מקורות
- כ"כ המ"ב (סי' קכד ס"ק לה, וע"ע סי' נו סק"ב).
- הנכון הוא שיש להפסיק בין תיבת "אמן" ליהא שמיה רבה, וכמ"ש הפרי מגדים (משבצ"ז סי' נא סק"ג), והמ"ב (סי' נו סק"ב). והטעם, לפי שאמן קאי על ענייה על הש"ץ, ויהא שמיה רבה, הוא מאמר בפני עצמו.
וה"ה לענין ענייה של אמן קודם מודים, שיענה אמן על מחזיר שכינתו לציון, ומודים מאמר בפני עצמו, וכמ"ש הפמ"ג (שם).
















