג’ סעודות, ומדרבנו בעלמא, מ”מ גם במצוות דרבנן חייב לחנכן, ראה בספר ארעא דרבנן (מהדורה בתרא מערכת אות ח סימן עז), דאת בנו לכו”ע חיי ומפורש דקטן מדליק בנר חנוכה וקורא במגילה ועיין ש”ע (א”ח סי’ תרפ”ט ס”ב) ושותה ארבע כוסות ואדרבה לי”א שם בש”ע קטן שהגיע לחינוך כתבו דמוציא את הגדול בהדלקת נר חנוכה ומיהו עיין ש”ע (שם סי’ תרע”ד ס”ג) וברמ”א שם וכבר האריכו בזה האחרונים ז”ל, וחייב בנטילת ידים, בעירובין, ובברכת הנהנין, וכן בכל שאר מצות דרבנן. וכ”כ בספר ערך השולחן (סי’ תרנז סק”א) שיש חיוב לחנך את הקטן במצוות דרבנן, והרחיד”א (סי’ תרנז סק”ג) הסתפק בזה לענין לולה בשאר ימי חול המועד. מ”מ בספר חזו”ע – יו”ט (עמ’ רכא) כתב שמצוה לחנך את הקטנים בספירת העומר, ואע”ג שחיובן דרבנן בזה”ז. וע”ע בשו”ת יביע אומר ח”ג (או”ח סי’ כז או’ ו’).
אלא שאין חיוב לחנכן אלא בעיקר המצווה ולא בפרטי המצווה, וכמ”ש השער הציון (סי’ תרנח ס”ק לה) בשם המרדכי והראב”ן, ומכיון שכן אפילו בכזית מעוגה וכיוצ”ב יוצאים ידי חובה, ובפרט שיש אומרים שגם גדול יוצא בכהאי גוונא.
