מקורות ונימוקים:
איבד עגיל אחד האם צריך לשלם את שווי שני העגילים
בערך שי על חו”מ סוף סימן שמ”ד כתב לדון בנידון מי שאיבד עגיל אחד משני עגילים אם צריך לשלם עבור העגיל שאיבד בלבד, או עבור ההפסד שגרם לשני העגילים, שהרי אין שימוש בעגיל אחד, נמצא שכאשר הזיק לעגיל אחד הפסיד את שני העגילים גם יחד. והביא בזה לספר דברי גאונים שהביא למחלוקת הפוסקים בזה וכתב לצדד שישלם עבור כל ההפסד מדין שומר שחייב בגרמא [והיינו דווקא בשומר], אך למעשה הכריע שיש לומר קים לי כדעת הפוטרים את המזיק מלשלם עבור כל ההפסד, ולא ישלם אלא עבור העגיל שאיבד. והערך שי עצמו כתב שם שפטור המזיק כיון שהוא נזק שאינו ניכר ויכול לומר לו הרי שלך לפניך.
זה לשון הערך שי חו”מ סימן שמ”ד סעיף ב’:
שאל זוג נזמים שווה סלע ונאבד אחד ועל ידי כך הנשאר אינו שוה רק דינרא, פסק בזרע יעקב דמשלם שקל, ושו”ת קול אליהו פסק דמשלם שלשה דנרים. וכן נכון לדינא דהשומר מחויב לשלם כל הפסד שיבא ע”י אף בגרמא בעלמא, א”כ מה לי הפסד הנאבד או הנשאר, על שניהם נעשה שומר ובגרמתו נפחת הנשאר מדמיו, ובתוע”ר ג”כ פסק כך מטעם אחר, לכן איכא למימר קים לי עכ”ל ד”ג כצ”ו [סי’ מ”ד].
ולענ”ד אין להוציא מחמת שגרם פחת לנזם הנשאר, כיון דהוא בעין יכול לומר הרי שלך לפניך לש”ך לקמן סימן שס”ג [סק”ז] ומג”א סימן תמ”ג [סק”ח]. וכו’.
עוד הביא הערך שי לדברי בעל השואל ומשיב שכתב בהסכמתו לספר דברי גאונים שהמזיק עגיל אחד אינו צריך לשלם אלא מה שהזיק ולא עבור עלות שני העגילים. וכן העלה גם בתשורת שי בסימן תרל”ט.
אמנם בספר שער המשפט קע”ו ס”ק ד’ כתב שכאשר הזיק חלק אחד במעשה בידיים אינו יכול לומר על החלק השני הרי שלך לפניך, ולא חשיב היזק שאינו ניכר, בפרט שיש לומר שהנזק ניכר כיון שניכר שעגיל אחד אינו שווה כאשר אין לו את בן זוגו העגיל השני.
גם הגאון הרב אשר ויס שליט”א בספרו מנחת אשר חלק א’ סימן קי”א כתב שהדבר ברור לדעתו שהמזיק עגיל אחד חייב לשלם אף על השני כיון שאין שימוש בעגיל אחד, לפיכך נחשבים שני העגילים כדבר אחד, בדומה לכך שמי שהזיק קומקום חשמלי על ידי שפגע בבסיס של הקומקום הנותן חשמל לקומקום, יצטרך לשלם עבור כל הקומקום ולא רק עבור הבסיס שהוזק למרות שהם שני חלקים נפרדים.
אמנם גם הגאון הרב אשר ויס שם הסכים כי המזיק ספר אחד מתוך סט שלם, לא ישלם עבור כל הסט אלא עבור חלקו היחסי של הספר מתוך כלל הסט.
גם לעניות דעתי נראים דבריו עיקר, אמנם מוטל עלינו להגדיר אימתי נחשב כלי אחד ואימתי אינו נחשב כן, מדוע המזיק מכסה של סיר, הדבר פשוט שחייב לשלם על כל הסיר, ואילו במזיק ספר אחד מתוך סט לא ישלם אלא על הספר האחד, ומה סברות מחלוקת הפוסקים בנידון המזיק עגיל אחד מתוך שנים.
אימתי נחשב למזיק חלק מכלי אחד שחייב בתשלום עבור כל הכלי
בביאור העניין נראה כי הדבר תלוי בשאלה האם השימוש בכלי הוא אך ורק עם שני החלקים יחד, או שהשימוש הוא גם בלי החלק השני, אלא החלק השני הוא נדרש בשביל ההתאמה וכדו’. ובכל מקום בו השימוש נעשה בשני הכלים יחד דווקא, שני החלקים נחשבים לכלי אחד.
