חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי

שאלה

האם מותר להשתמש במטוטלת לצורך בדיקה רפואית או אלרגית, או שמא יש בזה איסור משום דרכי האמורי  ומעונן ומנחש?

תשובה

אקדים: צורת האבחנה ע”י מטוטלת, היא ע”י ששואלים את השאלות שרוצים לברר לצורך אבחנת הטיפול במטופל, ואז המטוטלת, שהיא טבעת בקצה שרשרת, נעה בתנועות מסוימות שמורות על “כן” ו”לא”. ישנם רבים שמאמינים שיש בזה תועלת של ממש, ולעומתם רבים הטוענים שהתועלת רק לפתאים המאמינים בדבר שאין בו ממש וצורת תועלתו, כפי שיש תועלת בתרופות דמה, המועילות לרפא מחלות מתוך האמון שהחולה נותן בהן, שבטוח שיבריא ע”י תרופות אלו.

ונראה דע”פ ההלכה אין בכך איסור משום דרכי האמורי ולא משום איסור ניחוש וכפי שהארכתי במקורות וכל שהוא לרפואה יש להתיר הדבר אבל שלא לצורך רפואה יש להתרחק מאוד.

 

מקורות ונימוקים:

א). ראשית יש לעיין משום דרכי האמורי, בתלמוד בבלי (שבת סז.) משנה: יוצאין בביצת החרגול, ובשן שועל, ובמסמר מן הצלוב משום רפואה, דברי רבי מאיר, וחכמים אוסרין אף בחול משום דרכי האמורי.

ושם אביי ורבא אמרי, כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי. ופרש”י: שנראית רפואתו כגון שתיית כוס ותחבושת מכה. אולם הרמב”ם בפירוש המשנה (מסכת שבת פרק ו) כתב דגם ברפואה סגולית להלכה שרי, ומטעם זה, מדמים בעלי הסגולות שאם לוקחים מסמר מעץ הצלוב ותולים על מי שיש לו קדחת תמידית מועיל לו. והלכה כר’ יוסי, לפי שהכלל אצלינו כל שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי, ולא עליו אמר הכתוב ולא תלכו בחקות הגוי וכו’.

וע”ע בדרכי משה הארוך (או”ח סי’ ש”א סכ”ז) שפי’ בדעת רש”י בשבת שלא כל לחש נאסר, רק לחש שאין ניכר שמרפא, והרא”ש סובר שכל הלחשים מותרים ורק מעשה שאין ניכר, אסור.

ב). והנה הרשב”א בתשובה (ח”א סי’ תי”ג) דן, האם מותר לעשות צורת אריה על מתכת לרפואה, וכתב שהרמב”ן היה מתיר ועושה את זה, ואח”כ דן בדברי הרמב”ם שמדבריו בהלכות עבודה זרה (פי”א הט”ז) נראה, שהאיסור הוא רק בדברים שאין בהם תועלת, והמאמין בהם הוא מחסרי הדעת, משמע שאם הדבר מועיל בנסיון, אף שאינו מובן רק בדרך סגולה – מותר. ובאמת דהכי מוכח מלשונו שכתב בזה”ל: באמת הדברים הפועלים בסגלה אין פעולתם בפלא מהם אלא בטבע מסוגל. רצוני לומר טבע לא ישיגנו עיון החכמים. ואולי אפילו החכם שבחכמים לרוב העלם הטבע ההוא מכלל המין האנושי מצד שהוא אדם כסגלת האבן השואבת שהברזל קופץ עליה וכו’, ואם כן אף כל המינין בעלי הסגולות בטבע הם פועלים כסמים והמסעדים ואין בהם משום דרכי האמורי כמו שאין בדברים המפורסמים המועילים לפי העיון הטבעי של אלו החכמים. עכ”ל. ולפי”ז אין לאסור בנ”ד לפי שהמבינים בעיון הדבר טוענים שהמטוטלת פעולת לפי לחץ היד וכיוצ”ב, וא”כ יש להתיר.

ואע”ג דבמורה נבוכים (פרק ל”ז) כתב הרמב”ם, שמה שעושים בדרך סגולות וכוחות מיוחדים אסור, והוא בכלל מש”כ “לא תלכו בחוקות הגויים”, והם אשר יקראו ‘דרכי האמורי’, מפני שהם סעיפי מעשה המכשפים, ושהם דברים לא יגזרם היקש טבעי עכ”ד משמע שאוסר כל הסגולות, וכבר תמה הרשב”א שזה סותר מש”כ בחבורו, ותי’ התוספת יום הכפורים ביומא פ”ג, שבאמת גם רפואה סגולית – אם מוכח שמועילה ע”פ נסיון – מותר, ורק רפואות שהמציאו הגויים מכח עבודתם ואין השכל מודה שיש בהן ממש – זה אסור.

