מקורות ונימוקים:
חלומות שווא ידברו – האמנם?
בזכריה פרק י' פסוק ב' נאמר "חלומות השוא ידברו" (זכריה י, ב), וכן אמרו בגמרא בברכות דף נ"ה: "אין מראים לו לאדם אלא מהרהורי לבו".
אמנם מאידך מצאנו בגמרא המייחסת חשיבות רבה לחלומות, עד כדי כך שישנם חלומות שמי שחולמם צריך לנהוג כאילו היה כך בהקיץ. כגון אדם שחלם שמנדים אותו, עליו להתיר את נידויו כאילו נידוהו באמת, לפי שחלום הוא אחד משישים בנבואה כפי שמבואר בגמרא בברכות דף נ"ז:, וכן הרואה חלומות רעים, עליו לדאוג מן הפורענות ולעשות הטבת חלום.
ביישוב העניין, יש שכתבו שהדבר תלוי אם הוא חלומות שמגיעים על ידי שד, שהם חלומות שוא, כפי שמבואר בגמרא ביומא (דף פג ע"ב) חלמא דבי שמשא בטלין אינון. או שהם חלומות שאינן על ידי שד. ואומרים סימן לדבר לדעת שאינו על ידי שד, או על ידי עייפות אדי המאכל, שאם הוא חלום שמגיע לקראת בוקר לפני יקיצתו של האדם, הוא חלום שיש להתייחס אליו.
אמנם כלל הוא בידינו, מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, וכל זמן שאין נפשו של אדם עגומה עליו מחמת החלום אין לו להתייחס לדברי חלומות.
ויעויין בדברי המלבי"ם על הפסוק דברי חלומות השווא ידברו, זכריה פרק י' פסוק ב' שכתב בזה"ל:
וירמוז שקודם בוא המשיח יעמדו תרפים וקוסמים וחולמי חלומות שיתעו את העם בהבליהם ואז ידעו כי אין בם ממש, כי על כן על שהאמינו בהבלים אלה נסעו כמו צאן אשר יענו כי אין רעה, כי לא היה להם רועים משכילים מנהיגים אותם עפ"י התורה והשכל רק מהבילים אותם בחלומות והבלים ודברים הרבה והיו כצאן אשר אין להם רועה נאמן.
על כן נקווה לך ה' אלוקינו שמהרה יבוא משיח צדקנו וידעו כל העם שלא לילך אחר פותרי חלומות למיניהם המטעים את העם בהבליהם.
אמנם ניתן לראות בחלום אות להתחזק ולהתעורר, כפי שמופיע בפסוקים באיוב פרק ל"ג פסוקים ט"ו – י"ח:
"בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים בִּתְנוּמוֹת עֲלֵי מִשְׁכָּב: אָז יִגְלֶה אֹזֶן אֲנָשִׁים וּבְמֹסָרָם יַחְתֹּם: לְהָסִיר אָדָם מַעֲשֶׂה וְגֵוָה מִגֶּבֶר יְכַסֶּה: יַחְשֹׂךְ נַפְשׁוֹ מִנִּי שָׁחַת וְחַיָּתוֹ מֵעֲבֹר בַּשָּׁלַח".
יתכן שעל דרך זה יש לבאר את דברי הגמרא בברכות פרק תשיעי ובעוד מקומות, החוששת לחלומות, דהיינו לעניין לעורר את לב האדם להתחזק ולהתעורר בתשובה.