לפיכך המזיק בסיס של קומקום חשמלי, או מכסה של סיר, כיון שלא ניתן להשתמש בחלק אחד בלי השני, כאשר הוא מזיק חלק אחד נחשב הדבר שהוא הזיק את כל הכלי, ואין זה גרמא אלא נחשב שעשה נזק בגוף הכלי עצמו למרות שנגע רק בחלק האחד של הכלי. אולם כאשר מזיק ספר אחד מתוך סט, כיון שכל ספר מיועד הוא לשימוש בפני עצמו, לפיכך אינו משלם אלא על הספר שהזיק, הואיל ואין היות הספר חלק מסט מגדיר את כל הסט ככלי אחד, ורק לתוספת יופי ההתאמה מהווה הספר חלק מסט שלם, וכאשר הזיק ספר אחד לא הזיק ישירות לספרים האחרים אלא בגרמא.
מה מאוד שמחתי שמצאתי לדברי ספר משפטיך ליעקב חלק א’ סימן ז’ שביאר כך והוכיח דבר זה מדברי החזון איש לב”ק סימן ו’ אות ג’, שכתב לבאר אימתי שמים את הנזק ביחס לכל הבית ואימתי שמים את הנזק ביחס לכלי עצמו, שהדבר תלוי לפי שימושו וייעודו, עיי”ש.
המזיק מכנסים של חליפה האם צריך לשלם גם עבור החליפה
לאור האמור מוטל עלינו להתבונן האם המזיק מכנסיים של חליפה נחשב הדבר כאילו הזיק את כל החליפה היות ומשתמשים בחליפה יחד עם המכנסים, או שמאחר וניתן להשתמש בחליפה ללא המכנסים, אין להחשיבם ככלי אחד ואין על המזיק לשלם אלא את עלות המכנס בלבד, ואילו הנזק לחליפה הוא גרמא בלבד.
וראיתי שכתב לדון בזה בספר מאורות תורת המשפט עמוד קי”ג, וכתב לחלק שאם איבד חלק מסט של בגד נשים כיון שאינם לובשות חלק אחד בבגד בלא שהוא תואם לחלק השני, נחשב הדבר לכלי אחד ועליו לשלם עבור כל הכלי. אולם חליפה ומכנסים לגבר הם שני חלקים וניתנים ללבישה זה בלא זה על כן אין לו לשלם אלא עבור החלק שהזיק. והסתפק שם מה יהיה הדין באדם שאינו רגיל ללבוש חליפה שאיננה תואמת למכנס.
אמנם לעניות דעתי אין הדבר כן, הואיל וחליפה ללא מכנס למרות שיש לה שימוש בעולם בפני עצמה, נמכרת היא בחנויות במחיר נמוך משמעותי, מחליפה עם מכנס שנמכרת במחיר אחר לחלוטין ויש לה שימוש אחר כסט של חליפה ומכנסים.
הואיל וכך, בזה שהזיק החייט את המכנסים פגע בשימוש החליפה שאיננה ראויה עוד להיות חלק מסט וצריכה להיות בשימוש כחליפה בפני עצמה. לפיכך בנוגע להפחתת מחיר זו שהפך את החליפה מחלק מסט לחליפה בפני עצמה, יש לראות את החליפה והמכנסים כדבר אחד וכלי אחד, וכאשר מזיק את המכנסים נחשב הדבר כאילו מזיק חלק מכלי ועליו לשלם את כל הנזק, דהיינו את כל ההפרש במחיר בין עלות חליפה עם מכנסים לבין עלות חליפה ללא מכנסים.
אשר על כן בנידון שלפנינו על החייט לשלם לבעל החליפה את מלא ההפרש בין עלות חליפה חדשה אם מכנסים, לבין עלות חליפה חדשה ללא מכנסים.
יש לסייג את האמור במקרה בו החליפה היא סוג שנמכר בפני עצמו, אולם אם החליפה איננה דבר שנמכר בפני עצמו כגון שהיא חליפה מדוגמת באופן בולט, שאין רגילות בני האדם ללבוש אותה בנפרד ללא מכנס תואם, הדין שונה, ובכה”ג היזק למכנס יחשב כהיזק מוחלט לכל החליפה, הואיל ולא ניתן להשתמש בחליפה ללא המכנס בדומה לקומקום שלא ניתן להשתמש בו בלא הבסיס.
חשוב לציין שגם אם בעל החליפה יאלץ עתה לקנות חליפה חדשה, הואיל והוא מסוג האנשים שלא ילבשו חליפה לא תואמת את המכנסים, אפילו הכי אין לחייב את החייט בתשלומים מדינא דגרמי, ראשית הואיל ויתכן שאין זה גרמי אלא גרמא, הואיל ואין הדבר ברי שיגרום לבעל החליפה להוציא כסף נוסף מכיסו לרכישת חליפה חדשה. שנית גם אם אכן הוא ודאי ונחשב גרמי, הרי קיימ”ל גרמי בשוגג פטור, אמנם במקרה שהחייט פעל ברשלנות והרס את המכנסיים, אין זה גרמי בשוגג אלא קרוב למזיד ויש מקום לחייבו.
