הצלחתי להתחבר לרשת אינטרנט מאובטחת – האם זה גזל?

מקורות ונימוקים:

האם גלישה ברשת אינטרנט אלחוטית של אדם אחר – 'זה נהנה וזה אינו חסר'

בגמרא בב"ק דף כ' מבואר שכאשר האדם נהנה מממון חברו ובעל הממון אינו חסר, אין בכך גזל. לפיכך הדר בחצר חבירו ללא רשות, אם החצר איננה מיועדת להשכרה, אינו צריך לשלם על כך לבעל החצר.

כן העלה הרמב"ם להלכה פרק ג' מהלכות גזלה הלכה ט', כן פסק השולחן ערוך חושן משפט סימן שס"ג סעיף ו' ואילך, כי הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, אם אמר לו בעל החצר צא, ולא יצא, חייב ליתן לו כל שכרו. אבל אם לא אמר לו בעל החצר – צא, אם אותה חצר אינה עשויה לשכור, אינו צריך להעלות לו שכר. אף על פי שדרך זה הדר לשכור מקום לעצמו, שזה נהנה וזה אינו חסר.

מכאן יש שלמדו שניתן להשתמש ברשת אלחוטית של אדם אחר ללא רשות, משום דהוי זה נהנה וזה אינו חסר.

אולם לעניות דעתי לא ניתן ללמוד מדין זה היתר לנידון דידן, הואיל ושימוש אדם נוסף ברשת האלחוטית,  מאיטה את מהירות הגלישה של בעל הרשת, כיון שכך נחשב הדבר שבעל הבית חסר מעט. והרי נפסק להלכה דאפילו אם חסר בעל החצר דבר מועט, אין בזה דין 'זה נהנה וזה אינו חסר' ומגלגלין עליו לשלם את כל מה שנהנה.

כפי שכתב השולחן ערוך חו"מ סימן שס"ג סעיף ז' בזה"ל:

יש אומרים דכשאין החצר עומד לשכר דאמרינן דאינו צריך להעלות לו שכר, אם חסרו אפילו דבר מועט, כגון שהיה הבית חדש וזה חסרו במה שהשחירו, אף על פי שאין הפסד אותו שחרורית אלא מועט, ע"י מגלגלין עליו כל השכר כפי מה שנהנה.

וראיתי בספר דרך האתרים סימן קע"ו, שכתב לחלק ולהתיר להשתמש ברשת אלחוטית של אדם אחר, אם איננו מאט ומפריע לו בגלישה. אולם כפי הנראה תמיד ישנה האטה כל שהיא לבעל הרשת בהורדות והעלאות קבצים וכדו', וגם אם ברוב הזמן אין ההאטה מורגשת כלל, עצם העובדה שבשעות מסויימות ובפעולות מסויימות מורגש האטה בעקבות שימוש אדם נוסף ברשת האינטרנט, מגדיר את המצב כזה נהנה וזה חסר מעט, שמגלגלין עליו לשלם את כל מה שנהנה.

אבטחת רשת אינטרנט בסיסמא – כביטוי אי הסכמה להשתמשות ברשת

נוסף על האמור, נראה לענ"ד כי הואיל ובעל הרשת עשה סיסמת אבטחת לרשת האינטרנט האלחוטית שלו, הוי כאומר איני מסכים לאחרים להשתמש ברשת שלי. הואיל וכך לא ניתן להתיר את השימוש ברשת מדין 'זה נהנה וזה אינו חסר'.

שהרי הדבר פשוט שכל אדם מכח בעלותו על ביתו יכול למנוע מאחרים מלהיכנס ולדור בביתו, גם אם ביתו ריק מאין יושב. ואין שייך לומר כופין על מידת סדום, כל שכן בנידון דידן שישנה הכבדה בשימוש אדם נוסף ברשת האינטרנט שלו.

יתר על כן הרי פסק השו"ע שהרי פסק השו"ע חו"מ סימן שס"ג סעיף ו' בזה"ל:

הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, שאמר לו צא, ולא יצא, חייב ליתן לו כל שכרו. ואם לא אמר לו: צא, אם אותה חצר אינה עשויה לשכר, אינו צריך להעלות לו שכר.

