מקורות ונימוקים:
מצווה על כל אדם לעשות עירוב תבשילין לעצמו
פסק השו"ע או"ח סימן תקכ"ז סעיף ז' בזה"ל:
מצוה על כל אדם לערב, ומצוה על כל גדול העיר לערב על כל בני עירו, כדי שיסמוך עליו מי ששכח או נאנס או שהניח עירוב ואבד. אבל מי שאפשר לערב ולא עירב, אלא שרוצה לסמוך על עירובו של גדול העיר, נקרא פושע ואינו יוצא בו.
אמנם יש אפשרות לעשות עירוב תבשילין עבור אדם אחר, אך זהו דווקא על ידי הקנאת העירוב על ידי אדם אחר. כמבואר בשו"ע או"ח סימן תקכ"ז סעיף י':
המערב לאחרים צריך לזכות להם ע"י אחר. וכל מי שמזכים על ידו בעירובי שבת, מזכין על ידו בעירובי תבשילין.
מי שאינו מכין מאכלים מיום טוב לשבת – מעיקר הדין אינו צריך לעשות עירוב תבשילין
אמנם זוג צעיר שמתארח אצל ההורים, אם אינו מכין מאכלים מיום טוב לשבת, אלא רק מעוניין להדליק ביום טוב נרות שבת, ולסדר את השולחן לשבת או את הבית לשבת, אינו צריך לעשות עירוב תבשילין כלל מעיקר הדין, וגם המחמירים צריכים להקפיד שלא לברך את הברכה שנתקנה על עירוב תבשילים כדי כי מעיקר הדין הינם פטורים מעירוב תבשילים במקרה כזה.
שהרי נחלקו הראשונים בנוגע למי שלא עשה עירוב תבשילין יכול להדליק נרות שבת או לא, הבית יוסף כתב להוכיח מדעת הרי"ף והרמב"ם שלא הזכירו בנוסח העירוב 'לאדלוקי שרגא', אלא לאפויי ולבשולי בלבד, שאין צורך להניח עירוב תבשילין בשביל הדלקת נרות שבת והכנת מאכלים לשבת שאינם באפייה או בישול. אולם מנגד דעת התוספות והרא"ש והר"ן, שיש לומר לאדלוקי שרגא, הואיל וגם הדלקת נרות שבת אין להדליק בלא עירוב תבשילין.
ולהלכה פסק השו"ע או"ח סימן תקכ"ז סעיף י"ט בסתם כדעת הרי"ף והרמב"ם, כי מי שלא עירב מותר לו להדליק נר של שבת, והביא את דעת התוספות והרא"ש בלשון ויש אוסרים. אלמא ס"ל כי עיקר הדין שאין צורך לעשות עירוב תבשילים בשביל להדליק נרות שבת.
אמנם כתב המשנ"ב דהרבה אחרונים הסכימו דהעיקר כדעת האוסרים להליק נרות שבת בלא לעשות עירוב תבשילין. אך כיון שדעת הסתם בשו"ע היא שאין צריך לעשות עירוב תבשילין בשביל להדליק נרות שבת, ואם לא עשה עירוב תבשילין, מותר להדליק נרות שבת. פסק מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בחזון עובדיה הלכות יום טוב – עירוב תבשילין, שאין צורך להניח עירוב תבשילין בשביל להדליק נרות שבת.
ואף שלכתחילה נראה שעדיף לעשות עירוב תבשילין בלא ברכה, לצאת מכלל מחלוקת הראשונים, בפרט שלדעת המגן אברהם, גם הרי"ף והרמב"ם מודים שצריך להניח עירוב תבשילין בשביל להדליק נרות שבת, רק שאין צריך להזכיר זאת בנוסח העירוב.
מ"מ בכה"ג אין לברך את הברכה שנתקנה על עירוב תבשילין, כפי שכתב הכף החיים, וכ"כ בשו"ת אור לציון חלק ג' פרק כ"ב תשובה ו', שמי שאין בדעתו לבשל או לאפות אלא רק לחמם את האוכל, יניח עירוב תבשילין אך לא יברך עליו.
