מקורות וביאורים:
ברמ"א (סימן שלו סעי' יא) דאין להעמיד אילנות או פרחים שהם נפתחים במים. והיינו משום חשש איסור זורע שהמים עוזרים להם לגדול.
ולפי"ז כתבו האחרונים דהוא הדין ששמש מועילה לצמחים.
וכן כתב בשו"ת יחוה דעת חלק ה (סימן כט) שהאויר הצח וקרני השמש שחודרים לדירה על ידי פתיחת החלונות והתריסים, גורמים לצמיחת השתילים והתפתחותם (וכמו שכתב כיוצא בזה רש"י דברים לג, יד, על הפסוק וממגד תבואות שמש. ע"ש). יש להחמיר בדבר. ו
בשו"ת מחזה אברהם (סימן נב) שנשאל בגינה שיש עליה גג ומכסה של זכוכית, אם מותר לפתוח הגג בשבת כדי להכניס אויר וחום של קרני השמש, שזה מועיל לגידול הצמחים שבגן, והביא דברי הגאון רבי יוסף ענגיל בקונטרסו, שדן בזה לאסור על פי הירושלמי שבת (פרק כלל גדול הלכה ב').
אלא שכתב בשו"ת יחווה דעת שאם מרים את התריס ועי"ז נכנס שמש, מכיון דהוי פס"ר דלא ניחא ליה – דלא איכפת ליה בדרבנן, יש להתיר, יעו"ש.
וכן כתב לאסור להניח אגרטל עם פרחים בשמש הגר"מ אליהו בשו"ת מאמר מרדכי ח"ד (סי' קב).
אולם אם הפרחים כבר פתוחים אין להחמיר, שהרי אפילו בפרחים שנפתחים לא ברירא כ"כ איסורו, שהגאון מהריק"ש בערך לחם (סי' שלו), שאע"פ שיש מי שאוסר להעמיד פרחים ושושנים במים בשבת מפני שנפתחים מלחלוחית המים, ודומה לזורע, חומרא יתירה היא, שרק בחיטים ושעורים שמצמיחים דבר חדש ע"י שרייתם במים, אסרו לשרותם זמן ממושך במים בשבת, אבל פרחים ושושנים סגורים שנפתחים בלבד ואין שם דבר חדש שלא היה בהם מתחילה, אין מי שחושש בארצותינו ליתנם למים בשבת. ע"כ. והובא בברכי יוסף. וכן בספר שם חדש (דף קיז ע"ד) הסכים לדברי המהריק"ש להלכה. וכן העלה בשו"ת פעולת צדיק ח"ג (סי' כא וק"ב), ושכן המנהג להקל כד' מהריק"ש. וכ"כ הרה"ג ר' אהרן בן שמעון בס' נהר מצרים (הל' שבת אות ז). ע"כ אע"ג שאנו נוקטים להחמיר בזה וכמ"ש הרמ"א ובשו"ת יחווה דעת ח"ב (סי' נג), מ"מ אם הפרחים כבר פתוחים אין להחמיר כה"ג.