מבואר בדברי השו"ע כי אם בעל הבית אמר למי שנכנס לדור בחצרו צא, ולא יצא והמשיך לדור בביתו, חייב ליתן לו כל שכרו.

לפיכך אין היתר לגלוש ברשת אינטרנט אלחוטית מאובטחת ללא הסכמת בעל הרשת, אלא אם כן בעל הרשת נתן את רשותו לכך.

הגולש ברשת אינטרנט מאובטחת של שכנו – צריך לשלם לו על כך?

לעניין השאלה האם מי שגלש ברשת אינטרנט מאובטחת של שכנו, צריך לשלם לו על כך, הנה כיון שיש לדון כל אדם המאבטח את הרשת האלחוטית שלו בסיסמא כאומר איני מסכים להשתמש ברשת, וכיון שיש בשימוש ברשת האלחוטית חסרון מעט לבעל הרשת, על כן בעינן למידע האם וכמה מוטל על המשתמש ברשת לשלם לבעל הרשת, שהרי פסק השו"ע לגבי הדר בחצר חברו, שאם יש חסרון מועט דשחרוריתא דאשייתא, מגלגלין עליו לשלם כל השכר כפי מה שנהנה.

אכן נחלקו הראשונים בדין גברא דלא עביד למיגר, שנהנה וחיסר מעט, האם מגלגלין עליו את הכל, היינו שמגלגלין עליו לשלם את כל מה שנהנה, או שמגלגלין עליו לשלם את כל מה שחסר את בעל החצר, והביא הרמ"א לב' השיטות הללו בהגהתו לשו"ע חו"מ סימן שס"ג סעיף ו'.

למרות שהדברי משפט ס"ק ג' כתב לומר שלכו"ע אין צריך לשלם מה שנהנה אלא רק מה שחסר, כבר נסתרו דבריו מדברי הסמ"ע ס"ק י"ח שביאר שצריך לשלם כל מה שנהנה כיון שמגלגלין עליו את הכל. ויעויין בזה עוד בשו"ת דברי שלום חו"מ חלק ג' סימן קי"א, לכן מכלל מחלוקת לא יצאנו והולכים אחר המוחזק בממון.

ונראה כי מחלוקת זו נוגעת ישירות לנידון דידן, שהרי אם חיוב התשלום הוא מה שחסר את בעל הרשת האלחוטית, לא ניתן להטיל על כך חיוב תשלום כי לא חסרו ממון, אולם אם חיוב התשלום הוא על מה שנהנה, יש מקום לחייבו תשלום כפי מה שנהנה. להלכה, כיון שנחלקו בזה הראשונים ולהלכה הביא הרמ"א לב' השיטות, רשאי המוחזק בממון לומר קים לי שאין החיוב אלא כפי מה שחיסרתי, והמוציא מחברו עליו הראיה.

האם יש הוכחה משתיקתו של בעל הרשות על הסכמה להשתמש ברשת שלו

לעניין טענת השואל מדוע בעל הרשת לא שינה סיסמא או ניתק אותו מהרשת, נראה שאין מכאן ראיה להסכמה, הואיל ורוב העולם אינו בקיא מספיק כדי להבחין אם מישהו משתמש לו ברשת, ורוב העולם אינם בודקים את הדבר, וגם אם מבצעים מידי פעם בדיקה, יתכן ובדיוק בזמן הבדיקה לא היה המחשב של השואל מחובר לרשת שלו.

כמו כן אנשים רבים לא שמים לב להאטות ברשת, או ששמים לב לכך ותולים את האטה בדברים אחרים ולא בשימוש של אנשים נוספים ברשת האלחוטית שלהם, לכן לדעתי לא ניתן להוכיח הסכמה משתיקתו של בעל הרשת לאורך הזמן.

העולה למעשה

לפיכך בנידון השאלה שלפנינו יש להורות, כי על מה שהשתמש השואל ברשת האלחוטית המאובטחת של חברו אינו צריך לשלם כלל, אולם מכאן ואילך אסור לשואל להשתמש ברשת האינטרנט האלחוטית של חברו ללא רשות, הואיל והיא מאובטחת בסיסמא, ונחשב כאומר בעל הרשת איני מסכים שישתמשו ברשת שלי.