ג). ובלא”ה כבר כתב מרן ה’בית יוסף’ (סוף סי’ קע”ח) כתב בשם הגהות מימוניות (פי”א מע”ז) בשם ה’יראים’, שאין להוסיף לאסור אלא מה שמנו חכמים שהיתה קבלה בידם, והסמ”ג כתב שבתוספתא דשבת מונה הרבה דברים שיש בהם מדרכי האמורי, וכתב ע”ז הבית יוסף, שהרבה דברים שנויים שם שיש בהם דרכי האמורי ואנשים נכשלים בהם, ואין איש שם על לב, ושמא משמע להו שאין לחוש משום דרכי האמורי, אלא לדברים שהוזכרו בגמרא בלבד, וכל שאר דברים השנויים בתוספתא הוו דלא כהלכתא, דאם לא כן לא הוה שתיק תלמודא מינייהו, עכ”ד.

ומרן החיד”א (שיורי ברכה יו”ד סי’ קע”ט) העתיק דברי הבית יוסף אלו להלכה, והזכיר שכן הסכים זקנו ה’חסד לאברהם’ ומהריק”ש, והוסיף לבאר כוונת הבית יוסף שסתמא דגמרא ידעו שיש תנאים החולקים על תוספתא זו לכן לא פסקוה להלכה.

גם מרן הבא”ח בשו”ת רב פעלים חלק ב’ (יורה דעה סימן כט) כתב על דבר מה שנהגו  בבגדאד, שאחר שתלד האשה מביאים שפוד ברזל ותוחבין בו ב’ רגלים של תרנגול, ועוד תוחבים בו שבעה בצלים, וחתיכת מטלית צבועה במי אסטיס שקורין בערבי ניל, ומניחין השפוד הזה למעלה מן המטה של היולדת, וחקרן אחד לשאול הגיע, אם יש בזה איסור משום ניחוש ודרכי האמורי, ומנהג זה מנהג קדמון, ונוהגין בו הכל. והשיב ע”פ המבואר בב”י והחיד”א, שיש להקל בזה משום דלא נזכרו בגמרא.

ד). אולם אכתי יש לעיים אם יש בזה איסור ניחוש, שהרי כתב הרמב”ם (הלכות עבודה זרה פרק יא הלכה ד) וזה לשונו: אין מנחשין כעכו”ם שנאמר לא תנחשו, כיצד הוא הנחש כגון אלו שאומרים הואיל ונפלה פתי מפי או נפל מקלי מידי איני הולך למקום פלוני היום שאם אלך אין חפציי נעשים, הואיל ועבר שועל מימיני איני יוצא מפתח ביתי היום שאם אצא יפגעני אדם רמאי, וכן אלו ששומעים צפצוף העוף ואומרים יהיה כך ולא יהיה כך, טוב לעשות דבר פלוני ורע לעשות דבר פלוני, וכן אלו שאומרים שחוט תרנגול זה שקרא ערבית, שחוט תרנגולת זו שקראה כמו תרנגול, וכן המשים סימנים לעצמו אם יארע לי כך וכך אעשה דבר פלוני ואם לא יארע לי לא אעשה, כאליעזר עבד אברהם, וכן כל כיוצא בדברים האלו הכל אסור וכל העושה מעשה מפני דבר מדברים אלו לוקה. ע”כ.

הרי שלכאורה לדעת הרמב”ם כל שתולה הדבר במעשה, הרי זה בכלל ניחוש. ובנד”ד שתולה הדבר במעשה ואם תזוז המטוטלת לכאן או לכאן יעשה כך או כך לכאו’ יש בזה איסור. וכן כתב ר’ משה שאול קליין שליט”א בקובץ פעמי יעקב (שבט התשס”ט) לאסור איסר בדין המטוטלת.

וכן יוצא מבואר לפי הר”ן בחולין (צה:) דאע”ג דפליג על הרמב”ם בדבר שיש בו היגיון מ”מ מודה דבדבר שאין הסברא נותנת יש בזה משום מיחוש, יעו”ש. ועי’ עוד בשו”ע וברמ”א (יו”ד סי’ קעט). ובנד”ד דלרוב בני אדם אין הדבר ידוע ומגולה טעמו, הרי שיש בזה משום נחש. (ואע”ג דלמבינים ידוע טעמו וסדר פעולתו, וצ”ע).

אולם שוב בינותי די”ל דהואיל ובנד”ד אינו תולה את הפעולה בצורה ישירה אם אעשה או אם לא אעשה, אלא שהמטוטלת מגלה למטפל אם יש חולי, ואם יש חולי פועל ע”י דרכי הפעולה הטבעית, אבל עצם המטוטלת לא גורם בצורה ישירה לפעול על פיה, ולכאו’ יש מקום להתיר.

ועתה ראיתי בשו”ת שבט הלוי ח”ט (סימן קעד) שלצורך רפואה המקלין בזה יש להם ע”מ שיסמוכו, לפי שיש פוסקים המתירים להתרפאות אפילו ע”י כישוף וכמ”ש המהרש”ל, אולם שלא לרפואה אין להתיר לפי שאין אנו יודעים אם פעול טבעי או רוחני וע”כ מצווה להתרחק מזה משום תמים תהיה.

והנה כבר הראנו פתח להתיר זאת לפמ”ש לעיל בשם הרשב”א בתשובה דכל שרוב החכמים לא ישיגוהו בעיונם אלא מעטים כאבן השואבת וכו’ אין בזה משום דרכי האמורי. ומיניה נמי לנד”ד, ומ”מ שלא לצורך רפואה אכן יש להתרחק מזה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

צור קשר

מזכירות: